פרדס יוסף ויקרא קטו

והמגיד מדובנא ז"ל אמר בסוף קהלת (י"א ט') שמח בחור בילדותך וגו', ודע כי על כל אלה יביאך ה' במשפט, וחז"ל אמרו עד כאן דברי יצה"ר וכו', וק' דבפסוק אחד יפסיק בשני אומרים יצה"ר ויצ"ט, וי"ל משל עני הי' רעב ופגשו חבירו וא"ל לך אתי ונאכל יחד ארוחת צהרים בבית תבשיל, והלך אתו, ואחר אכילה נשמט ממנו ונשאר רק העני, ובא בעה"ב שישלם, וענה אנכי אין לי מעות רק חבירי צוה ליתן הארוחה. ואמר הבעה"ב כבר לנו ידוע מעשיות כאלה ובכוונה עשיתם ככה שאחד מכם ישמוט מכאן, ותפשו בבגדיו ונטלו המורה - שעות שלו למשכון והוא הלך בפח הנפש. לאחר זמן רב פגשו שנית. וא"ל לך מאתי בליעל ונוכל - א"ל חבירו. סוף כל סוף יחלט המורה - שעות כי אין לך מעות לפדות אותו. עכ"פ אכול שמה עד הסכום ששוה. הוא הי' רעב שמע לקולו, והי' לו לאכול בריוח איזה ימים - כן כל הפסוק ידבר היצה"ר. וא"ל סוף סוף לא יהי' לך עוה"ב כי חטאת הרבה עכ"פ עשה עוד עבירות להנאתך. ודע כי בין כך ובין כך יביאך אלקים במשפט. ופח"ח. ועמש"ל בקדושים (י"ט ט')

שם) אוה"ח כשחוטא אינו אדם. דארז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות (סוטה ג'.) ולפ"ז י"ל טעם בעכו"ם לא מהני תשובה (עפרד"י בראשית דף ל"ט.). משום דישראל שעשה תשובה עלה ממדרגת בהמה למדרגת אדם. ופנים חדשות בא לכאן ואין זה מי שחטא, משא"כ אוה"ע שאינם קרוים אדם ולעולם הם במדרגה אחת לכן ל"מ תשובה – ועי' יבמות (ס"ב:) כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקדין וי"ל ג"כ על דרך זה עפמ"ש שם כל יהודי שאין לו אשה אינו אדם - ובזה אפ"ל המד' הובא בבני יששכר ניסן מאמר ג' אות ד' אדם שעבר עבירה ועשה תשובה מוחלין לו כל עונותיו, כיון דבשעה שעבר הי' במדרגת בהמה, וכשעשה תשובה אפילו רק בעבירה א' עלה למדרגת אדם, לכן מוחלין לו כל עונותיו ולכן נקרא שה"ג שאז לקחו שה, ודרשו משכו וקחו לכם משכו מע"ז, וכיון שעשו תשובה על ע"ז מחל ה' להם גם על שאר עונות. וגדולה מדת חסד שעושה חסד גם על מה שלא בקש ומשו"ה נקרא שה"ג

יא) שרף ערש"י ובפ' תצוה (כ"ט י"ד) ומ"ש בזה בפרד"י (דף רצ"ט

) יד) וירחץ. ובס' הדו"ע העיר שמשמע שאהרן הי' רוחץ הרי לא הי' צריך כהן בהדחה, ואברבנאל כ' אף שכשרה בזר הי' מחויב בעל הקרבן בעצמו לעשות והיינו סמיכה שחיטה הפשטה ניתוח ורחיצה, ובדהי"ב (כ"ט ל"ד) מצינו שכהנים היו מפשיטים: ורק במחוסר כהנים היו גם לוים מפשיטים ולא זרים. ושם (ל"ה י"א) משמע דרק לוים היה מפשיטים ועי' רד"ק וצע"ג

טו) ויקרב עי' אוה"ח שמעתי, עי' בס' נתיב מצותיך מהגה"ק מקאמארנא ז"ל שביל אמונה נתיב ט' שהביא כי רבינו הקדוש שמע בכל לילה תורה מפי הקב"ה, וע"ע שם נתיב ג' אות י', ובהקדמה לפירושו על משניות – ובענין אי הי' רוח הקודש להאוה"ח ז"ל עי' מה שכתבתי בפ' בראשית (דף מ"ד.), ובח"ב במלואים והערות (דף תי"ז.) ע"ש הרבה חדשות

שם) ספורנו בראשון שנשרף אע"פ שהי' חטאת חיצונה, ותמוה דרק חטא אהרן הי' נשרף כמו שפרש"י אבל חטאת העם ל"ה נשרף וכזבחים (ק"א:) ג' חטאות הי' שעיר עזים (היינו שעיר החטאת אשר לעם), שעיר נחשון, ושעיר ר"ח, ונשרף שעיר ר"ח ודרש משה ב' דרישות, מפני מה חטאת זו נשרפה ואלו מונחות ולא נאכלו, הרי דשעיר חטאת עם הי' מהחטאות הנאכלות ואיך כ' הספורנו שנשרף, ועי' בכל"ח שהאריך בזה, ובקו"א שם, וכן תמה בזה אדמו"ר מגור שליט"א הובא בקובץ דרושים חוברת ד' סי' ל"ו – ובס' מקרא מפורש כ' דשי' תוס' יומא (מ"ב.) ד"ה שחיטה, דהא דפר יה"כ בעי כ"ג מצד בעלים, ובס' ישועות מלכו בהל' עבודת יה"כ (דף מ"ו.) הביא מירושלמי דאף שעיר הפנימי נמי בעי כ"ג וזה וישחטהו ויעשהו כראשון כמו פרו דבעי כ"ג כמו כן השעיר, והכא הוי מעין יה"כ עי' רמב"ן וירושלמי פ"ק דשבועות

ושם בישועות מלכו בשו"ת סי' כ"ה כ' דאף דשי' המהרי"ק הובא בכ"מ פ"ט ה"ו מתמידין דהא דאברי עולה קודמין לאימורי חטאת זה בשחט העולה לאחר זריקת דם החטאת אבל בלא שחט אז גומר עבודת החטאת. מ"מ בגוונא דחטאת ועולה מעכבין זא"ז והוי כחד קרבן אף בלא שחט העולה נמי מקריב העולה קודם אימרי חטאת ע"ש, ועתי"ט זבחים פ"י ה"ב שכן הוא שי' רש"י, ובמקרא מפורש בהשמטות הק' מכאן דבקרבן שמיני כל הקרבנות מעכבין כמ"ש בירושלמי ריש יומא בזה הדבר לעיכובא, וה"נ כ' זה הדבר ולמה הקריב חטאת לראשונה ואח"כ עולה, וצ"ל דרק בקרבן הלוים כ' כן. דתרוויי' פרים נינהו ואין לאחד מעלה על חבירו אבל הכא חטאת הי' עגל ועולה איל והדין דפרים קודמין לאילים אפי' בחד קרבן, א"כ אפי' במעכבין זא"ז דהוי כחד קרבן מ"מ פר קודם תמיד לאיל, אבל ק' מקרבן עם דהי' שעיר והעולות עגל וכבש ולמה לא הקדים אימורי עולה לאימורי שעיר, וי"ל דבאמת הקדים, וז"פ ויחטאהו דהוא זריקת דמים עת"כ, הי' כראשון כקרבנו חטאת קודם אבל הקטרת אימורים העולה קודמת, וזה ויקרב העולה