פרדס יוסף ויקרא קה

טעמא דפקע איסורו ע"י בישול רק דלא חל כלל, וכמו בנדרים (נ"ב:) ויו"ד סי' רי"ז סי"ב קונם זתים וענבים עלי מותר בשמן ויין היוצא מהם, הרי אף דזיתים וענבים נאסרו עליו מ"מ מותר ביוצא מהם ולא חל כלל האיסור ולא משום דפקע איסורו ע"י מה שנעצרו, והראי' מע"ז אינו מובן דביין מבושל של נכרים דנאסר מהניסוך, מה בכך שנתבשל אח"כ ואינו ראוי לניסוך כיון דנאסר אז שהי' ראוי לניסוך נאסר משום נעבד ולא פקע איסורו, אבל בדם הא לא נעשה בו מעשה האוסרו, ולא חל שם איסור כלל רק על בלתי מבושל אבל לא אם ישתנה, ועשו"ת בנין יחזקאל בסופו בזה, ובשערי תורה ח"ג סי' י"ח - ובשו"ת נפש חי' יו"ד סי' ה' רצה לסתור התשו' הרי"מ דרק יוצא מטמא, דהטמא נשאר באיסורו אז אף היוצא ממנו טמא אבל בדם שבשלו שכל הדם נעשה היתר ל"ש זה, וע"ע בשו"ת מהרש"ם ח"ב במפתחות ליו"ד סי' קע"ה, ובשואל ומשיב תליתאה ח"ב סי' ר"ב ובהשמטות שם

וראיתי עוד בס' תוספת ברכה הביא במנחות (י"א: ובכורות ג'.) מחלוקת אם כל מורה כל ממש או לאו דוקא, ומכאן אין ראי' דקיי"ל דם דגים וחגבים ובצים מותרים מה"ת, יען שהכתוב עצמו מוציא את הלשון כל, ממשמעות כל ממש שמסיים לעוף ולבהמה, וע"ע ש"א (כ"ח כ') ולא אכל כל היום וכל הלילה, ובפכ"ה מפורש שאכל באותה לילה, וע"ל (ח' ג') ואת כל העדה, ובענינים הללו ע"ע בנובי"ת יו"ד סי' ל"ו, וס' טהרות הקודש מנחות (כ"א:) שו"ת מהר"י אסאד יו"ד סי' קי"ט, שו"ת ר"י אשכנזי סי' ל"ט, שי למורה בכורות (ו'.). שו"ת כתב סופר יו"ד סי' ל"ג, קובץ דרושים חוב' ט' סי' ס' אריכות גדול מאחי הרה"ג ר' שלמה זאב נ"י מלאדו בענין דם שמלחו, ומהאריכות לא העתקתי, ובשו"ת תירוש ויצהר סי' ל"ח, ועמש"ל בפ' אחרי (י"ז י"א) בענין דם, וביו"ד סי' ס"ו דם אדם אינו אסור מדינא, ועי' ר"מ פ"ו ה"ב ממ"א דהוא מדרבנן, ופליאה דבתנא דבי' א"ר פט"ו אי' דהוא מדאורייתא וצ"ע

שם) בענין סחורה בכל איסורים, אע"ג דמותרים בהנאה אסורים בסחורה, עיו"ד סי' קי"ז ס"א חוץ מחלב שנאמר בו יעשה לכל מלאכה, ובר"מ פ"ח הי"ח ממ"א זה הכלל כל שאיסורו מה"ת אסור בסחורה ואיסור מדבריהם מותר, ואם הוא איסור דאו', במשל"מ שם כ' שמה"ת, ומרמב"ם כן מוכח שכ' חוץ מחלב ואי ס"ד שרק מדרבנן אמאי לא גזרו גם בחלב, אבל הט"ז סק"א הרגש בזה וכ' דלא גזרו דבר שהיתר מפורש בתורה, והק' המפו' מרבית לנכרי מפורש בתורה לנכרי תשיך ואפ"ה אסרו חכמים, ובנובי"ת יו"ד סי' ס"ב תי' דרבית לא אסרו בהחלט שהרי כדי חייו מותר, ביו"ד קנ"ט ס"א, וא"כ לא עקרו לגמרי ההיתר, ובחת"ס יו"ד סוס"י ע"ג וק"ו וק"ט, ובפתחי תשובה סק"ג, ושו"ת אבני נזר או"ח סי' מ"ח, ובחידושי הרד"ד על פסחים מזקיני הגאון מלאסק ז"ל אריכות גדול, וע"ע שו"ת תירוש ויצהר סי' קע"ז, ושו"ת דבר שמואל אבוהב סי' קמ"ד, ודברי מלכיאל ח"ב סי' נ"ה - ובחות יאיר סי' קמ"ד בנבלות וטרפות שהי' שעת הכושר לכ"ע סחורה רק מדרבנן, וע"ע שו"ת עבודת הגרשוני סי' י"ג ונובי"ת יו"ד סי' י"ג, ובית יצחק יו"ד סי' קמ"ב קמ"ג, - ושו"ת שערי דעה ח"ב סי' נ"ה נסתפק אי קנה בהמה בשבת ונטרפה אי הוי נזדמנו או לא משום דהוי באיסור. וע"ש בטעם כעיקר אי רשאי לסחור

ובפרי תואר כ' דם מותר בסחורה דאיתקש למים, והסכים עמו בנובי"ת או"ח סי' ס"ב, וכ"כ בחת"ס יו"ד סי' ק"ו וק"ח, והוסיף עוד דה"ה אבר מן החי דאיתקש לדם, ועי' פת"ש סק"א ומנ"ח מ' קמ"ח ותנ"ב - והמנ"ח מצוה ג' בסופו כ' דבגיד הנשה ליכא איסור בסחורה דדוקא דבר העומד לאכילה אסור דילמא יאכל, ואין בגידין בנו"ט ועץ בעלמא הוא אין איסור בסחורה ע"ש, וראיתי בפס"ת ח"ב בדף ג' ע"ד דאסור לסחור במכה"ע החפשייים ואסור משום לפני עור אף כי הרמ"א יו"ד סי' קנ"א ס"א כ' ביש בעיר לקנות אינו עובר ומותר אפי' לכתחלה אבל זה דוקא ביש שם עכ"פ מוכר א' נכרי בעיר, אבל בשכולם ישראלים מה לי אם קונה מזה או מזה, כמ"ש במשל"מ בפ"ד ה"ב ממלוה וגם באיכא מוכר או נכרי עכ"פ משום מסייע אסור, ועשו"ת בית שלמה סי' מ"א ואם הוא בגדר מסית, ובמסית לא יגרע כח האיסור אם יהי' עוד מסית ומדיח בעיר, ע"ש שהר"י ראזין ז"ל מדווינסק הסכים לזה, וע"ש בפ' קדושים (י"ט ב') בזה

ובבכורות (ו':) יליף דחלב מותר מארץ זבת חלב ודבש ואי לא דשרי משתבח לן קרא במידי דלא חזי, והק' הכרו"פ סי' פ"א סק"ז דילמא ה"נ לסחורה כמ"ש מקודם ארץ אשר אבני' ברזל כו' דהוא לסחורה, וכ' בס' כתר תורה (דכ"ח:) מבן הדק"ל ז"ל דבסוף כתובות (קי"א:)