פרדס יוסף בראשית צג

החסידים אעפ"כ רוצה שיהי' בניו כחסידים, כמו כן כאן עכ"ל ופח"ח. וכן יש לומר הפשט בהאזינו (ל"ב ב') שחת לו לא בניו מומם, אף הגרוע שבישראל רוצה שבניו יהיו טובים וישרים, וזה"פ שחת לו מה שהוא עצמו נשחת בעבירות לא' זה אינו בעיניו כלום, אבל בבניו מומם" מה שבניו אינם הולכים בדרך הישר זה הוא מום לו, ורוצה שיהיו כשרים ונאמנים:

ד) וילך עי' אוה"ח. לא בשביל הברכות הלך עי' בס' בנין יהושע בדרוש לקבלת התורה דנ"ו:

ה) ויקח וגו' ואת כל רכושם, בס' בעלי ברית אברם דקדק וכי היוצא מעיר לעיר צריך לפרש שהלך עם אשתו וקנינו וכי יעלה על הדעת שיהי' מניח אשתו ונכסיו וילך, ורק הכוונה לפי שמדרך העולם שאדם שירצה לנסוע למרחוק מקודם ילך לבדו לתור לו המקום אם ישר בעיניו ואח"כ מביא אשתו ורכושו, וא"א כשא"ל ה' לך כו' מיד ויקח כל אשר לו כאלו כבר הי' שם וישר בעיניו כך הי' בטחונו בה'. ועיי"ש בפ' וירא (כ' א'):

שם ואת הנפש רש"י גרים, וראיתי בשם הרה"ק רח"ה מאלכסנדר ז"ל דהיכן מצינו זרע של הגרים שגייר א"א כמו גרים יתרו ועוד, ואמר דאחר שנפטר א"א, ל"ה רוצים הגרים ללמוד מיצחק של"ה חושבים אותו כאברהם וישבו בביתם ונתקררו עד שחזרו לסורם, וראי' מזה שלא יאמר שצדיק שבימיו איננו גדול כל כך כמו הראשונים, רק מוכרח ליסע לצדיק שבימיו:

ו) ויעבר. רש"י להתפלל בשכם והראהו הר גריזים. וק' מה ענין זל"ז, וכ' בס' שמן ששון להמג"א ז"ל הנספח לזית רענן על הילקוט, דכ' בזה"ק ויקח אברם לקחה בדברים טובים דאסור לאיש להוציא אשתו לארץ אחרת אם לא מדעתה, וק' דאי' בסוף כתו' הכל מעלין לא"י, וצ"ל כמ"ש תוס' דעכשיו אין כופין דאיכא סכנת דרכים וא"כ אמר ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען, ויעבור פי' שכבר הי' בארץ כנען ואברהם הלך משם להלן עד שכם, וע"ז ל"ה יכול לכופה, א"נ והכנעני אז בארץ שהי' הולך וכובש מזרעו של שם א"כ הי' הדרכים מסוכנים וא"י לכופה. עי"ל דז' מצות נצטוו ב"נ ור' מנשה מפיק ד"ך (דינים כלאים) ועייל ס"ך (סירוס כלאים), ובגביהה בן פסיסא שישראל זכו בארץ כנען מפני שכנען הי' עבד ומה שק"ע ק"ר, ובסנהד' שכנען נתקלל לעבד לפי שסירס לאביו וכ' רמב"ן (ל"ד י"ג) בשם רמב"ם ב"נ נצטוו על דינים, ראה א' שעבר עבירה ולא דנו' ה"ז נהרג הרואה ומשו"ה נתחייבו כל עיר שכם הריגה דלא דנו את שכם, ורמב"ן דשלא כדין הרגו ולכן כעס יעקב עליהם ע"ש, וא"כ בל"ז הו"א ב"נ נצטוו על דינים וכדין הרגו ול"ה אברהם צריך להתפלל עליהם אבל עכשיו והכנעני יושב בארץ, ויאמר ה' לזרעך אתן כו' וק' למה, אלא שכנען עבד שסירס אביו ומוכח דקיי"ל כמנשה דעייל ס"ך א"כ שלא כדין הרגו עיר שכם וא"כ צריך להתפלל עליהם ובשבת פ"ח מודעא והק' רשב"א למה גלו ישראל, ותי' דניתן א"י ע"ת שיקיימו התורה, ותוס' הק' אע"פ שקבלו תורה בהר גריזים מ"מ הוי כבע"כ כיון שהי' ע"פ הדבור, וע"כ הפי' עכשיו שראו שזכו בארץ כנען מפני שעבד שלו הוא וא"כ כשחטאו למה נטלו מהם, בשלמא אי הי' מתנה י"ל ע"ת כנ"ל אבל כשזכו מן הדין למה נטלה מהם, וא"ת שחטאו הלא אנוסים הי' לז"א הראה הר גריזים ששם קבלו התורה מדעתם ולא מחמת אונם, ולא כתי' התוס':

ואגב אעלה ח"ש בקונטרסי "בונה ירושלים" על עניני ישוב א"י. ברמב"ן אחרי (י"ח כ"ה) ותקא הארץ את ישבי', א"י אינה מקיימת עוברי עבירה, ובספרי שקולה א"י ככל מצות שבתורה, וכ"ה בתוספתא דע"ז ע"ש, וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' קצ"ד, וכ"כ ברמב"ן תולדות (כ"ו ה'), וערמב"ן על ס' המצות במ"ע ששכח הרמב"ם מצוה ד'. ובס' מגלת אסתר כ' דזה דוקא בזמן שביהמ"ק קיים, אבל עכשיו אין לדור בה, וכ"כ תוס' כתובות וראי' מהא דכל העולה מבבל לא"י עובר בעשה ואם המצוה בכל הדורות הא אין הנביא רשאי לחדש וכ"ש לסתור ע"ש. וכ"כ בתשב"ץ ח"ג סי' ע"ב ור"א, ורשב"ש סי' ב', והובא בס' פאת השלחן ה' ישיבת א"י סי' א' אות י"ד. ובמנחת חינוך בסופו בחי' על רמב"ן. ובתוספתא פ"ה מע"ז ישיבת א"י שקולה ככל המצות והקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח ובתוס' כתובות דק"י ב' ד"ה הוא בשם ר' חיים דעכשיו אין מצוה לדור בא"י, דיש כמה מצות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולין ליזהר בהם. ועי' בפסקי מהרא"י להתה"ד סי' פ"ח הגם כי מצוה גדולה היא אך כי המזונות דחוקים וגם גודל רשעת הישמעאלים לכן כל איש ישער בעצמו אם יוכל לעמוד בכל אלה ע"ש:

ובשו"ת מבי"ט ח"ב ס' קל"א כ' דבזמן הר"ח הכהן הי' מחלוקת במלכות ישמעאל ואדום וכמ"ש המהרש"א ב"ב דע"ג ב' אתא תנינא כו' אבל בזמנינו אין פרץ וצוחה ברחובותינו לקיים