פרדס יוסף בראשית צא

בהם עי' בפסחים דקי"ז ב' ומהרש"א ובאור חדש בשם זקנו הפמ"א כ' דק' איך מרומז דוהי' ברכה קאי על אברהם דילמא על מה דסיים ואגדלה שמך זה יעקב. ורק דאי' בברכות ד"מ ב' דכל ברכה שא"ב מלכות אינה ברכה, וכ' בתד"ה אמר, דברכות שמ"ע א"ב מלכות רק ברכה ראשונה די"ב פתיחה וחתימה משום דאלקי אברהם הוי מלכות דאברהם המליך להקב"ה והודיע מלכותו, וא"כ ה"פ והיה ברכה ע"י אברהם נעשה ברכה שהודיע מלכותו בעולם והוי אלקי אברהם כמו מלכות וראוי גם לסיים בחתימה כיון שהוא ברכה וז"פ בך חותמין שאתה גורם החתימה, וכ"ה בכת"א. ובשם הגר"ש מאוסטראפאלי ז"ל איתא דק' למה לא אמרי' אלקי ישראל ורק דצריך להיות י"ג אותיות כמנין אחד, אברהם יצחק יעקב, אבל כשיאמר ישראל יהי' י"ד אותיות, וכשיאמרו אברם ולא אברהם לא יהי' י"ג, רק כשיאמר אברם ויאמר ישראל יהי' י"ג, א"כ זה תלוי בזה או שיאמר אברם וישראל או אברהם יעקב, וזה אגדלה שמך פי' שגדולה יתנו בשמך בזה שיאמרו אלקי יעקב ולא ישראל אז יתגדל שמך אות יותר, וא"ש הגמ' ברכות י"ג הקורא אברם עובר בעשה, ומק' אלא מעתה הקורא יעקב ה"נ, והק' המפו' דילמא ה"נ דעובר, ולהנ"ל א"ש דמוכרח לקרא אלקי אברהם דאל"כ יעבור אעשה, ולפי"ז מוכרח אלקי יעקב ולא ישראל, וא"א שוב לומר דיעבור אעשה אם יקרא יעקב דהא בהא תליא אם אברהם ע"כ אלקי יעקב ודפח"ח, ועי' בס' מצודת דוד עה"ת. ובאגרת הטיול כ' אברהם יצחק יעקב י"ג אותיות כמנין אהבה וכן שרה רבקה רחל לאה, ויחד כ"ו כמנין שם הוי', וזה וזכור לנו ברית שלש עשרה, ובס' אמונה ובטחון לרמב"ן כ' דלכן הוסיף לאברם ה"א כדי שיהי' י"ג אותיות כמספר אמהות, א"כ אם יעקב נקרא ישראל אז צריך להקרא אברם, וז"פ ואגדלה שמך להוסיף אות ואז יהי' נקרא יעקב ולא ישראל, וז"ש לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל, עי' בס' רזין דאורייתא. ועשו"ת מהרי"א אסאד או"ח סי' יו"ד. ובס' משיב נפש פ' וארא. ובתולדות נח דרוש ג' הקשה אהא יכול יהי' חותמין בכולם וכי קפיד אברהם על כך הלא אין מתקנא בבנו ותלמידו, ועוד למ"ל ג"פ אלקי הול"ל אלקי אברהם יצחק ויעקב, וי"ל דכל אחד מאבות מיוחד על זמן, מאברהם עד מ"ת הי' קיום העולם רק בכח אמונה שהשריש א"א וזה ואעשך לגוי גדול ז"ש אלקי אברהם שהשריש אמונה בקרב גוים רבים, ומזמן מ"ת שישראל ישבו במנוחה ובימי הצלחה נקרא אלקי יצחק שגם הוא ל"ה יוצא חו"ל, וכ' ויזרע יצחק וימצא מאה שערים ויברכהו ה', ואלקי יעקב מיוחד על עת שגלו ישראל ותנחומם בשמו ית' כמ"ש יענך ה' ביום צרה, וכ' בשוח"ט ישגבך שם אלקי יעקב ולא אלקי אברהם יצחק, וז"ש ואגדלה שמך ז"ש אלקי יעקב, דע"י שמך לא יתיאשו הגאולה, ואם הי' חתימ' בגאולה בזכות כולם היא רק לישראל לבד שהם יוצאי ירכיהם, והשי"ת רצה לזכות כל העולם, והם רק זכותם במה שיתיחסו שהם בנים לאברהם ולכן החתימה רק בו ע"ש, ובדרוש ט"ז:

ובשו"ת פנים מאירות ח"א סי' ל"ט נשאל ג"כ בזה למה לא אומרים אלקי אברהם יצחק ויעקב והשיב כי עיקר להשיג אלקות מצד חקירה שכליית כמ"ש במו"נ ויצחק ויעקב מלבד האמונה שהי' להם בקבלה מאברהם לא סמכו ע"ז וחקרו בעצמם לכן כ' אלקי בכל אחד דהוא אלוקי בפ"ע ולא מצד קבלתו מאברהם ע"ש, ובדברי שאול. ובס' בניות רמה פ"א דאבות כ' על הא דוזכרתי את בריתי יעקב כו' בהפוך ולא אברהם מקודם דיעקב הוא עמוד התורה, יצחק עבודה שנתקדש לעולה תמימה ואברהם גמ"ח שעשה גמ"ח וחשב כסדר העמודים תורה ועבודה וגמ"ח ע"ש. ומצאתי זה בזוה"ק ר"פ ויצא דקמ"ו ב' בסתרי תורה ע"ש. ועי' בקובץ דרושים ח"ב כרך א' סי' כ"ג שכ' לפ' הפסוק והי' חייך תלואים לך מנגד דעל ג' דברים העולם עומד, תורה עבודה וגמ"ח, ובעוה"ר אין לנו עבודה ורק ונשלמה פרים שפתינו, וגם עמוד התורה נתמעט ורק נשאר לנו גמ"ח. ובשבת ק"ד. א"ב אלוף בינה, ג"ד, גמול דלים, וזהו והיו חייך תלואים לך מן-גד שכל חיינו ברכות גמול דלים, וז"פ ג"פ יראה כו' דג' רגלים נגד ג' עמודים שבועות תורה, פסח, עבודה קרבן פסח, סוכות גמ"ח כמ"ש רח"ו דנהג לחלק צדקה בערב סוכות, וזה ג"פ יראה בזכות ג' עמודים זוכין לראות פני השכינה, אך כעת עכ"פ ולא יראה פני ה' ריקם איש כמתנת ידו בכח גמ"ח דזה ישאר לעד, וז"ש ואעשך לגוי גדול בזכות אברהם עמוד גמ"ח, ואברכך בזכות עבודה ז"ש אלקי יצחק ואגדלה שמך בזכות התורה ז"ש אלקי יעקב, יכול יהי' חותמין בכולן שההכרח לקיים כל ג' עמודים ואבדה ח"ו תקותינו בגלות, ואמר בך חותמין רק בעמוד גמ"ח, ועי' רעיון זה בתולדות נח, ובקובץ דרושים חוברת ד' סי' ה' מ"ש בזה הגר"ח ברלין ז"ל דרוש נעים:

ועל דקדוק הנ"ל למה כ' וזכרתי א"ב יעקב