פרדס יוסף בראשית צ

עיני ה' בה, ועכ"ז ישר העוית ולזה ויספתי ליסרה אתכם, וע"כ ביקש יעקב ובקהלם אל תחד כבודי שלא להזכיר את שמו בחטאם למען יקטן העונש, וכשברך את בני יוסף אמר ויקרא בהם שמי ושם אבותי כוונתו שילכו בדרך הטוב ואז שמי יזכר עליהם לטובתם. וכן אברהם שגר בארץ טמאה ונתגדל בבית תרח סמל הרשע כמה קשה הי' לפניו שלא להתחבר בדרכיהם, ולמען הקל עליו ללכת בדרך הישרה צוה ה' לך מארצך ומבית אביך וזה יהי' להנאתך ולטובתך. ועי' בקובץ דרושים חוברת חמישית סי' כ"ד מ"ש בזה ש"ב הגאבד"ק מאנקטוב שליט"א בקו' אמרי כהן. וע"ע בארצות השלום דרוש ד':

ובב"ב דט"ז ב' מרגליות טובה הי' תלוי בצואר א"א וכל חולה נתרפאה בה, ולאחר מותו תלאו בגלגל חמה, י"ל בימיו החל הנגע צרעת מינות שיש ב' רשויות פועל טוב ופועל רע, ואברהם הי' מכריז בצוארו וגרונו וכל אחד נתרפא מחליו וטעותו, ולאח"מ תלאו בגלגל חמה כמו דשמש מאיר, אבל למי שעיניו כהות אור השמש יזיק לו וכי נוכל לומר דהשמש הוא סם המזיק וע"כ תלוי רק בהמקבל אם עיניו חלושות. כן ברעה שיגיע לאדם רק מעשי איש גרמו וכמ"ש בישעי' (ג' י"א) אוי לרשע כי גמול ידיו יעשה לו, וזה"פ (האזינו ל"ב ה') שחת לו לא בניו מומם, כי קודם לזה הודיע להוציא מלב המינים דיש ב' רשויות הצור "תמים" פעלו, תמים הטוב והרע, ואם תשאל איך אפשר שמעצם טוב יהי' רע? אמר צדיק וישר הכל רק טוב וישר, ושחת לו, לא, מאתו לא יצא רע אך בניו מומם תלוי בהמקבל הם גרמו, וז"פ תלאו בגלגל חמה, וחלוש א"י להביט בשמש, וראי' שה' אחד ורק שנתהפך בהמקבל לרע:

ב) רש"י הדרך ממעטת כו'. וכ' בס' מעשה בצלאל על הריקאנטי סי' ל"ה דיש לכוון זה בנוסח תפלת הדרך, ותצילנו מכף כל אויב הוא נגד הסכנה, ותשלח ברכה במעשה ידינו נגד מיעוט הממון, ותתננו לחן ולחסד נגד מיעוט השם, וחן י"ל שאיתא במדרש במדבר פי"א בברכת כהנים ויחנך יחון אותך בבנים. כמה דתימא הילדים אשר חנן וכו', וע"ע בס' הפלאה כתובות דק"י ד"ה שכל הדר מ"ש בזה, ובס' לחמי תודה מבנו בפתיחה ד"ח ע"ב, ובס' עפר יעקב מהג"ר יעקב נוניס:

והנה נעיין מעט דלכאורה דברי רש"י מוקשים שההבדל בין איש פשוט בשבתו בעירו תופס איזה מקום חשוב בסביביו, או פחות או יותר קצת. אבל בצאתו חוץ לתחומו שם תתבטל ישותו כי אין לו חומר להראות חכמתו, לא כן אדם הגדול הוא להיפך במקום שיושב בקביעות ונתגדל, שם אין חולקין לו כבוד הראוי לו, דלפעמים גם החכם יסכיל, אבל אם בא לעיר אחרת שם תרב גדולתו ועל כפים ישאוהו, כי שם לא נשמע את חסרונותיו רק מעלותיו, וא"א הי' הראשון שהאיר כל העולם בחכמתו ושמו נתפרסם עד למרחוק וא"כ יקשה אמאי הדרך מיעט את שמו אבל אם נעמיק בדבר יובן כי איש הגדול הנוסע בנסיעה פרטית יקבל תהלתו בכל מקום, אבל אם יסע לשם איזה מטרה, להפיץ רעיונותיו הנעלים, והוא נוגע במפלגות שונות ופוגע באנשים שונים, ועורך מלחמה כנגדם אשר יפריעו מזימותיו, אז ירדפוהו ויבזוהו ויחרפוהו. ונסיעה זו הי' של א"א בשעה שלא הי' כוכב ונגה ואור בעולם, והוא החל להפיץ האידיאל שלו הרם וכמ"ש במורה נבוכים ח"ג פכ"ט דערכו מלחמה כנגדו וגזרו ששום איש לא יהי' עמו שום מגע ומשא, ונמרוד לקח ממנו כל רכושו שיהי' חכמת מסכן בזוי', ועשו שמו מנואץ לאלה ולקללה עבור כי הפיץ אמונה חדשה, וכגון דא יפה אמרו שדרך ממעט השם, לכן הבטיחו ה' שיגדל את שמו אף במרחקים ולא יועיל לשונאיו תחבולותיהם כי חכמתו הי' עד בלי די וע"כ הודו לו לרעיונותיו ואידעאלים הרמים שלו, וא"ש ליודעי בינה ועי' בקובץ כנסת חכמי ישראל מהגאבד"ק אדעסא ז"ל בסי' ע"ג שהאריך מאד בענין זה:

שם ואגדלה שמך רש"י עד עתה הברכות הי' בידו ומעתה אתה תברך, ובאלשיך שבתחלה נקרא אברם ואח"כ נתגדל שמו לאברהם, ובס' וחשב לו הכהן בדכ"ט הביא זה"ק שנשמה נקרא אברם, ונשלחה לעוה"ז שלא תהי' אוכלת נהמא דכסופא, ועיקר תולדות צדיקים מעשים טובים, וז"פ ויאמר ה' אל אברם, הנשמה, לך מעולם העליון אל הארץ עוה"ז ואעשך לגוי גדול כשהיית במרום לא זכית לבנים שהמה מצות אבל כשתלך למטה שם תעשה מצות ויבראו מלאכים, ואגדלה שמך אברם חסר ה' ואברהם רמ"ח כנגד מ"ע, וז"פ ואברהם זקן בא בימים ר"ל ואברהם רמ"ח מ"ע זקן זה שקנה חכמה, וחכמה טוב שבקנינים שמוכר לא יפסיד ולוקח קונה בא בימים כלו' שבא לידו ל"ת שהם כנגד ימים, ואעפ"כ לא עבר עליהם, וגם שעברו רוב שנותיו ולא חטא ושוב לא יחטא עש"ה:

שם רש"י ז"ש אלקי אברהם בך חותמין ולא