פרדס יוסף בראשית סט

השני הזכיר תחלה הצלת נח בא אתה כו' ואח"כ כליון הדור אנכי ממטיר, רק תחלה של"ה מוכיח בני דורו רק הי' מתהלך עם אלקים לבדו לא נראה צדקתו כ"כ זולת נגד רשעי הדור הי' נחשב לצדיק ולכן הזכיר תחלה רשעת הדור שהם גורמים ברשעתם שינצל הוא, אבל אח"כ שהחל בבנין שכ' שאמר להם שעתיד ה' להביא חבול וכל הק"כ שנים הי' מוכיחם ואחז במדתו של אברהם ואז ראוי להצילו מצד עצמו ולכן הקדים ה' הצלתו למפלת הרשעים ע"ש דרוש יקר. וע"ע בספר מגדנות אליעזר מהגר"א חרל"פ ד"ה, דרוש ארוך:

ב) הטהורה רש"י העחידה להיות טהורה למדנו שלמד נח תורה. והקשה רא"ם למה הניח גמ' זבחים דקט"ז העבירן כל שהתיבה קולטתו טהור, ולר"א באו מאליהן, ועשפ"ח וחזקוני ומהרש"א תי' בדוחק, ובס' מר שמואל על מס' ע"ז ד"ה תי' דאי' במנחות דכ"ט ג' דברים נתקשה משה, וא' שרצים, והנה לתי' גמ' זבחים ק' מאחר של"ה יכול נח ליקח מעצמו רק תיבה קולטתו או שמעצמם באו ז' ז' טהורים וב' וב' טמאים א"כ למה אמר ה' לנח כל הענין כמה טהורים וכמה טמאים יקח, וגם דרשות גמ' שלא ליקח מחוסר אבר וטרפה הול"ל בקיצור כל אשר יבואו לתיבה יהי' אתך, אלא צ"ל הטעם דאיתא בגמ' לא עביד רחמנא ניסא לשיקרא וצ"ל דבאחת למד תורה ול"ה הנס של קליטת התיבה רק היכי דנתקשה. משו"ה צוה ה' כמה טהורים וכמה טמאים הכל כדי למעט בניסא, וא"כ א"ש דרש"י הוכיח מהפסוקים שלא לצורך, אלא מוכח דלמד תורה ול"צ לנס. ולהגמ' לא סגי בתי' דרש"י, דקשה איך יכול לומר דנח ידע דאפשר משה לא ידע ונח ידע, משו"ה הוצרכו האמוראים לתרץ שנעשה ג"כ נם, היינו מה שנח ידע ידע ומה שלא ידע תיבה קולטתו, או באו מעצמן ואו"א דברי אלקים חיים ולא סגי בתי' א'. ובס' מים קדושים זבחים דקט"ז כ' דהמהרש"א הביא רש"י על תורה ומוחק גי' שלנו ע"ש וי"ל דהמקשן הק' ומי הוו טמאים וטהורין כו' דהא ודאי הוי כדכ' מן העוף הטהור וכו' א"ו דמהתם אין ראיה דנח למד תורה, רק דהק' אברייתא דתני בה דלא הקריבו בני נח אלא טהורים מנא ידעו הני דורות בתר נח מה טמא ומה טהור ומשני מאותן שלא נעבדו. ול"ק מנא ידעו דמסתמא לא נעבדה בה עבירה כדאי' בפ' אין מעמידין ע"ש וכדאיתא דלאחר המבול אף האומות גדרו א"ע מעריות, רק דהק' על נח מנא הוי ידע דאותו זמן הי' חשודין על רביעה, ומשני העבירם אבל על טמאים וטהורים ל"ה ק' משום דנח למד, וצדקו דברי רש"י בחומש דלמד זה מהמקשן ואף דכאן לא כ' רש"י כן דכ' דמנא הוי ידעו איזו טמאים מ"מ מהגמ' ל"ק עכ"ל. ועי' בפדר"א פכ"ג דלכך הי' מטהורים ז' מפני שעד שהי' המבול הטמאים מרובים מטהורים רצה ה' להרבות בטהורים צוה לקחת מטהורים ז'. ועשו"ת כנסת יחזקאל סי' כ"ד שהק' דבחולין ס"ג אי' גלוי וידוע שטמאים מרובים מטהורים לכך מנה הטהורים, הרי דגם היום טמאים מרובים, ועי' בדברי שאול, ובלב אריה על ל דס"א בתד"ה כל ומהאריכות לא העתקתי:

ובני הרה"ח כליל המדעים מו"ה דוד נ"י אמר על קו' הג"א ולבוש דהאיך למד תורה הא אי' בסנהדרין נ"ט ב"נ שלמד תורה חייב מיתה, ואמר עפמ"ש הר"ם בפ"י ה"ט ממלכים אם עכו"ם עסק בתורה מכין אותו ועונשין אותו ומודיעין אותו שהוא חייב מיתה אבל אינו נהרג, וכ' בלח"מ כיון דלישראל אף מצוה ללמוד אין לעכו"ם לחייבו מיתה. והא דכ' הר"ח רק מדרבנן הוא ואסמכתא בעלמא הוא, וכן הביא במנ"ח מצוה רל"ב דמר"ם נראה דעכו"ם הלומד רק הוא איסור דרבנן, וא"כ א"ש דנח הי' שרי ללמוד דמה"ת מותר:

ועוי"ל דבשבת דל"א בגר שבא להלל שילמדנו כל התורה על רגל א' וכ' שם המהרש"א דל"ק איך למדו הא ב"נ שלמד ח"מ, וי"ל כיון שבא לגייר שרי ללמוד ע"ש, והטעם י"ל דכחו שכתב הר"מ דב"נ בז' מצות שלו מותר ללמוד כדי לידע איך לשמרם כן אם דעתו לגייר ע"כ צריך לידע ביום הראשון שיהי' ישראל איך לקיים המצות דאם לא ילמד יכשל בהם, אבל בב"נ דעלמא דאין נפק"מ לו אסור ללמוד, ולפי"ז גם נח למד ג"כ באופן זה שידע איזה בהמה טהורה, שיוכל אח"כ להקריב מיני טהורים וא"ש, ועי' שו"ת רע"א סי' מ"א ח"ש במהרש"א הנ"ל:

ד) כי לימים רש"י ז' ימי אבלו של מתושלח, עי' תורת חיים סנהדרין דק"ח. והובא ג"כ בענף יוסף על פ"י סי' רמ"ז, על הפ' ויהי לשבעת הימים (בפ"י) אלו ימי מתושלח ק' אמאי דריש הש"ס הכא ולא מייתי הקרא דכי לימים עוד שבעה דכ' ברישא, ועוד דהך דרשא דקבע להם ה' זמן גדול ואח"כ זמן קטן מרישא דקרא יליף כפרש"י בחומש, וי"ל הא דקאמר ששינה עליהם סדרי בראשית כו' וכן הא שהטעימו מעין עוה"ב כו' לא מצי דריש אלא מקרא דלשבעת הימים דשבעת ימי בראשית שבעת ימים קרי להו כדכ'