פרדס יוסף בראשית סו

יקרות שתי' בזה קו' הזה"ק למה הקריב נח קרבן אחר יציאתו מתיבה ולא קודם. וכל חטאת שנתערבו ערבו ברובע ונרבע כולן ימותו, וא"כ ל"ה יכול להקריב, אבל לאחר המבול דכל שקלטתו בידוע שלא השחית הי' יכול להקריב, ועי' מהרש"א סנהדרין דק"ח מכל הפרשה ע"ש:

שם רש"י לא נחתם גז"ד אלא על גזל, דהי' גוזלים פחות משו"פ והרא"ם הקשה דסותר עצמו דלעיל בפי"א כ' השחתה ל' ערוה ועכו"ם והכא משמע דעיקר על גזל ועשפ"ח. וכ' בס' שם משמואל להגר"ש סאליר ז"ל אבד"ק לבוב דאי' בכל"י ע"פ ותשחת הארץ לפני האלקים דיינים, כי הי' גוזלים פחות משו"פ והדיינים אין לאל ידם להוציא בדין ע"ש, ואי' הא דצדיק נתפס בעון הדור שהי' בידו למחות א"כ בגזל פחות משו"פ דאין בידם למחות אין נתפסין וכאן נמי על ערוה וע"ז הי' נח נתפס עבורם אבל על גזל פמשו"פ אינו נתפס, וז"פ קץ בשר בא לפני דהם ידונו ולא נח כי מלאה הארץ חמס, היינו גזל פמשו"פ ואין צדיק נתפס ע"ז והם עצמם נידונים ע"ז ע"ש ובכת"א כאן. ובקובץ דרושים היו"ל ע"י אגודת הרבנים חוברת ד' סי' ל"ב הובא בשם זקיני הגאון מלאסק ז"ל דרש"י כ' (י"א ט') דדור הפלגה כפרו בעיקר ולא נאבדו לפי שהי' שלום ביניהם ובדור המבול הי' מריבה ומחלוקת, ונראה דאם ע"י התפלגות שביניהם ולא היו בהסכמה אחת, הי' כאו"א נדון בפ"ע, ואם כל אחד לא גזל רק פחות משו"פ לא הי' נאבדים, אבל בזה גופא שהסכימו כולם לעצה אחת לגזול פחות משו"פ נדונו בממנ"פ אם נחשב שאין ביניהם חיבור והתאחדות הרי ראוים לעונש על שאר עבירות שעשו, ואם נחשב להם כאלו שלום ואחדות ביניהם וראוי שלא יאבדו על שאר עבירות, כמו דור הפלגה שוב עון גזל בידם כי ע"י ההתאחדות נגזל מזה כל ממונו נמצא שלא נחתם גז"ד אלא ע"י גזל ודפח"ח:

ואחי הרה"ג ר' שלמה זאב שיחי' כתב לי עפמ"ש בסנהדרין נ"ו ב'. דז' מצות ב"נ ילפי' מקרא בראשית (ב' ט"ז) ויצו ה"א על האדם מכל עץ הגן ולא גזל, וק' דמצינו דמשה למד סניגוריא על ישראל ואמר לי צוית אנכי ה"א לא יהי' לך וברש"י יתרו כ' ב') א"כ ה"נ נימא ויצו כו' על האדם דרק לאדם הי' הציווי ומנין שאף לדורות נאמר שחייבין בז' מצות, ורק כיון שבין הז' מצות גם גזל, ובאדה"ר ל"ש גזל, דהכל הי' שלו, וע"כ דציווי על גזל הי' רק לדורות, ושפיר לא נחתם גז"ד, שהי' יכולים לפטור מהעונש דלא להם נצטוו, רק מגזל נשמע דהציווי הוא לדורות ונחתם גז"ד:

ובסמ"ג לאווין קנ"ב למד מכאן דאפילו ממון הרשע אסור לגזול דהם הי' כולם רשעים ועי' רבה"ז. ובס' מלא העומר כ' לתרץ קו' הרא"ם, דע"י הזנות הי' חמס כיון דבזנות הבנים ממזרים א"כ זה הי' יורש את שאינו אביו, דאפי' רוב הבעולות ל"ה מהבעל, וזה"פ קץ כל בשר בא לפני, שכ"כ רבה הזנות עד שמלאה הארץ חמם וא"ש ב' דברי רש"י התמוהין. ובשם הר"ר העשיל ז"ל ראיתי דיל"ד הל' קץ כל בשר בא לפני, תיבת בא לפני מה בא לרמז, וי"ל עפחז"ל בב"ק דס"א מה בין גזלן לחמסן גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב, א"נ חמסן בפחות משו"פ וגזלן יותר משו"פ ואין ב"ד נזקקין בפחות משו"פ, וא"ש בדיוק קץ כל בשר ר"ל קצם בא לפני שאני בעצמי השופט, וק' למה לא פ"י ב"ד של מטה לכך אמר כי מלאה הארץ חמס ר"ל פחות משו"פ ואין הדיין נזקק ע"כ איצטריך אני בעצמי להזקק, עי"ל דגם דאין ב"ד נזקקים לפמשו"פ אבל בשכבר יושבים אז ידונו גם על פמשו"פ לכך אמר לא נחתם גז"ד אלא על הגזל, ר"ל דהחטא של גזל ל"ה יכולים לדון אלא בשעת גמ"ד דבתחלה אין נזקקים לפמשו"פ. ובשו"ת חשק שלמה בדרושים כ' דברש"י בראשית (ה' ל"ב) כ' דכבש מעינו כו' כי בן ק' שנה ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מ"ת, וק' מדוע נענשו במבול תנוקות קטנים וי"ל דפרש"י (קרח ט"ז כ"ז) בא וראה כמה קשה מחלוקת שב"ד שלמטה עונשין מי"ג ושל מעלה מכ' וכאן נענשו אפי' יונקי שדים, וא"כ א"ש דבמבול הי' גזל והי' מחלוקת ומריבה בדין שיאבדו אפי' קטנים כמו בקרח וז"פ קץ כל בשר ולא תקשה קטנים מה חטאו ואמר כי מלאה הארץ חמם והי' מריבה לכך נאבדו ע"ש. ובספר מנחה חדשה כ' שהזה"ק הק' הא מדת ה' להיפך ליקח צדיק א' לכפר על הדור, וי"ל כי הרי"ף כ' אהא דמו"ק דכ"ח דנסמכה מיתת צדיקים לבגדי כהונה דמכפר, וב"כ על עצמות החוטא אינו מכפר רק על הצבור שלא יענשו בעון היחיד, וכן מיתת צדיקים מכפר שלא יכריע החוטא לכף חוב. אבל לא על עצמות החוטא, א"כ אם חטאו הכל והצדיק א"מ על עצמות החוטא וח"ו כולן ימותו, וז"פ וירא כי רבה כו' כי השחית כל בשר ויאמר ה' קץ כו' ע"ש:

ועפי"ז י"ל הצדיק אבד ואין איש שם על לב, שתיבת איש מיותר, ונודע דבכל מקום דכ' איש הוא ולא אשה, ולמ"ש הרא"ש ברכות ד"כ