פרדס יוסף בראשית סג

במדבר פי"ד דלמעלה מן הארץ המים למעלה מן המים הרוח "למעלה מן הרוח" האש ע"ש ובמהרש"א ברכות ד"ד ע"ב ד"ה במיכאל, שער הבטחון רפ"ד, ובספר הברית ח"א מאמר ז' פ"א האש היסוד כו'. ובקל"ח פתחי חכמה פתח ה', האיר הוא היותר דק שבגשמי כו'. וברמב"ם פ"ג ה"י מיסוה"ת, ובמורה נבוכים ח"א פל"א, כנטיית מי שיאמין שהאש תחת האויר כו'. ובס' יצירה פ"ג מ"ג האויר מכריע בין האש ובין המים, ובראב"ע תהלים ס"ו עה"פ באנו באש ובמים, ופי' באוה"ח פרשת חיי שרה (כ"ג ב) בפסוק ותמת שרה שבאמצעית דביקות האדם בקונו יתהפכו היסודות כולם ליסוד האש, ויסוד אש ליסוד אש הנשמה מוכח שיסוד האש הוא הדק שבהם:

ז) אמחה את האדם פי' תולדות נח דרוש ז' דבר נכון:

פרשת נח ס) אלה תולדות נח ערש"י. עי' דרשות מהר"י מינץ דרוש ד'. דצדיקים מולידים נשמות וכ' ותהי שרי עקרה אין לה ולד. אבל נשמות הי' מולידה, וז"ש פרי צדיק עץ חיים, וע"ד הפשט ת"ח המחדש בתורה החידוש היא פרי ותולדה שלו, וכשמלמד לחבירו הוא מוליד לו נפש ונשמה ע"ש ובבינה לעתים דרוש י"א ול' אריכות בזה, ועי' בהקדמה. ועי' בעירובין די"ח ב' ובעיון יעקב מהשבו"י ובשאר מפורשים בע"י דפוס ווילנא ועשו"ת חשק שלמה בסופו כ'. דאי' בזה"ק כאן ס"ז ב' אמאי לא איתפס נח בעון הדור, דהקב"ה רצה להוציא ממנו תולדות, וזה הסמיכות ונח מצא חן ולא יקשה ולמה לא איתפס בעון הדור, ותי' וא"ת נח בשביל התולדות, ודבריו כתובים אות באות בכת"א כאן. ועי' בדרשות אמרי שפר מה שילד"ק מה שכ' נח איש צדיק שלא הול"ל רק א"ת נח ורש"י נדחק וגם בדורותיו צ"ב, ונ"ל שעיקר להזכיר תולדותיו, אף שחם בנו רע המעשים הי' מקום לומר מעשה אבות ירשו בנים, לז"א א"ת נח אף שמתולדותיו לא טובים אל תדמה שנחלת אביהם הוא רק נח איש צדיק, גם מה שדחז"ל בפ' לך שהדרך ממעטת ג' דברים וא' מהם שם. ופרש"י שאין אדם עוסק במצות בדרך כמו בביתו, וז"פ בדורותיו את האלקים התהלך נח, אף בעת שהי' הולך בדרך ובכל דורותיו מנעוריו ובזקנותו, וכ"ז להוציא שלא יאמרו שבנו מיוחס אלי' ואח"כ חזר לענין ראשון ויולד נח כו'. ועי' בס' ווי העמודים פרק י"א את האלקים התהלך נח, דהי' ירא שמא ילמוד ממעשיהם לכן היה מתבודד ופירש עצמו מן הבריות זה פי' את אלקים התהלך נח. דק' וכי שותפות כלפי שמיא והלא אש אכלה הוא אלא שהי' מתבודד והלך יחידי כאלו הלך עם אלקים ולא עם בני אדם. משא"כ אברהם שהי' גם מטיב לאחרינא, וזה אשר התהלכתי לפניו ולא עמו עש"ה:

ובפתיחה לס' פני"ק הביא בשם הח"ס., כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' (וירא י"ח י"ט) ופרש"י ידעתי לשון חיבה, הורה בזה כי נפלאה אהבת ה' לאאע"ה, הגם כי לפניו הי' יחידי הגולה, ומי לנו גדול מחנוך דנתעלה להיות כמלאך, אך לא מצד פחיתת נפשו של אברהם לא נתעלה כן, רק התבונן כי לא זה הדרך שישלים האדם רק את נפשו, ואת אנשי הדור ישאיר אחריו תרבית אנשים חטאים, כאשר קרה לדורו של חנוך ודור המבול, הנסיון הזה ליחד אותו כי טוב לאדם למעט בהשלמת נפשו למען לרבות כבוד ה', כי מה יתן ומה יוסיף אם יוסיף מלאך א' על אלפי רבבות, ונח ג"כ הלך בדרך חנוך שלא הסתכל על דורו רק על עצמו, וז"פ אלו היה בדורו של אברהם ל"ה נחשב, וזה"פ כי אותך לבדך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. רק אותך לבדך עש"ה, וע"ע בס' סדורו של שבת שורש ד' ענף ב' ובדברי שאול מ"ת ובאופן אחר יש לומר דהנה יש חרדים רק בינם לקונם, ויש להיפך עושים צדקה וחסד ורק אינם מדקדקים בינם לקונם, אבל יהודי צריך להיות שלם ולא חצי. וז"פ חמים תהיה עם ה' אלקיך. ודומה לכפרי שחתנו היה ת"ח וקודם סוכות בקש חתנו ממנו כשיסע לעיר שילך להרב ויקנה פטרו אתרוג הדר, וכן היה וכשנסע בחזרה לביתו פגע בכפרי אחר מכפר הסמוך לו וסיפר שהרב קנה פטר חתנו אתרוג הדר שאין דומה לו וא"ל כשני גם לי נצרך אתרוג עבור חתני אשר לא פחות הוא במעלות מחתנך, וא"ל כפת לא תשיג הדר כי האחרון אני קניתי בדמים מרובים, א"ל איעעך האתרוג נחלק לשנים ואקח אני החצי, כי שמעתי שיכולין לברך שותפות כל אתרוג אחד העצה העמוקה נכנסה ללבו ועשה כן ולקח