פרדס יוסף בראשית נח

הנה בספר יעיר אוזן בקונטרס עין זוכר להאזולאי ז"ל במערכת ס' הביא בשם ס' המכריע סי' פ"ח דהא דפטור לר"י סומא ממצות אפי' מלאווין, ותמה איך יהי' חותר לחלל שבת וחמץ בפסח וג"ע ושפ"ד וכ' הכוונה דפטור מכל חצות לבד ז' חצות דב"נ ע"ש. והנה אי ניחא כן דפטור אפילו מלאווין ומז' מצות א"כ לא חטא למך שהי' סומא, ועדיפא הול"ל להו שהרי סומא היה מיהו מדרשות חלוקות הן, וע"ש ברש"י פכ"ד בשם מד"ר. ועי' במקנה קידושין דל"א בתד"ה דלא מפקידנא שכ' בפשיטות דלר"י סומא פטור אף מל"ת דילפי' מקרא אלה העדות והחוקים והמשפטים ע"ש וע' בס' אמרי הצבי פ' החובל דפ"ו באות י"ד באריכות, ובלוית חן כאן, ובמה שכתבתי בזה בפ' תולדות (כ"ז ג') ע"ש:

כד) שבעתים יוקם ערש"י עי' נודע ביהודה מהדו"ק חו"מ סי' ל"ח שנשאל על מי שהניח קרן קיימת ופירות ללומדי תורה עד דור רביעי אם מתחילין לספור הדורות מהמצווה או מבנו ע"ש ובפ' לך (ט"ו ט"ז) ועי' באהל מועד שנה ב' חוב' ה' סי' קכ"ה דהק' דלמה לא פשט מהפסוק שבעתים יוקם דפרש"י וכן בתרגום שהבטיחו הקב"ה להמתין לו ז' דורות ובדור השביעי יוקם, וכשתעמוד על החשבון הדורות עד תובל קין תמצא שרק עם קין הי' ז' דורות, ואפשר לחלק דנפק"מ בין אם האדם עצמו מזכיר דורות שלו אין המדבר בכלל אבל אם אחר מדבר אליו אז גם הוא בכלל אבל מדברי הנוב"י מבואר, בהדיא שמשוה אדם עצמו המזכיר דורות שלו לאיש אחר המדבר אליו ומזכיר דורות שלו. ורק אם איש מדבר עם אחר ע"ד דורות של איש שלישי חלק בענין זה וצע"ג (א):

כה) וידע רש"י אדה"ר פרוש מאשתו עי' הפלאה כתובות דס"א א' הטעם שבתחלה הי' מצווה שלא לפרוש שאמר ה' פו"ר ומלאו הארץ, ואף דקיי"ל אפי' קיים פו"ר מצוה לישא ולהוליד בנים יבמות ס"ב ואה"ע סי' ז' ז"א רק בישראל ולא בב"נ כיון שקיים בבן ובת אינו מצוה. מ"ח באדה"ר שאני דאיתא בסנהדרין דנ"ח ב' שמה שנשא קין אחותו הוא דקאמר קרא חסד הוא חפני קיום העולם אך נראה דזה לאחר שנגזר מיתה על האדם. אבל קודם לזה הי' קין אסור באחותו דאדם וחוה היו יכולים למלאות העולם דהי' חיים לעולם לכך לא הי' רשאי לפרוש אבל כשנקנסה מיתה ע"כ הוכרח להתיר לקין לישא אחותו, דאל"ה יוחרב העולם וכיון שהותר לקין שוב אינה מצוה על אדה"ר כיון שכבר קיים פו"ר ויכול העולם להתקיים ע"י קין ודורות שלאחריהם לכך פירש מאשתו, וע"ע ברש"י ש"ב (ז' י"ד) שאדם פירש מאשתו במות הבל, וע' בקובץ דרושים חוב' יו"ד סי' כ':

שם כי שת לי זרע אחר עי' הגהות יד שאול יו"ד סי' רי"ז סמ"ו נדר מבניו. עי' יש"ש יבמות פ"א סי' י' בנדר שלא לשתות יין עד שיהי' לו בן אף שעדיין לא נולד מקרי בן כמ"ש ויתרוצצו הבנים בקרבה, אבל זרע לא מקרי עד שנולד כמ"ש כי שת לי אלקים זרע אחר, וכן יראה זרע יאריך ימים. והנה מ"ש לענין בן הי' להביא מקרא מפורש העוד לי בנים במעי, וכ"כ הן בן נולד לבית דוד יאשי' שמו (ב), ועי' נדרים מ"ד. ב"ב קכ"ז. ומשם אין ראי' ולא סתירה דשם מיירי מזמן לידה על אח"כ ולא על קודם הלידה, והנה מ"ש לענין זרע דל"מ קודם שנולד אין ראייתו ראי' לשלול דקודם לא נקרא זרע, אך בסנהדרין דק"י ראי' לא כרש"ל בהא דקטן מאימתי בא לעוה"ב כו' משעה שנזרע כמ"ש זרע יעבדנו וע"ש ברש"י ועי' סוטה כ"ב, לט' חדשים שנא' ונקתה ונזרעה זרע, ועי' ברביד הזהב מ"ש הפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה (תולדות כ"ה כ"ד), ועי' יבמות ל"ה מדכ' ובן אין לו דמעוברת הוי אין לו ע"ש:

כה) שת עי' בתשו' אדני פז סי' כ"ה ול"ד והובא בפת"ת יו"ד סי' קט"ז סק"ו דיכול לקרות שני בניו בשם אחד בין מת אחד או שניהם חיים, ושם בהשמטות כ' דמ"מ יש לחוש משום עין הרע, ובאם מת אחד אין לקרות להשני בשם הראשון משום רוע מזלא. ועשו"ת שואל ומשיב תנינא ח"ג סי' ט"ו הביא ראי' מדה"י א' קפיטל ג' דלדהמע"ה הי' שני בנים אליפלט. וכ' שם רש"י דאליפלט בנו מת ונולד לו בן אחר לאח"כ ונקרא שמו ג"כ אליפלט. ע"ש מבואר דמותר לקרות ע"ש המת. ולא ראה שבאדני פז בעצמו הביא ראי' מדה"י, וע"פ בשו"ת הרמ"ץ יו"ד סי' פ"ז שנשאל בזה והשיב להתיר וג"כ הביא רש"י הנ"ל וכ"ה בתשו' תורת נתנאל מבעל הקרבן