פרדס יוסף בראשית נט

נתנאל סי' כ' ע"ש, ואף דבס' חסידים סי' רמ"ד נראה דיש איזה חשש איסור מ"מ אין להחמיר נגד המפורש בקרא דה"י, ורוח ה' דיבר בדהע"ה עי' פסחים פ"ו, וכבר כ' הטו"ז באו"ח סי' תקפ"ה ויו"ד סי' קי"ז וחו"מ סי' א' דאין כח ביד חז"ל נגד המפורש בתורה, וכן הביא האדני פז ראי' מרש"י כתובות דפ"ט ב' במר קשישא ומר ינוקי דשני בנים הי' לרב חסדא ושם בניהם שווין אלא שהגדול קורין לו מר קשישא ולצעיר מר ינוקא עכ"ל הרי מפורש הדבר להיתר. וגם יש להביא ראי' מכאן כי שת לי אלקים זרע אחר תחת הבל, וקשה כיון דעיקר כוונתה הי' כדי להעמיד זכרון לבנה הבל המת א"כ מדוע לא קראה אותו הבל הכם של אחיו המת ומוכח מזה שלא לקרות שם אחד לשני בנים, וע"ע בתקוני זהר חדש דמ"ד. ובס' עליות אלי' מהגר"א מווילנא בהגהות אות נ"א ובלקוטים שלו דמי שבנים לא יחזיקו אצלו ר"ל יתן שם להבן הנולד אחר שם בנו המת ועוד שם אחר ורק שם החדש יהי' הראשון ושם של אחיו יהי' באחרונה ועי"כ יחזיקו הבנים. ורמז בפ' ויחי (מ"ח ו') ומולדתך אשר הולדת אחריהם שלך יהי' ר"ל שיחיו ועי' תקוני ז"ח דמ"ד:

והנה בביתי הי' מעשה וקרא אחד לבנו על שם בנו הראשון שמת, וכתבתי בזה תשובה ארוכה למרן הרב הגאון הצדיק מו"ה מנחם מענדיל אלטר שליט"א האב"ד דפה פאביאניץ, והשיב לי בזה תשובה ובו הראה רב חילו וגודל בקיאותו בכל המקצעות וציין לשי"ת פרי השדה ח"ג סי' ז' שהאריך בזה ואינו תח"י, והביא דמעשה רב אצל גדולי ישראל הרה"ג ר' שאול קאצענעלינבוגין אבד"ק חעלמא הי' לו בן מאשתו הראשונה שמו ה"ר משה, ואחרי פטירתו הוליד הגר"ש בן מאשתו הב' וקראו ע"ש אחיו הנפטר והאריך ימים, והוא הג' המפורסם אבד"ק אואבך, כן הג' הרא"מ וואהל ק"ב אבד"ק בריסק הי' לו בן נקרא ר' יהודא חתן הג"ר זלמן שור מבריסק ונפטר בחיי אביו ואח"כ הוליד אביו בן וקראו יהודה ע"ש אחיו וגדל בימים ושם טוב והי' גיסו של הש"ך ז"ל. גם בהקדמת שו"ת כתר כהונה להג"מ יצחק אברהם אבד"ק פינטשוב הביא את אחיו ורבו הג"מ יצחק ז"ל, ובס' העמק שאלה פ' שמות סי' מ' כ' שכן עשה ר"א הגדול שהי' לו בן נקרא הורקנוס ונפטר וקרא אח"כ כן שם בני השני, ובס' שמו אברהם ערך עקדה הביא מד' המפ' בטענת אברהם אתמול אמרת כו' שהי' עוד אפשרות ביצחק אחר כו' הרי שיכולים לקרות ע"ש אח המת וכו' ע"ש, ועוד האריך בזה ובענין חתן וחמי' אך אין מקומו כאן, ומצאתי עוד בשו"ת נטע שורק יו"ד סי' כ' תשובה בענין זה ע"ש:

כו) אז הוחל לקרות בשם הי, אי' בפ' חלק דור אנוש אין להם חלק לעוה"ב. הנה תוה"ק לא הזכירה בפירוש חטאם של דור אנוש אבל אנו רואים בחוץ לארץ בפתח ביהכ"נ יש שילם "תורת משה" "שומרי שבת" ועוד וכמו כן במקולין "בשר כשר" "חלב כשר" ועוד. אם תקשה לך למה הודיעו שבכאן מוכרים בשר כשר וכי ס"ד שבחנות יהודי ימכרו טרפות, אבל מפרסומם של אלו ראי' להריסת הדת, רק יחידי סגולה מוכרים כשר ורובא טרפות, וכן כשפרסמו לקרוא בשם ה' ש"מ שהדור הי' מקולקל מאד ומעט הכשרים הוצרכו לפרסם כשרותם. וכן מפרשים על הא בפ' וירא (י"ח ו') הוא אמר קמח והיא סלת מכאן שאשה עיניה צרה באורחים, ותמוה אדרבה היא אמרה יותר ממנו. והובא משל לילד ארי שיצא לעולם וראה שילד על הכותל ששמשון הגבור גבר על הארי, ואמר לאביו, אתה אמרתי לי שהארי גבור מכולם, והנה ראיתי היום שאדם החלש נצחו, וא"ל אביו מכאן ראי' שהארי גבור גדול, שאל"כ לא הי' מביטים עליו לנפלאות, וכן משאמרה תורה בשרה שאמרה סלת לדבר נפלא, ש"מ ששאר נשים צרים באורחים ועמ"ש בפ' וירא:

ה א) תולדות האדם, פי' בעה"ת מענין ואהבת לרעך כמוך, ועי' בס' חסידים סי' שמ"ט ובפירוש אזולאי שם, וע"ש בבינה לעתים דרוש כ':

ג) שלשים רש"י ע"כ פירש עי' מהרש"א עירובין די"ח ב'. יל"ד שהרי אחר החטא בו ביום שנברא האדם ונקנסה עליו מיתה כ' והאדם ידע, וי"ל דלידתן הי' בו ביום קודם שחטא והכי איתא בסנהדרין דל"ח י"ב שעות היום שמינית עלו למטה ב' וירדו ד' י' סרח. י"א נידן, וצ"ל דאין מוקדם ומאוחר בתורה עכ"ל:

ה) תשע מאות ושלשים, עי' שבת ד"ל א' הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה הוא ערש"י ומה שנכתב על הגליון ובמהרש"א מה הוא הלשון של מדת ימי, ובס' מתנה טובה כ' דידוע דשנותיו של דוד ע' שנה הי' לו מאדם שהי' לו לחיות אלף שנים וחי תתק"ל, ובזוה"ק וישלח דקס"ח כ' שאברהם נתן לדוד ה' שנים שהי' לו לחיות ק"פ וחי קע"ה ויעקב נתן כ"ח ויוסף ל"ז. ובמדבר קדמות מערכת ד' אות ו' הק' דא"כ הו"ל לחיות ק"מ ע' מאדה"ר וע' מאבות, ותי' דדוד לא הי'