פרדס יוסף בראשית נה

משא"כ כאן וצ"ע ול"נ שלק"מ שגם רש"י הרגיש מדקאמר הפ' האדמה בה"א הידוע אלמא שרמז הפ' על האדמה הנז' למעלה בהקללה הראשונה ולכן יפה דקדק ויפה כוון רש"י שפי' מן האדמה יותר ממה שנתקללה היא כבר בעוונה ומ"ש רמב"ן ואינו נכון כי בכאן לא אירר האדמה בעבורו כאשר באביו אבל אחר שיהי' הוא ארור ממנה כו' יש להעיר תשובה נוצחת מגמ' הנ"ל מדקאמר מיום שפתחה הארץ פיה שוב ל"פ לטובה משמע בהדיא שהאדמה בעצמה נתקללת ונענשה שלא תפתח עוד פיה לטובה וזה סיוע גדול לרש"י ז"ל עכ"ל:

יג) גדול עוני מנשוא פרש"י בתמי' עי' ספר שארית יוסף על כללי תלמוד נתיב המשנה כלל י"ג הביא המקומות שרש"י כ' בתורה בתמי' עי' רא"ם כאן דלא יתכן לפרש בניחותא ופי' מנשוא על עצמו שא"כ הי' מגדיל החטא, וזה לא יתכן דא"כ מה הן גרשת אותי וגו' הרי הודה גודל עונו וראוי לכ"ז, אם לא שנפרש עוני ענשי כמ"ש ראב"ע, והרב ימאן כי בכ"מ עון חטא ולא עונש, ופי' כי לא שלם עון אמורי הנה לא נגמר עדיין חטאו להיות מגורש מארצו עד אותו זמן ולא נחמלא סאתה ע"כ ומן (נח י"א ו') ועתה לא יבצר מהם דפרש"י בתמי' כ' וז"ל וכי לא נמנע מהם זאת המחשבה והלא אנחנו נרד ונבלבל ובהכרח תמנע מחשבתם. אבל אאפ"ל בניחותא שהרי נמנע מהם אם לא שנפרש מהם מעצמם כלו' לא תהי' המניעה מעצמה ולכן אנחנו נרד ונבלבל וזה א"א דא"כ מהם לא יבצר מבעי' לי' וכן בהכי קרא שמו יעקב (תולדות כ"ז ל"ו) כ' רש"י ל' בתמי' כמו כו' שהוא מבואר ממ"ש ועבדתני חנם שאל"כ יהי' ועבדתני חנם שמבקש ממנו זאת ואינו שהרי מיד אמר נקבה שכרך עלי. מכ"ז נר' מרש"י לשון בתמי' שולל ניחותא, ומצינו בקצת אלו מקומות שישבו רמב"ן וראב"ע הל' בניחותא ורמב"ן כ' גדול עוני מנשוא ר"ל מסלוח והרבית עלי עונש כי הן גרשתי אותי כו' אבל שמרוני שלא אענש יותר ממה שחייבת אותי כי בעבור שאהי' נע ונד כל מוצאי יהרגוני, ובלא יבצר מהם פי' ראב"ע אם אעזבם יחשבו שיוכלו לעשות כל חפצם וכן בהכי קרא שמו יעקב פי' ראב"ע הכי כמו אמת וכן הכי אחי אתה, הרי דנתעצמו ליישב הכתובים בל' ניחותא כי נר' להם זר בפסוק ל' בתמי' דאפשר במקומות נפיק חורבא מיני' עכ"ל:

יד) נע ונד עי' בשל"ה בווי העמודים פרק יו"ד מ"ש בזה, ומכל ענין חטא קין ע"ש אריכות:

טו) לכן כל הורג קין רש"י מקרא קצר ולא פירש עונשו עי' קובץ דרושים ח"ב סי' ל"ב מה שפי' שארי הגאבד"ק מאנקאטוב שליט"א דזה יהי' עונשו כל הורג יקרא קין. וישאר שם קין לשמצה ולדראון עולם ע"ש:

שם לקין אות ערש"י ושפ"ח ועי' בס' הפלאה על כתובות דע"ז ב' שהביא מד' דכ' לו וי"ו במצחו, וכ' דאי' בכתבים דד' מיתות הם נגד ד' אותיות של שם הוי' סקילה נגד י' שריפה נגד ה' הרג נגד ו' וחנק נגד ה'. נמצא כשנתחייב הרג פגם ונחסר מהשם ו', וז"ש ומפניך אסתר לכן כ' שם במצחו עש"ה. וכן הביא בשמו בנו הגאון בס' לחמי תודה דס"ה. וע"ע בס' תולדות גד דרוש י"ח דק' מה צורך לאות, וכי ה' ל"ה יכול להצילו בלי אות, גם לא פירש מה אות שם לו, ונראה שהכתוב בעצמו מפרש האות. דיש לדקדק במ"ש לכן כל הורג קין דאינו אלא גערה לבע"ח א"כ מה זה שאמר ויאמר לו ה' הול"ל ויאמר ה' לכן כל הורג קין, ואם רצון ה' הי' להודיע לקין הול"ל לכן כל הורגך בל' נוכח. לכ"נ שמפני שאמר הן גרשת ומפניך אסתר הרי שהי' ירא שה' יסתיר פניו ממנו ויהי' הפקר ובא ה' להראותו שאע"פ שחטא עדיין השגחתו עליו והראה לו זאת במה שהסב השי"ת פניו נגד קין לאמר הדבור הזה, וז"ש ויאמר ה' ר"ל נוכחו ממש הי' מדבר, ומ"מ לא זכה שגם המאמר עצמו יהי' כאומר לנוכח רק שאמר לכן כל הורג קין כגוער באחרים ובמה שראה קין שאע"פ שחטא מ"מ בא המאמר בל' נוכח הנה בזה שם ה' לקין אות שיהי' בטוח כי עיני ה' לא נסתרו ממנו כ"ש דרוש נחמד. וע"ע בקובץ אהל תורה היו"ל בדוקלא סי' י"ז מ"ש בזה. ועמ"ש לקמן בפ' יתרו (י"ח א') בזה, ובקובץ אהל מועד ח"ב דף ד' כ' בכוונת מד' רב אמר כלב מסר לו עפמ"ש בירושלמי פ"ח דתרומות ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו רמ"א זה הכלב, וזה כוונת המד' אות זה הכלב מסר לו לאות דאם הכלב ישלים אתו ידע כי נרצה ה' לכפר לו, ובס' דברי שאול כ' דחז"ל אמרו דכלב מכיר את קונו, ולכן מסר לו מדת כלב שיהי' מכיר את קונו:

טז) ויצא קין מלפני ה' ערש"י ובמד"ר פכ"ב מהיכן יצא, יצא שמח פגע בו אדה"ר א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי כו' אמר כל כך כחה של תשובה עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת וכ"ה בתרגום שה"ש (א' א') וכל המפו' פירשו באופנים שוני ואף