פרדס יוסף בראשית נד

מבכורות הפרי הראשון והטובים וזה טעם חלה ראשית עריסותיכם וכן פטר חמור ופדיון הבן ע"ש דרושים יקרים וע"ע בשו"ת שאילת יעבץ ח"ב סי' פ"ד ע"ש במד"ר התחו' מאד:

ד) וישע עמד"ר בפ' אמור פכ"ז סי' ה' אלקים יבקש את הנרדף דשעה אל הבל ולא לקין, ועמ"ש ביפ"ת ועי' בס' ישועות מלכו בליקוטים דף ע"ו הא דכ' יבקש והי' צ"ל יעזור את הנרדף ורק כי לפעמים האדם חושב שנרדף הנהו משונאיו ובכ"ז לא יבקשו ה' להצילו, אבל באמת אינו נרדף כלל רק הוא הרודף רק שונאי' אינם מניחים א"ע ממנו ומתקוממים כנגדו. וזה אלקים יבקש הנרדף מי הוא באמת הנרדף ומי הרודף:

ו) אם תטיב שאת ערש"י ותרגום, ועי' המקנה קידושין דס"א ב' בגמ' ד"ה בשלמא:

ח) ויאמר קין וגו' ולא פירש מה אמר וע' רש"י ומד', ובספר ארץ צבי. עיר חברון בית ב', כ' ע"פ ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי, ר"ל שדוד התפלל רק נגד אנשים שנראים לו כאוהבים ובקרבם טמון שנאה והמה אויבים, אבל נגד אלו שהם שונאים בפרהסיא א"צ שמירה כי גם דוד לא הי' יתום קטן כי הכה את הארי ואת הדוב וגלית הפלשתי, וז"ש ה' לי בעוזרי נגד הנראים לי כעוזרי ובשונאי אני אראה בעצמי, והנה הבל הי' בודאי גבור כמו קין אך קין הסתיר שנאתו וז"ש ויאמר קין אל הבל אחיו ר"ל שהי' אומר לו שהוא אחיו באחוה ופי"ז לא הי' נשמר ממנו לכן ויהרגהו פ"ש. הנה בפירוש הזה אל הבל אחיו באחוה קדמו הגאון מווילנא, והובא בס' קול אלי', והביא מד"ר פכ"ב דהבל הי' יותר גבור מקין עי"ש. ובפשט ה' לי בעוזרי ראיתי בתהלים הנדפס כעת עם פי' עץ הדעת טוב מהקדוש ר' חיים ויטאל ז"ל קפיטל קי"ח שכ' כן ועמ"ש בפ' ויחי ז' ט"ו ושם בפי' שפת אמת כ' עפמ"ש חז"ל כי מי שאינו ניצל בשביל עצמו רק בשביל אחרים אינו ראוי לראות במפלת שונאיו וראי' מאשת לוט דהביטה מאחרי' ונעשית נציב מלח, וזה"פ ה' לי בעזרי אם ה' יהי' בעוזרי בזכות עצמי ולא בזכות אחרים אז ואני אראה בשונאי אהי' ראוי לראות מפלתם ודפח"ח. ובהגדה ריח דודאים מזקיני הגאון המפורסם האבד"ק לאסק ז"ל, בהלל, כ' כי הקנאה על ישראל הוא תמוה כי איך יתקנאו אוה"ע על ישראל הלא להם כל חמדת עוה"ז וישראל הם בשפל המצב ואיך יתקנאו עשיר בעני ואביון, וזה מורה כי באמת ישראל עליונים במעלה וסופם לעלות מעלה מעלה ואע"ג דאינהו לא חזי מזליי' חזי, והשר שלהם יודע מעלת ישראל ולכן מקנא בהם. ומשו"ה גם בלב האומות יפול קנאה, וז"ש דהמע"ה ה' לי בעוזרי ואני אראה זאת בשונאי' במה שיש לי שונאים אף שאני שפל ונבזה ועכ"ז ישנאוני, מזה מוכח כי ד' לי בעוזרי, וזה נכון מאד:

י) קול דחי אחיך ערש"י ועי' מהרש"א סנהדרין דל"ז ב' ח"ש בזה:

יא) ארור אתה מן האדמה פרש"י ועי' ספר תולדות נח דרוש ה' בזה, ועי' בלבוש האורה שתמה על רש"י שכ' דאדמה הוסיפה לחטא דמה חטא שייך לארץ שהרי ה' שם זה בטבעה מתחלת הבריאה שתבלע כל הליחות ואיך לא תבלע דמו של הבל, ואם לא תבלע הי' נגד הטבע והניח בצ"ע, ועי' ס' באר שבע בסוף התשובות כ' דאשתמיטתי' לי' מ"ש תוס' סנהדרין ל"ז ב' גבי מיום שפתחה אדמה את פיה וקיבלה לדמו של הבל שוב לא פתחה. וז"ל כל דם אם נבלע רישומן ניכר ושל הבל לא ניכר כלל, נר' שגם הם הרגישו בקו' הנ"ל ולכך תי' כנ"ל ול"נ שלק"מ לפי שלא עלה ע"ד רש"י שחטאה ארץ במה שבלעה כקו' הנ"ל ועו"ק יותר דא"כ הו"ל להפסוק לקצר ארור אתה מן האדמה אשר לקחה דמי אחיך מידך אע"כ כיון שהאריך אשר פצתה את פיה משמע שחטאה במה שפצתה את פיה כי זה היה נגד טבעה שהרי בקרח כ' ואם בריאה יברא ה' ופצתה, וא"א לחלק שאינו דומה פציעה כאן לשם מדפריך גמ' אהא מיום שפתחה וקבלה לדמה של הבל שוב לא פתחה והא כ' בקרח ותפתח ומשני לרעה פצתה לטובה לא פצתה, ואם איתא ל"ה צריך לשנוי' דחיקא כלל אלא הול"ל שא"ד האי פציעה לשם, וכן דיוק ל' הגמ' שלא נענשה הארץ אלא על שפתחה הי' נגד טבעה מדקאמר מיום שפתחה פיה כו' ול"א בקיצור מיום שקבלה ארץ לדמו של הבל ויכול להיות שגם תוס' נתכוונו לכך רק שקצרו כמנהגם, ומה שפי' כל דמים נבלעו בארץ לאו משום שהרגישו כקו' לבוש אלא באו ליתן טעם לשבח למה פצתה פיה נגד טבעה ולמה לא בלעה כחו כל בליעות לחיות, וחי' כדי שלא ישאיר רושם ניכר כלל כדי לכסות מעשים רעים של קין ואם לא נתכוון תוס' לכך מקום הניחו לי להתגדר. ועוד הק' בלבוש וכי בר דעת הארץ שתיענש, ואין להשיב מקללה ראשונה דשא"ה כיון דהיתה בא ציזוי של עץ פרי ויהי' המצווה מי שיהי' של עץ פרי היתה ג"כ בר עונש