פרדס יוסף בראשית מח

היו"ל ע"י אגודת הרבנים בפולין ח"ב כרך ראשון סי' ז'. ושם העיר ע"ז חתן דודי הרב הגאון ר' מאיר ווארשאוויאק שליט"א האבד"ק מאנקטוב מירושלמי פ"א ה"א מחגיגה על עזבם את תורתי שאם אותי עזבו ותורתי שמרו. המאור שבה הי' מחזירן למוטב, ע"ש ומ"ר ריש איכה, ובברכות פליגי על ר"ג והיום שנתמנה ראב"ע אתוסיף ד' מאות ספסלי, ושתי השקפות יש בזה ע"ש:

והנה בברכות שם פרש"י הגיון לא תרגילום במקרא יותר מדאי משום דמשכא, ומ"מ משמע דרק מנעו בניכם ולא עצמכם כי כל החכמות המה רקחות לתורה וחי שאין לו ידיעה בנתוח לא ידע הל' טרפות על בורי' וחכמת השיעור לעירובין וסוכה וכדומה. ומ"ט ימנעו בניהם מזה. ואנחנו רואים כי אבי הפילוסופיא הרמב"ם כ' ספ"ד מיסוה"ת שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו בשר ולחם הוא לידע האסור והמותר ושאר מצות שהם מיישבין דעתו של אדם תחלה וכו' עכ"ל. כן כתב לפי דעתו שהפילוסופיא הוא הפרדם והוא מעשה בראשית ומרכבה וע"ש בכ"מ. מ"מ הרי קמן שגם הוא כ' שראוי להקדים מילוי הכרם בש"ס ופוסקים, וא"כ קשה איפך אנא שבתחלה ילמוד חכמת אדם ואח"כ תורת אלקים דמעלין בקדש. והרשב"א החרים שלא לעסוק בשאר חכמות עד שיהי' בן כ"ה שנים, וכן האריך הריב"ש ורמז עליו ברמ"א יו"ד סי' רמ"ו סעיף ד' ע"ש ועל כולן יקשה, אבל כ' החת"ם בתורת משה פ' בשלח בדברים מתוקים מדבש ע"ז הענין, דיש ללמוד מהשי"ת דהוציאם ממצרים ערות הארץ וישראל הי' להם עבדים נבאשים עושים בחומר ולבנים. ובטח לא ידעו שום חכמה ומדע ולא שום דרך ארץ. וביומא דע"ה ב', ישראל היו אז כתרנגולים שמנקרים באשפה עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה ע"ש הרי שאפי' זמן סעודה ל"ה להם כעבדי הברבראים, וא"כ איך קרבם מיד לפני ה"ס וכולם זכו לנבואה ונפתח לבם כפתחו של אולם הלא טוב הי' לנהלם לאט לאט ללמדם ד"א ולהביאם אח"כ למדרגות שיוכלו לקבל התורה כיאות לאיש מדע, ומוכח כי א"א להבדיל ישראל מיתר העמים כי אם בהפרידם מהם ומדרכם לגמרי ולא ללמוד חכמתם, ואפילו לא מקרא בפשוט כי בזה הם שוים עמנו, ואלו נהגו בדרך הזה ל"ה מגיעים לעולם לאמיתת התורה כי טרם הגיעו לשם כבר היו נזורו אחור. וכן בנינו אם ילמדו תחלה פשט המקראות וחכמת חיצוניות אזי טרם יגדלו ויגיעו לחלק התורה שבע"פ שהוא העיקר כבר בחרו בהפקירא וכפרו ב"ה ותורתו כאשר אנו רואים בכמה מדינות שהפכו הסדר ונכשלו ואין א' מאלו הבנים שנשאר יהודי תרד, ע"כ עלינו לשבח להשי"ת שהפך הסדר וקרבנו לה"ם טרם למדנו דרכי עה"ז ואח"כ למדנו ג"כ חכמות אחרות וזה וזה נתקיים, וזה"פ ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים, ובמה הבדילנו שנתן לנו תחלה תורת אמת ואח"כ נטע בתוכנו חיי עוה"ז כדי שלא ניגע לריק כי המלמד תחלה שאר חכמות הוא השוטה היגע לריק ולא יחפוץ ה' בתורתו ע"ש שדבריו הם כצפיחית בדבש:

ובני יקירי הרה"ח ובקי מו"ה דוד נ"י במכתבו אלי על פורים העלה ארוכה במליצה ובעט סופר מהיר לבאר דברי חז"ל אשר הורו לנו הדרך ושביל הזהב לבלי ללכת בגדולות ולהראות לעיני העמים כי יש לנו רב, וז"ש המן מה"ת מנין ז המן. הוא סמל דמות שנאת העמים לישראל ונקראים בשם הארור המן וחקרו מקור השנאה מנין לנו מן התורה ז שנ' המן העץ אדה"ר ביקש ג"כ מותרות והלך בדרך לא סלולה לאכול מעה"ד אשר נצטוה שלא לאכול, ראינו מה גרם בזה, אסתר מה"ת מנין ? אסתר. הוא סמל דמות אי השנאת עמים לישראל היא לא בקשה מותרות כמ"ש ובהגיע תור אסתר כו' לא בקשה דבר, לא בקשה תכשיטים ומותרות, הנהגה כזו מנין לנו ז שנא' ואנכי הסתר אסתיר, גם היהודי צריך להיות בהסתר פנים שלא להראות עשרו לבל יתחרו בו קנאת העמים, ויעקב אמר למה תתראו. ועי' בכל"י (דברים ב' ג') על הפסוק פנו לכם צפונה, ועמ"ש לקמן בפ' מקץ (מ"ב א'):

יב) האשה אשר נתתי עמדי רש"י כאן כפר בטובה, עי' בשל"ה מס' פסחים דרוש ששי מ"ש בזה. ועי' בס' תולדות יצחק עה"ת שכ' מכאן דאשה נאמנת על המאכלים, ובשו"ת חום המשולש סי' מ"ד, הקשה דאדרבה הרי לא נתקבל אמתלא של אדה"ר. ובס' רביד הזהב כ' דלכך לא נתקבל כיון דאיתחזק כאן איסור קבוע וכמ"ש תוס' ר"פ האשה רבה דנדה לא איתחזק דחוזרת להתירא ע"ש ודבריו צ"ע דהרי כאן לא איתחזק רק איקבע איסורא ובכה"ג ע"א נאמן, ורק באתחזק א"נ. ובזה העיר ידי"נ הרב הגאון ר' אלטר גאלדבערג נ"י דומ"ץ דפה בעהמח"ס מנחת עומר. והנה בס' מדבר קדמות מערכת א' אות ה' הביא כתבי האר"י ז"ל דאדה"ר מתחלה לא ידע שהוא מעה"ד ואכל בשוגג ואח"כ נכנס בו יצה"ר ואכל במזיד ע"ש. ובכלי חמדה העיר ג"כ איך