פרדס יוסף בראשית שסא

ל"י שבט כו' עד ר"ל שלא יסור השבט לעולם כי יבא שילה דמשיח יבא ע"ש אריכות גדול, ועי' בס' יפה ענף מהיפ"ת על איכה דף ל' שכ"כ דמאמר עד אינו ממעט משם ואילך דלרבותא קאמר עד כי יבא שילה ומכ"ש משם ואילך ע"ד כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי, דאין לומר דשוב יעזבנו ע"ש, וכ"ה בר' בחיי שפי' לא יסור עד עולם עד כי יבא שילה משיח אז לא יסור עד עולם, עוד כ' שילה גימ' משה כי יהודה גבר באחיו עד בא משרע"ה, ועי' בחת"ס שהק' מה שבט הי' ליהודה במצרים עד בא משה והוא כ' ע"ד הרמב"ן כי לעולם כשיהי' מלך או מחוקק יהי' מיהודה, אלא שיהודה הי' מנודה לשמים ועצמותיו מגולגלים בארון עד שבא משה כמ"ש בסוטה ד"נ ע"ב, וז"ש ל"י שבט כו' שהרי יבא שילה משו"ה ולו יקהת עמים יתפלל עליו ערש"י ברכה (ל"ג ז'), עוי"ל דמרמז על אחי' השילוני ויקרע המלוכה ויתן חלק א' לירבעם וחלק א' לרחבעם, (מלכים א' י"א) ויקהת עמים היינו שבירת עמים כמ"ש רמב"ן, ועי' בזרע אברהם על מד"ר איכה שבשכם נתחלקה המלוכה, ובפ' הנה חג ה' בשילה פרש"י בשילה התכנסו כל השרים בשדה שילה הוא שכם, וז"פ ל"י שבט מיהודה עד שיבואו למקום שילה ושם יתחלק המלוכה, וע"ע בנפלאות מתהשי"ת פ"כ אריכות:

ועי' ברמב"ן דלכך נענשו בני חשמונאי שספו תמו ע"י הורדוס כי עברו על צוואת יעקב ל"י שבט מיהודה, והם לקחו הממשלה. ועי' בארבאנאל דאף בגולה צריך תמיד להיות נשיא מושל מיהודה, וביערות דבש ח"ג דרוש י' הליץ בעדם ועוד איך העבירוהו לר"ג ואוקמי לראב"ע, דר"ג הי' מבני הלל, ועי' ברכות כ"ז ב', ואחז"ל בסנהדרין (ה' א') ל"י שבט מיהודה אלו בני הלל נשיאי א"י ומחוקק כו' אלו ר"ג, וכ' תוס' בשם ירושלמי דנשיאי א"י לא הי' רק מנוקבא דזרעא דדוד ע"ש, ולפי"ז דאם הוא רק מצד אם מיהודה קרי' בי' שבט יהודה, וכן הי' בני בניו של הלל, וידוע דכל הכהנים הי' שלשלת אהרן, ואשתו של אהרן הי' אחות נחשון משבט יהודה, ולכן חשמונאי מצד אמם מיהודה כמו בני הלל, וכן ראב"ע היותו כהן עשירי לעזרא הוא מצד אם מיהודה, וא"ש דאמרו נדב ואביהוא מתי ימותו זקנים כו' ואנו ננהיג הדור כי הם אינם משבט יהודה אבל אנו מצד אם מיהודה ולנו נאות הממשלה, וע"ע בדרוש ח' בזה, ובמהר"ם שיף גיטין ד"ז, ובספר נוטריקון מהפמ"ג קו ה' בזה:

ומרמב"ן נראה דאע"פ שישראל יקבלו מלך משאר השבטים לצורך שעה, אין מושחין אותם ולא הוי שם מלכות, רק כמו שופטים ושוטרים וטעם איסור המשיחה. דמשיחה מקדשת לדורות, ולכן מלך בן מלך ל"צ משיחה, ובזה אמרה תורה לא יהי' לכהנים ולוים חלק, אבל מלכות שאינה לדורות אינה בכלל אזהרה, ועשו"ת חת"ס יו"ד סי' ה', ובס' חמד"י בקונ' נר מצוה מל"ת שס"ב כ' דעפי"ז יפרש הפ' ל"י שבט כו' שלא יהי' הסרה לעד כי לקץ הימים יבא שילה ויחזיר עטרה לבית דוד ומזה יצמח ממילא איסור למשוח מלכים שלא מבית דוד בשמן המשחה, כי שה"מ הוא המקדש לדורות, וע' מד"ר על שמואל פכ"ג שכ' ולא שכיבה הוא מיתה, אלא דוד ע"י שנמשח כ' בו שכיבה ויואב שלא נמשח כ' בו מיתה, וי"ל עוד דשה"מ מועיל אף על לעת"ל שבמיתתו לא בטלה קדושת כהונה ממנו וה"ה במלכות (וערמב"ן פנחס כ"ה י"ז, וצוהו שיודיע לישראל שהוא כה"ג לעולם עכ"ל) לא בטלה ממנו, ולעת"ל כשיבא משיח כל מלכי בית דוד יהי' מלכים מכח שה"מ, ועי' בספר המצות לרמב"ן שורש ג' אות ז' מבואר להיפך, ובזה יתפרשו דבריו בפ' פנחס, כיון דפנחס זה אלי' דחי לעולם ולא בטלה כה"ג ממנו, ובדברי הרמב"ן עי' ביפה מראה על ירושלמי שקלים פ"ו אות ה' הרבה חדשות ומהאריכות לא העתקתי:

יג) זבולון פרש"י וכ' בס' החיים ח"א פ"ד דמזונות הת"ח מוטל על ישראל מצד הדין ואינו בכלל הצדקה רק הוא מתנת שכרם חלף עבודתם בתוה"ק על כל ישראל, ובמכות כ"ב ב' טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא מקמי גברא רבא, ואם לא ירחמו על ת"ח כאלו משליכים ס"ת לארץ ע"ש, ועי' זה"ק וישלח דשר של עשו לא הי' יכול ליעקב עד שמצא מקום לקטרג על שישראל אינם מחזיקים לת"ח וז"ש ויגע בכף ירכו, ועי' בתקוני זהר תיקון ו'. ובאלשיך פ' ראה (ט"ו ט') עה"פ ורעה עינך באחיך האביון, ועחש"ל (מ"ט ה') בשם יד נאמן, וראיתי בזה דבמעשר בהמה עשירי יכול להיות קודש רק אם יש תשעה, אבל יחידי לא נעשה קודש, כן הת"ח אם מחזיקים אותו ויכול ללמוד יכול להיות קידש, אבל אם ירפו ידיהם ויסגרו הבתי מדרשים אז לא יהי' ת"ח ויש עוד תנאי