פרדס יוסף בראשית שנט

אחיו הראשון. ומצאתי להברכ"י בשירי שיריים על יו"ד שהביא בשם הלימודי ה' וז"ל ק' ברש"י שלא דברו כו' יספיק גם לבני שפחות, וי"ל כטעם האר"י דכל הבנים לוקחים מטפה קדמאי ולכן חייב לכבד לגדולים ממנו שאלו לקחו כולה לא נוצר הוא, ולפי"ז דוקא מאם א' אבל מב' נשים א"ח לכבד לגדול ולכן לבני השפחות דהי' מאם אחרת ל"ש כיבוד, וזה היפך מרא"ש וש"ע עכ"ל, ואני אומר שטעם האר"י שהגדול לקח חלק רב מההוא רוחא ורוחא דיהיב באיתתא קמא הוא יותר גדול מרוחא דיהיב בתנינא ולכן הנולדים בראשונה אף שהם מאם אחרת יש להם מעלה על אשר נולדו מהשני' דרוחא קמא חשוב ויתרון על השני עכ"ל. ומצאתי עוד בשבות יעקב ח"ג סי' ל"ד הביא ראי' מרש"י ורד"ק שמואל א' (כ' כ"ט) כי זבח משפחה לנו והוא צוה לי אחי שפירושו גדול הבית והוא אחי אליאב, הרי מפורש דרק אחיו הגדול הראשון מחויב לכבדו ולכן לא בא דוד אל הלחם עש"ה. ועי' ס' המצות בשורש ב' וברמב"ן שיש פלוגתא אי גם לאחר מיתת אביו ואמו מחויב בכיבוד אחיו, ועי' בד"מ סק"ז, ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' כ"ה, ובפתחי תשובה סקי"ח, ובחתם סופר בליקוטים סי' כ"ט מ"ש בזה. ועי' מה שכתבתי לקמן ויחי (נ' ט"ו):

וע"ע בפת"ת סקי"ט בשם שבו"י דלאחותו הגדולה אינו חייב בכיבוד ורק מדרך ארץ ע"ש, ומדין כיבוד חמי' עי' מדרש תלפיות דרנ"ט, ושואל ומשיב מ"ת ח"א סי' מ"ח ומ"ש בזה בפ' יתרו (י"ח ז') אריכות מש"ע סוס"י ר"מ ומהרבה פוסקים:

ומענין כיבוד עשירים עשו"ת מבי"ט סי' רצ"ב כמה החזיק במעוז בכבוד העשיר המחזיק ביד לומדי תורה. וע' ס' יד נאמן מהרב הספרדי ר' חיים מיראנדה ז"ל על שו"ת ובדף ס"ד הביא על הפ' ויברך את יוסף מכאן אנו למדין שכל אדם הצריך לחבירו ויש לו הנאה ממנו חייב לנהוג בו כבוד כמ"ש בקידושין דל"ג משום כבוד נשיאה ע"ש, לפי שבנו של ריב"ל הי' חתן הנשיא, וארז"ל ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן מכאן שחייב לשאול בשלום מי שיש לו הנאה ממנו ומה בשלום הבהמות בשלום אדם לכ"ש, ועי' בגיטין ל"א רבא ור"נ הוי יתבו כו' רבא צריך לי' וכו' אלמא דכל הצריך מחבירו צריך לנהוג בו כבוד ולדרוש בשלומו, ועי' עירובין פ"ה בוניוס כו' פרש"י עשיר הי' כו' פנו מקום לבן מאתים מנה, וכן ביששכר וזבולון דאקדמי' לזבולון שהי' מחזיק ביששכר ע"ש אריכות. ועי' לקמן (מ"ט י"ג):

ו) בסודם. רש"י זה מעשה זמרי, והק' הרא"ם פ' קרח דהוא להיפך מגמ' סנהדרי') דק"ט דזה מעשה מרגלים דלא נזכר שם יעקב, ובס' שמע שלמה תי' דרש"י אזיל בכ"מ לפי פשוטו של קרא אף דהוא הפך גמ' כמ"ש הרא"ם בכ"ד והכא כ' על שמעון ולוי ולא על כל שבטים, ולכן פי' על מעשה זמרי, וכ"ה בתנחומא, ועי' מהרש"א מגילה ד"ט. ובס' דברי שלמה כ' כמ"ש בברכות כ"ז ב' בר"ג שהעבירוהו אמרי נוקמי לר"ע לית לי' זכות אבות. אלא לראב"ע מוכח מזה למחלוקת צריך זכות אבות שלא יהי' ביכולת להענישו, ויעקב התפלל שלא יקחו זכותו למחלוקת ויחוסו לדבר עבירה ע"ש. ועי' יערות דבש ח"ג דרוש ה' שכ' על רש"י מעשה זמרי שהביאו המדינית לפני משה כו' דזמרי וסייעתו בודאי לא הביאו מדינית סתם אלא מדינית שנתגיירה כי עלה על דעתם שמותרת שכבר נתגיירה וקבלה דת ישראל, ורק שמשה וב"ד שעמו אמרו שאין זו גיורת שנתגיירה לשם אישות ולא לש"ש, ושאלו בת יתרו כו' והם סתרו בעצמם את מעשיהם שעשו בפועל הפך זה, שהרגו העיר שכם אף שקבלו אמונת יעקב ומלו עצמם, רק שהי' שלא לשם שמים רק בשביל שנתנו עיניהם בבנות ישראל, וא"כ בזה שהרגו שכם גלו דעתם שגירות לשם אישות אינו גירות, וא"כ גם המדינית אסורה, וז"ש בסודם כו' מעשה זמרי שמשה אמת שגירות לשם אישות אינו גירות, וראי' כי באפם הרגו איש זה שכם, ובקהלם כו' זה קרח דהטעם דרצו להרוג את יוסף אי' שראו בנבואה שמיוסף יעמוד יהושע ויטול גדולת משה וזה הרע להם בחשבם שאם ירשו בני משה גדולתו אז יגן זכות משה ולא יחרב ביהמ"ק ולא ילכו לגולה ורצו להרוג יוסף דזה לכבוד משה וישראל, אולם אם כן הוא ברצונם עקרו שור זה יוסף ורק לטובת משה, וא"כ איך נקהלו בעדת קרח לחלוק על משה והוא תרתי דסתרי:

ז) אחלקם ערש"י ראיתי בזה עפמ"ש במשלי י"א, תחנונים ידבר רש כי הנצרך לבריות נעשה סבלן ונכנע, דאם ינהוג בכעס שום אדם לא ישגיח עליו, וכשראה יעקב ששמעון ולוי כעסנים, אמר שיהי' נצרכים לבריות, ושבט לוי יהי' כהנים ולוים ויחזרו על הגרנות ויחיו רק מידי אדם, ואם יהי' כעסן לא יניחו על פתח ביתם, ולשמעון אמר שיהי' מלמדים ועניים מחזרים על הפתחים, ואם יהי' כעסן שום אדם לא יניחו על פתח ביתו, וכן לא הקפדן מלמד,