פרדס יוסף בראשית שנז

והנה הרבה פעמים אמרתי ודרשתי בפומבי אודות הרעיון להתחבר ב"אגודת ישראל" ורבים ישאלו:

אם הדבר נחוץ כ"כ מדוע לא עשו כן בדורות הראשונים, והרי יסוד מהמסורה שלא להחזיק עצמינו לחכמים מהם ואם הראשונים כמלאכים כו', וגם יטענו כי כל חדש אסור מה"ת, אנו לילך בדרכי אבותינו שלא ידעו כלל מאגודה, והי' יר"ש וחינכו בניהם בדרך התורה. אולם יש תירוץ מספיק על זה:

כי מקודם הי' העם שומעים להרבנים הגדולים גאוני וצדיקי הזמן, אבל עכשיו חיים אנו בזמן שחדל כח האישיות הפרטית וסר כח המשמעת ליחידי הדור. ואף לא מכל, אך זה רק יוצא מן הכלל. ורק מקומה ירשו ההסתדריות ואורגניזציות, ואין אני אומר שאין אצלינו אישים גדולים שיכולת להם להשפיע על כולם, יש ויש ב"ה הרבה כאלה, אבל הדבר תלוי באשמת העם, ובפרט מעת מלחמת העולם. התחילה ליטול חלק בראש, האורגנזציות השונות. לכן גם החרדים צריכים להתארגן אף שלא עשו כן קדמונינו, לפי שלא הי' צריכים לזה. ומצינו דבר זה בראשית ימי תולדותינו בחיי הדת, שמשה רבינו שאמרו עלי' במקום "שבעים וחד קאי'" כשהי' העם מתאוננים נאמר לו:

אספה לי שבעים איש מזקנ"י, ונשאו אתך במשא העם, ומשה מסר ליהושע, ויהושע לזקנים ולנביאים, והם לאנשי כנסת הגדולה' ומה שהי' מקודם בכח יחיד נמסר אח"כ לרבים, לכנה"ג קבוץ חכמים מאורגנים, כי ראו שהעת נצרך לזה:

ואסיים בדברי ישעי' (מ"ד, ה') זה יאמר לה' אני, וזה יכתב ידו לה' וזה נקרא בשם יעקב. כי ישנם המוסרים עצמם בלב ונפש לטובת האגודה, ועליהם נאמר "זה יאמר לה' אני", וישנם המסתפקים במה שיבואו בכתובים עם הועד של אגודת ישראל ויש לו מו"מ עמהם על אלה נאמר זה יכתב ידו לה' ", וישנם אשר רק מסתפקים בהשם חבר לבד שהוא שייך לחברת אגודת ישראל על אלה נאמר ובשם יעקב יקרא. וראיתי בשם גדול אחד מרוסיא ששאלו אותו עמ"ש ואלה שמות בנ"י הבאים מצרימה, מדוע לא נאמר ואלה בנ"י מה הלשון ואלה שמות הכי שמותם לבד באו ? והשיב עפ"מ כי בכל ערי המחוז יש בית הסוהר בעד בעה"ב שחטאו ועברו באי נקיון בביתם, ולא יושיבו אותם ביחד עם גנבים ושודדים, והפקח כשנענש לישב בביה"ס נותן מתנה לשר בית הסהר, וכותב שמו בהפר הרשימות אנשים שיש שם, שבעה"ב כב"פ נכנס לביה"ס ביום זה וביום זה יצא וכל העת יושב בבית השר, ומתענג על רוב שלום וטובה, ונמצא שרק שמו נכתב שם ולא הוא. וגם בגלות הראשין שנכנסו ישראל גלתה לנו תוה"ק סוד גדול, שיוכל להיות שרק שמו יהי' נכתב בגלות והוא יוכל לישב בביתו ולעסוק בתורה כמ"ש חרות על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות שאין לך בן חורין רק מי שעוסק בתורה וז"ש ואלה שמות בנ"י כי רק שמותם בא בגלותם וכן אני אומר בהיפך אפשר להיות חי ששמו יהי' נכתב באגודת ישראל והוא עומד בחוץ ורק בשם יעקב יקרא אך רצוני לקוות שכאו"א יהי' מן אלה שכ' זה יאמר לה' אני בלב ונפש יקשר ברעיון האגודה, ובחידושי אגדה שלי הרביתי חזון בזה בעזה"י אך אין כאן מקומו:

ג) וראשית אוני. רש"י טפה ראשונה וכו' ועי' אוה"ח איך עבר על לא יוכל לבכר כו' ואי על שחלל יצועי כו' ק' למה נתנה ליוסף ולא לשאר אחיו הגדולים וכו'. ופלא שלא הביא גמ' ב"ב קכ"ג א' מה ראה יעקב שנטל בכורה מראובן ונתנה ליוסף, מה ראה ובחללי יצועי אבי' כ'. אלא מה ראה שנתנה ליוסף משל כו', ובאמת הוא פלוגתא במשנה דקל"ג וקיי"ל כחכמים דאפי' הבן אינו נוהג כשורה אסור להעביר נחלתו, ורק י"ל דבתורת מתנה נתן ליוסף דיוכל לבכר כמ"ש המהרי"ק בשורש ח' ועי' בב"ר חיי שרה סו"פ ס"א דאברהם העביר הבכורה מישמעאל ליצחק דנתן בתורת מתנה. ולפמ"ש הרמב"ן תצא (כ"א ט"ז) דלאחר מיתה ליכא לאו ע"ש א"כ כל הבכורה שהיתה רק עבור חלוקת הארץ ליכא לאו דלא יוכל לבכר, ועי' קצה"ח סי' רפ"א סק"ד מ"ש בזה, ובשו"ת שערי דיעה ח"א סי' קס"א, ובית האוצר אות א' כלל ז', וקהלת יעקב חלק לשון חכמים כלל קל"ח. ובס' שיח שרפי הקודש ח"ד דל"ט הובא בשם הגה"ק מסאכאטשוב ז"ל בעל אבני נזר דבכור אינו נוטל בראוי, ובראובן הבכורה הי' בראוי ואמר דהטעם דאינו נוטל בראוי כבמוחזק משום דבאמת כל בכור אינו בכור בראוי רק במוחזק, דא"א שיהי' טפה ראשונה, רק אנן לא ידעינן רק הוא במוחזק בכור, ואף אם באמת יודע שהוא טפה ראשונה עכ"ז דילמא בחלום ראה, ובאמת אינו בכור רק במוחזק לן, ומשו"ה אינו נוטל בראוי, משא"כ ביעקב שהתורה אמרה שלא ראה קרי מימיו והי' טפה ראשונה שפיר הוי בכור אף בראוי, א"כ נוטל אף בראוי עכ"ל, ועי' כלי חמדה תצא אות ד' ומ"ש בפ' תולדות (כ"ה כ"ו) בענין תאומים מטפה א', ולעיל (מ"ח כ"ב) בשם מאמר מרדכי וחת"ס: