פרדס יוסף בראשית שנא
Pardes Yosef Bereshit 351 · פרדס יוסף בראשית · free full Hebrew text
Open in the reader →מיתה הי' גם קודם, והא דידע יוסף שימות אביו כמ"ש רמב"ן (מ"ז כ"ט) שהרגיש אפיסת כחותי', אבל לא מחמת חולי שהי' גם מקודם חולי בלא מיתה וערא"ם. לזה הערני בני הרה"ח מו"ה דוד נ"י:
רש"י מכאן שחולקים כבוד למלכות עי' בס' קול יהודה ברכות ד"י. מהג"ר נפתלי כ"ץ מ"ש שם ויבא ישעי' לחזקי', ובמדרש איתא מה עשה ה' הביא יסורים על חזקי' והלך ישעי' לבקר חולה לחזקיה, וק' למה משנה גירסת גמ' דה' אמר לישעי' לך ובקר את החולה, וי"ל דק' דהי' להביא יסורין על ישעי' וחזקי' יבקר את ישעי', אע"כ דאיתא באלשיך ויתחזק ישראל דיוסף הי' בר מזלי' דיעקב ונטל א' מס' מחליו לכך הי' לו קצת חיזוק וישב על המטה מכאן רמז לבק"ח מה"ת, ורש"י כ' מכאן שחולקין כבוד למלכות, וא"ש אי הביא יסורים על ישעי' לא הלך חזקי' לבקר משום דלא רמיז' בק"ח בתורה, ואי משום דכ' ויתחזק י"ל דהי' למד כפרש"י דחולקים כבוד למלכות, לכך הביא יסורין על חזקי' וממ"נ הי' לישעי' לילך אי משום פי' רש"י אי משום פי' אלשיך, אבל אי כגירסת הגמ' דה' אמר לך ובקר החולה, הדק"ל דהי' להביא יסורין על ישעי', והגר"א מווילנא ז"ל, אמר דהמבקר נוטל א' חס' מחליו, ובבן גילו כמ"ש בנדרים ל"ט ב' ויוסף הי' בן גילו של יעקב כמ"ש רש"י וישב (ל"ז ג') "הנה" בגי' ס' "המטה" נ"ט, וז"ש הנה בנך יוסף בא אליך לבקרך ויטול א' מסי, כי בכל בני יעקב לא הי' בן גילו לכן ויתחזק מעצמו ע"י שיחסר לו א' מס', וישב על המטה גימ' נ"ט שנשארו לו עוד נ"ט. והובא ג"כ דאם הי' כל הס' חלקים בחולה לא הי' יכול לחיות, ורק הכלל כמו בכל איסורין דבטלו בס', כן אם נשאר רק נ"ט חלקים יכול לחיות:
ה) כראובן ושמעון, ואני בבואי, ערש"י ובס' זכרון יעקב כ' דהא כראובן ושמעון היינו שירשו חלק בכורה, וק' קו' הש"ס הא אין נוטל בראוי כבמוחזק ועכצ"ל דא"י מוחזקת כמ"ש בב"ב קי"ט ואיתא ברמב"ן תולדות (כ"ו ה') דאבות שמרו מצות רק בא"י, ולכן לא חטא יעקב בב' אחיות, וי"ל הא דמתה רחל שלא יבא לא"י עם ב' אחיות, וזה ניחא אי א"י מוחזקת, משא"כ אי אינה מוחזקת א"כ מה שנא א"י משאר ארצות, וז"ש יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון שיהי' להם חלק בכורה דא"י מוחזקת, אך מנלן זה והביא ראי' מתה עלי רחל מטעם הנ"ל וע"כ דמוחזקת:
עונ"ל עפמ"ש הפר"ד בדרוש ג' משם רמב"ן שלא הוליך יעקב לרחל למערת המכפלה שלא יקבר שמה עם ב' אחיות, והטעם דמתה רחל מקודם דקדמה בנשואין, והק' הא רחל קידש בתחלה, ותי' דבב"נ תלי' בבעילה וראי' מזה דדין ב"נ להם ע"ש, ועפ"ז לא חטא ראובן בבלהה כמ"ש שם בפר"ד דיש לו תירוץ בלהה הוי פלגש וכמו שמותר אנוסת אביו, ורק כ' שם אי אית להו דין ב"נ ובבעילה תליא ולא בקידושין הוי כאשת אביו וחטא ראובן א"כ כדין נטל הבכורה מראובן, וז"ש כראובן ושמעון ונטל הבכורה מראובן, ונתן יעקב טעם להוכיח דדין ב"נ להם דמתה עלי רחל וע"כ מדלא מתה לאה ש"מ דדין ב"נ להם וא"כ חטא ראובן ודו"ק. ובספר יבין שמועה הק' לפמ"ש בב"ב דקכ"ג מה ראה יעקב שנטל הבכורה מראובן כו' ואיתא ב' טעמים, ואין שים סברא לחלק בין אפרים ומנשה לשאר בני יוסף, וי"ל דקיי"ל אא"מ דבר שאינו ברשותו, ואומר מה שאירש מאבא מכור לך ל"מ אבל האומר שדה זו מהני, עי' חו"מ סי' רי"א ס"א ברמ"א, וגם קיי"ל אא"מ לדבר שלב"ל והמוכר לעובר ל"ק, ובבנו קיי"ל דקנה, אבל בן בנו כאחר דמי ע"ש בסי' ר"י, וז"ש ונתתי את הארץ הזאת דהיינו שדה זו, ודינו כדבר שישנו בעולם, ועתה שני בניך הנולדים לך כו' דהמה ג"כ בעולם והוי לדבר שבא לעולם ויכול אני להקנות להם לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי כי להם אני יכול להקנות, ומולדתך כו' כלומר שתלד אחריהם וכמ"ש רש"י לך יהי' דאפי' אם אשתך מעוברת הרי המזכה לעובר ל"ק, ובן בנו כאחר דמי. וע"ע בזה בס' מר שמואל מגהר"ש אבד"ק אמדור ב"ב דקכ"ג אריכות ופלפול עצום ברש"י כאן, ומכל ענין הפרשה עי' בפר"ד דרוש ג' וכו':
ו) ומולדתך. ערש"י ורמב"ן ובספר כוס ישועות ח"א דף נ"ו הקשה לרש"י ורא"ם שאין כל חלקי השבטים שוין ורק הכל לפי קרקפתי דגברי בשבט, וצ"ע הא אי' שם (בדקכ"ב ופרשב"ם אם גורל למה או"ת ואם או"ת למה גורל) כיצד אלעזר הי' מכוון באו"ת מי יעלה בגורל כדי שידעו ישראל שמן ה' הגורל ולא יוציאו לעז על הגורל, הא לרש"י דהי' חולקים הארץ לי"ב חלקים שאינם שווים הכל לפי מספר הנפשות, ופי' רא"ם דבנס נפל הגורל על כל א'