פרדס יוסף בראשית שמה

אנשי הודו היום וכו' פי' ס' הברית ח"א מאמר כ' פ"ה דהי' מאמינים בענין הגלגול בדעת מגונה מאד ואמרו שאין שום בע"ח שאין מגולגל בו נפש אדם שמת. והשוחט שור הוא כהורג איש, ויש מהם שאין מדליקין נר בלילה כדי שלא ישרפו בהם הזבובים ע"ש:

מז ב) ומקצה אחיי לקח חמשה. רש"י הפחותים. עמ"ש במהרש"א ב"ק צ"ב א', והחשבון חמשה הי' אהוב בעיני העם ונמצא הרבה פעמים. וחמש את ארץ מצרים (מ"א ל"ד). חמש ידות (מ"ג ל"ד). וחמש חליפות שמלות (מ"ה כ"ב). ונתתם חמישית לפרעה (מ"ז כ"ד). עשר תעשר שני פעמים לדברים י"ד כ"ב). המבזבז אל יבזבז יותר מחומש (כתובות ד"נ):

ו) ושמתם שרי מקנה, בעה"ט ב' במסורה ושמתם בארון. עי' שו"ת כנף רננה יו"ד ח"ב סי' ק' הכוונה דקשה דעל שרי מקנה א"צ אנשי חיל דהרי יוסף לא העמיד לפניו גבורים שלא יקחום לאנשי מלחמה רק החלשים שיאמרו רועי צאן הי'. ומתרץ דאנשי חיל בתורה ומצות שיועיל זכותם לנצח במלחמה גם כשישבו בביתם וזה ושמתם שרי מקנה ומ"מ ינצחו כמו הלוחות דכ' בהו ושמתם בארון:

א) כמה שני חייך. ק"ל מעט ורעים. ערמב"ן ידעתי מה מוסר שיתאונן אל המלך. ועוד אולי עוד ישיג כו' פי' שו"ת מים רבים בקונטרס אוצרות חיים. דרש"י פי' ולא השיגו בטובה וא"ש קו' ב', וקו' א' י"ל עפמ"ש ביומא ע"א א' בפ' כי אורך ימים ושנות חיים וכי יש שנים שאינם של חיים. אלא שנותיו של אדם המתהפכות מרעה לטובה. ולפי"ז א"ש ששאל כמה ימי שני חייך. והי' ק' ליעקב קו' גמ' וכי יש שנים שאינם של חיים. ומסופק אם כוונת פרעה לשאול על שנים של טובה או שלא דקדק בלשונו וכוונתו שנים פשיטות לכך השיב יעקב אם כוונתו על שנים פשוטות ק"ל שנה ימי. ואם כוונתו על של טובה מעט ורעים הי'. ר"ל שמשנים הטובים שהי' לי. מעט הי' וגם רעים ולא יחשבו לטוב רק נגד שנים הרעים שהי' לי שהי' עוד רעים ביותר. ולז"א עוד ולא השיגו ימי חיי אבותי ר"ל לאבות הי' ג"כ שנים טובות ורעות רק שהטובים הי' באמת טובים. אבל טובים שלי הי' רק טובים בערך הרעים וא"ש קו' א' דמה מוסר כו' דהי' מוכרח להשיב כך. דהי' מסופק אולי כוונתו טובות כתי' הגמ'. ועי' בס' ארצות השלום דרוש ו' שהודיע יעקב כי החיים הגופניים לא יכנסו בגדר שנות חיים ולא יקראו רק בשם שני מגורי שבהם גר בחיים בהמיים, מעט ורעים כו' הימים שנקראו בשם שני חיי שבהם עסקתי בחיי מדע ושכל אך מעט הי' אבל חיי אבותי הי' חיי יראת ה'. וע"ע בספר תולדות נח דרוש ד':

י) ויברך ערש"י עי' בכור שור עירובין נ"ג ק' וכי ברכה א' הוא בעולם אפשר לברך בחיים ואריכות ימים וכו' וי"ל ע"פ המד' דפרעה עשה עצמו אלוה. והי' ק' לרש"י אם יבא א' ויאמר לו תזכה לחיים הלא יתקצף ויאמר הלא הברכות מסורות בידי לזה תי' רש"י שיעלה כו' דאחז"ל שהוכחתו של פרעה הי' שנילוס יוצא לקראתו כמ"ש לי יאורי ואני עשיתי. א"כ א"א לעשות לאלהי כ"א מאותו זמן. ודבר זה ל"ה כי אם ע"פ ברכתו של יעקב ודייק רש"י ומברכתו של יעקב כו' ובשעת הברכה עדיין לא עשה עצמו לאלוהי. ואפשר הי' לברכו. ועי' ס' גרש כרמל שהביא זאת ול"ה שקדמו בבכ"ש:

יז) ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובחמורים. ולא הזכיר חזרים. ונודע דחזירי מצרים הי' טובים ושמנים. והי' מכאן ראי' דאסור לסחור מה"ת בחזירים. ועי' יו"ד סי' קי"ז ובטו"ז שם:

כא) העביר ערש"י ומהרש"א חולין ד"ס ע"ב. ועי' בהגדה ריח דודאים לזקיני הגאון מלאסק ז"ל דכ' על כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם דיוסף העביר איתם לערים וגם החצרים הי' גרים כמ"ש רש"י ויגש שלא יהי בושה כ"כ לישראל כיון שגם התושבים הם גרים ע"ש. וכ"כ בלקוטי תורה להאר"י ז"ל פ' לן ועמ"ש בפ' בחוקתי (כ"ז ט"ו) ובפ' לך (ט"ו י"ג) כב) רק אדמת הכהנים לא קנה וג'. ראיתי בזה דיש אנשים שמרויחים הרבה ובכ"ז יש להם נושים ומצבם דל כי הוצאותיהם גדולה מאד. כי יתנו בכוס עיניהם וכדומה. וה הי' כהני מצרים. וידוע שבכל עם ולשון מנהיגי העדה הם כהני הדת. והם יכולים לעשות ר לישראל אם יסיתו את ההמון על ישראל לשלל ורק להצלחת ישראל כהני מצרים הי' אנשים נשחתים ודבריהם לא הי' נשמעין לאזני ההמון. הם בעצמם עמדו בראש אנשי בליעל. וה יוסף שאין טוב להזיז הכהנים ממקומם. דכ