פרדס יוסף בראשית שלט

מכ"ש אם אביו בחיים עדיף מכבוד אם דלאח"מ, אולם גם זה נסתר מהב"י הנ"ל שכ' דדוקא כיבוד אב עדיף משל אם ולא כ' דכיבוד בחיים עדיף מכיבוד לאחר מיתה, ויהי' נ"מ לדינא דאפי' בהיפך אם אביו מת וצוה לו לומר קדיש ואמו מקפדת דישמע לאמו, ומצינו עוד בקידושין ל"א מכבדו בחיי' ומכבדו במותו, ומצינו בהיפך בכתובות דק"ג דאינו מחויב בכבוד אחי' הגדול אחר מיתת אבי', ועי' יו"ד סי' ר"מ סכ"א אף דכיבוד אשת אביו ואחיו הגדול הוא מדין כיבוד אב כמ"ש הרמב"ן שם לפי שגנאי להם שיבזו לתולדותם והם מצטערים בזה. ורק י"ל חילוק לענין כבוד כמו לומר אבי מארי זה שייך גם לאח"מ, אבל כיבוד כגון להאכיל לאשת אבי' ואחי' שהוא ענין נחת רוח לאבי' י"ל דל"ש לאח"מ האב. ועשו"ת גבעת פנחס סי' ג' מהפלאה ז"ל:

ועי' ד"מ יו"ד סר"מ סק"ז בשם מהרי"ק שורש ל' דאינו חייב בכיבוד אבי אביו והד"מ הביא ממד' ורש"י הנ"ל דחייב בכבודו רק לאביו מחויב יותר לכבדו, והובא כן ברמ"א סעי' כ"ד ובט"ז סק"כ הק' על מהרי"ק שנעלם ממנו פרש"י בחומש, ובנקה"כ כ' דלא ידע מה חידש הט"ז הא נזכר זה בד"מ. ואפשר משמע דרש"י בחומש רגיל יותר ממדרש משום שכ' קצת פוסקים דרש"י במקום תרגום שחייב אדם לקרות ב' מקרא וא' תרגום ע"ש. וע"ש בחידושי רעק"א בכל זה אם יש לו לכבד לאביו ואבי אביו, אבל בלא"ה חייב בכבוד אבי אביו בכל מילי כמו שחייב לאביו ולא כהמהרי"ק דאינו חייב כלל בכבוד אבי אביו, ועתש"ו שבות יעקב ח"ב סי' ק"ד. ובאמת מרש"י בעצמו במכות י"ב א' ד"ה ה"ג אלא, וסוטה מ"ט א' ד"ה בר, משמע דאינו מחויב בכיבוד אבי אביו ע"ש, ובאמרי ברוך ובהגהות מהר"צ חיות. וע"ש ביד אברהם דמסוטה אין ראיה דדילמא דוקא בן הבת א"ח בכיבוד זקינו וכמ"ש במ"ר וישב דבן בתו ל"ח כבנו אבל בן בנו חייב, וע' ברביד הזהב, ובמהרש"א סוטה. ומה שכתבתי בפ' וישלח (ל"ב י') וכ"כ באמת הגר"א מווילנא ע"ש, ובלא"ה נ"ל לחלק דחייבים בכבוד זקנו יותר מאלו הנתרבים מ"את" בכתובות דק"ג דהמתרבים מאת הטפל לאב ואם כגון אשת אבי' ואחיו הגדול, אבל אב ואם הזקנים המה בכלל אביך ואמך ממש שכן קורין אל אבא אבא ולאם אמא אמא:

ועשו"ת שם אריה או"ח סי' א' דמחויב לשמוע לאבי אביו משום דאתה והוא מחויבים בכבודו, וכמ"ש הלוי"ח ולא הביאו, ועש"ך סר"מ סק"מ ובאה"ט בשם תשו' שארית יוסף סי' י"ט דכבוד רבו של רבו גדול משל רבו דאפי' רבו חייב בכבודו, אפי' הוא לא למד אצלו ולא כרמ"א שם, וע"ש בנחלת צבי. וע"ש בשם אריה דאפשר דזה הטעם דאם אביו מצוה לעשות עבירה דאינו מחויב לשמוע לו דאביו גופי' א"י לעבור מלשמוע בקול אב שלו מטעם זה דכלכם חייבים בכבוד המקום, והעלה כן דא"ח לשמוע לאביו, אם הוא נגד אבי אביו. ועוד דעובר בלפני עור שמכשיל אביו לעבור כבודו עש"ה, ובאמרי שפר תולדות, ובשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קע"ח. ובכל"ח רצה לומר דאף דאי' שם ביו"ד דאף באביו רשע חייב לכבדו, אבל בזקנו רשע א"ח, דבאביו אפי' אם ניחוש למיעוטא דלאו אביו מ"מ הוא בעל אמו וג"כ חייב לכבדו, ולכן חיישינן דילמא עשה תשובה אבל אבי אביו אם ניחש דעשה תשובה יש לחוש דילמא לאו אבי אביו הוא וא"ח בכיבוד כלל ע"ש והביא ג"כ די"ל דאם מת אביו א"ח בכיבוד אבי אביו וג"כ לא הביא הלוית חן. אך צ"ע דמה דמיון לאשת אב או בעל אמו דכל הקורבה ע"י אישות וכשמת אביו ואמו פקעה הקורבה ושפיר לאח"מ א"ח בכיבוד, משא"כ קורבה של זקינו לא נפקע דהוא קורבה עצמיית, וכיון דחייב בכבוד זקינו משום אביו מה בכך דמת אביו, ופי' בר"מ פ"ו מממרים דחייב בכבוד אחיו אף לאח"מ אביו, ועי' בלב שמח על ס' המצות שורש ב' שכ"כ וברמב"ן שם לא כ"כ. והסברא לחלק בגמ' סוטה הנ"ל בין בן בת לבן בן מב' טעמים, א' כיון דבת בעצמה בעודה נשואה לבעלה פטורה מכיבוד ה"ה בנה דאתי מחמתה. ב', כמו דחייב ללמוד עם בן בנו והוא בכלל ולמדתם את בניכם ומקרא והודעת לבניך ובני בניך יום אשר עמדת בחורב וכיון דהוא מחויב בגידולו לתורה ה"ה דמחויב בן בנו לכבדו, וכמ"ש בסי' רמ"ה סעי' ג', וע' בבית הלל בזה. אך בש"ך שם סק"א הביא דאף לבן בתו מחויב ללמד וע"ש בפתחי תשובה סק"א ובסר"מ סקי"ח. ובחי' מהרש"ק על יו"ד בענין זה, ובשאגת אריה על מכות די"ב אריכות. ועי' מה שכתבתי בפ' ויחי (נ' י'):

שם יצחק. ערש"י ורמב"ן למה יצחק ולא אברהם, ועי' בילקוט רמז קנ"ב, ובס' סדורו של שבת ח"ב דרוש ח' על גמ' ברכות נ"ד. א', חייב לברך על הרעה כשם על הטובה, ויש ב' הודאות א' כשיש לו צרה ר"ל וינצל ממנה יודה לה' על מה שניצל, אבל יותר הי' נוח לו אם לא קרה לו כלל הסבה כי עד ההצלה הי' לו צער, ב', אוהבי ה'