פרדס יוסף בראשית שלו

לכולם שוה ולכך אין לשנות, אבל בנימין הי' ליוסף קרוב יותר דהי' אחיו גם מאמו, ובחת"ס כ' עפמ"ש בגיטין מ"ד א' המוכר עבדו לעכו"ם קונסין אותו עד מאה בדמים, וג"כ אמרו דגנב מזלזל בשליש הדמים, ומחיר עבד ל' כסף ומכרו ליוסף בכ' כסף ולפי"ז הי' מגיע לכאו"א ג' כסף וא"כ ראוי לקנסן פד ק' בדמים היינו ג' מאות ולכך נתן לבנימין ג' מאות ולהם לא נתן, וא"כ ל"ק מה שנתן רק לבנימין ג' מאות, רק הקו' מה' חליפות ומשני דרמז רמזו למרדכי, ועי' בנח"ק מ"ש בזה והובא בשם הג"ר הירש מברלין ז"ל ח"ש לכלם נתן חליפות בוי"ו ולבנימין חלפת חסר, עפמ"ש חז"ל שני לוחות העדות חסר כ' מלמד שהי' שתיהם שוות, וכמ"ש רש"י עקב (ט' י"א) נשמע דחסר וי"ו מראה על השיווי ולכן באחי יוסף דלא הי' כולם שווים בקומה א"כ השחלות שנתן להם ל"ה שווים באורך ורוחב כ' חליפות, אבל שמלות שנתן לבנימין שהי' שווים כ' חליפת. וז"ש בשופטים (י"ד י"ב) ושלשים חליפת בגדים ובפ' י"ג חליפות, ובפי"ט ויתן החליפות למגידי החידה, כי אם הי' מצאו הפתרון אז הי' נתן מבגדי' והם שווים כ' חליפת, ואם לא יגידו הפתרון יתנו לו מבגדיהם חליפות דהי' אנשים שונים, וכאשר הגידו ושמשון אמר לולא החרשתם בעגלתי הכה ל' איש ויקח חליפות ויתן למגידי חידות, והי' אנשים שונים כ' חליפות מלא:

כג) כזאת. רש"י כחשבון הזה, וכ' בס' עדות ביוסף משום דלבנימין נתן ג' מאות שלח לאבי' ג"כ כן דכסף הוא דינר וד' דינרין בסלע (וערש"י במדבר (ג' מ"ו), ובמד"ר פ"ד, וקידושין י"ז, ובכורות ד"נ) נמצא דשלח לו פ"ה סלעים, ומשא של חמור לתך ולתך ט"ו סאין כמ"ש בב"מ ד"פ ע"א דשוכר חמור והוסיף על שיעור זה חייב, וא"כ משא של י' חמרין ק"נ סאין, ובזה הודיע לאבי' החשבון שמותר לו לילך מא"י לחו"ל כי סאתים בסלע וכמ"ש בב"ב צ"א א' שאין לצאת מא"י לחו"ל אא"כ עמדו סאתים בסלע, וערמב"ם פ"ה ה"ט ממלכים. ועי' קובץ דרושים חוברת ששית סי' כ"ד שכ' ג"כ בדרך זה דהי' ראוים לצאת מיוסף י"ב שבטים ורק מסיבת אשת פוטיפר לא יצא ממנו רק ב' כמ"ש בסוטה ל"ו ב', ולפשרה אחי' השיב כספיהם פעמים ומשא חמור לתך שהוא ט"ו סאה, ובעירובין פ"ב ב' ד' סאין בסלע ובב"ב צ"א א' בזמן רעב ב' סאין בסלע, וכ' מלא אמתחות האנשים כאשר יוכלון לשאת היינו חמור ט"ו סאין ויותר אסור משום צער בע"ח, וא"כ הי' תבואתם ק"נ סאה י' פעמים ט"ו ובב' פעמים ש' סאה, ויוסף לא הוקיר השער דזה הי' עיקר עצתו לפרעה, ונמצא דכחו שנתן לי' אחי' בב' פעמים כן נתן לבנימין שעתידין לצאת ממנו י' בנים, או שכבר הי' לו כמ"ש במדרש, אשר הי' ראוים לצאת מיוסף וליכא קנאה בזה שהבינו שבנימין לוקח כנגד כולם בעד י' בני', ולאבי' ג"כ שלח כזאת כחשבון שנתן לאחי' בב"פ ע"ש אריכות:

שם ברש"י שלח לו יין ישן שדעת זקנים נוחה הימנו, ומ"א גריסין של פיל עי' בס' מטפחת ספרים לדו"ז הג"ר יעקב עמדין ז"ל בח"ב דף כ"ו, וז"ל י"ל דבר נאה כי רמז לו יוסף כזה שלא יירא מרדת מצרימה. ולא יתעכב בארץ כנען כי אלקים חשבה לטובה שעי"כ ינוכה החצי מת"ל שנים שנגזר עליהם גלות זה ששלח לו יין ישן גי' ת"ל שדעת זקנים נוחה הימנו אברהם ושרה זקנים, שכך אחז"ל אברהם בירר לו מלכות כדי להציל לזרעו מדינה של גיהנם. וגריס ידיע שהוא חצי הפיל ונקרא פיל המצרי הוא גזירת נפילה וירידה למצרים, שנחלק לחצאין כמ"ש בפר"א שלא ישבו במצרים רק רט"ו שנה, לכן החוב על ישראל לתת מחצית השקל כמ"ש בס"ד בברכות הורי פלג ח', וראה כחה מדויקים השמות שקראו לו בחכמה גדולה עקת נפש שהוא עקא ודאי לנפש, אך יש בו נחמה ג"כ ע"כ קראוהו גם חלוקת נפש, נפש גימ' ת"ל שנחלק ע"י זה עכ"ל. וע' בקובץ הבאר ח"ג סי' נ"א ע"פ גמ' סוטה ל"ד ורש"י שלח (י"ג כ"ב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבונה מכל טוב על א' מז' בצוען ע"ש, וא"כ איפוא דבר טוב הנמצא במצרים מה שהי' חסר בא"י, וע"כ לא מצא לנחוץ לשלוח לו חן יין ישן דצוען מצרים נבנתה מקודם כי הגדול הי' מצרים, והיין ישן מיושן ביותר מבחברון והחשיבות מצד זקנה לא מצינו בשום דבר חוץ מיין:

ובס' מצודת דוד הביא דאי' במפו', דפעם א' לע' שנה יורדין גשמים ומכלן כל היינות שבעולם ויעקב הי' אז ק"ל שנה וא"כ ל"ה ליעקב יין ישן ממנו, ובאחשורוש כ' והשתי' כדת שנתן לכל אחד יין שישן ממנו, אבל במצרים אין יורדין גשמים לעולם, ויוכל להיות יין שיהי' ישן ממנו וזה לא יוכל להיות בכנען רק במצרים, וז"ש מטוב מצרים. ועי' בעיון יעקב מגילה ט"ז, דמצרים נמשלו לדגים שביאור כדאי' ביחזקאל ר"ם כ"ט, ודגים כ"ז שמזקינים כחן מתוספות עליהן כדאי' בשבת דע"ז,