פרדס יוסף בראשית שלג

מצרים אבל לא מכל הארצות, אבל מפ' אשר העלה מכל הארצות מוכח דגבוה מכל הארצות, ומ"ש רש"י בחומש לא כוונתו דיליף ממהרו ועלו רק דכ' הכי משום דהאמת כן הוא דילפי' מקרא דחי ה', ולאו דילפותא כ' רש"י רק לפירוש על הקרא. ועשו"ת הרדב"ז סי' תרל"ט שאלת ממני דמקראי משמע דהר הבית והמקדש גבוה מירושלים, והכי אמרי' נמי כל קטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית אביו חייב להעלותו, והכי אמרי' בזבחים דסבר למבניי' בעין עיטם שהוא המקום הגבוה מכל א"י אלא משום דכ' ובין כתפיו שכן נחותי פורתא, מכל הני משמע שהר הבית גבוה מכל ירושלים, ועתה אני רואה שהוא גבוה מהר הבית מכל סביבות הבית חוץ מצד הדרום אשר שם עמק יהושפט, ושם לא הי' בנין, תשובה דע כי ב' דברים גרמו והוא כי בהיות עכו"ם כבשו את הארץ והבית כמה פעמים ומשנאתם אותו ערו ערו עד היסוד בה, ועוד כדי שלא יהי' גבוה ממקום שלהם, ולפי שהמקום מדרון הגשמים הי' שוטפין מדי שנה בשנה את העפר שהי' תיחוח ומוליכין אותו עד שישפיל קרקעות הר הבית, וגם מלכי עכו"ם הי' חופרין כדי לגלות יסודות הבית כדי לבנות עליהן חומות הבית, תדע דתנן ביומא משניטל הארון אבן הי' שם מימות הנביאים ושתי' שמה גבוה מקרקע ג' אצבעות ועלי' הי' נותן פי המחתה של הקטרת, ועתה שאלתי את פי העכו"ם ואמרו לי שגבוה ב' קומות ויותר וזה ראי' גמורה שנאכל קרקעית הבית, גם ירושלים נחרבה כמה פעמים ומפולת הבית נעשה תל וברוב הימים נכבש המקום ההוא ונעשה קרקע ובנו עליו בתים וכן הרבה פעמים עד שנעשה גבוה וכן תמצא עד היום בנינים תחת הבתים ואפי' אם יחפרו בעומק לא יגיעו לקרקע בתולה, ועד היום מהבתים הסמוכים לפתחי המקדש פולים במדרגת למקדש, וכן הי' כל בתי ירושלים נמוכים מן המקדש, ואפי' בב"ה אמרו אסור לבנות בנין גבוה ממנה כ"ש ביהמ"ק דכ' לרומם בים אלהינו. עוד משמע דציון הי' בהר דכ' הר ציון ועתה אנו רואים בתים גבוהים מציון, אלא מה אית לך למימר שגבוה מקום הבנין הבתים, ואמרו לי שנמצא בתים בסיף הבנין קרוב לציון בנוים בסלע צ"ל שהם מכלל הר ציון, וכן אמרו העכו"ם ששכונת היהודים הוא מכלל ציון עכ"ל:

ומצאתי עוד בס' מאורי אור סנהדרין דפ"ז להגאון ר' אהרן ווירמיש ממיץ שג"כ נתקשה בזה, ורמז בפסוק ישעי' (כ"ו ה') השח יושבי מרום קריה נשגבה ישפילנה עד עפר עי' ש"ה, וע"ע בשו"ת חוט השני סי' ל"ה על תוס' בכורות מ"ד ב ד"ה לא. בענין א"י גבוה מכל ארצות ונהר פרת ובבל העמוקה ע"ש היטב וזה י"ל פשט בפסוק בראותי כל עיר על תלה בנויה ועיר ה' משפלת עד שאול תחתיה, היינו שאו"ה בנו עלי' מגדלים ועיר ה' הושפלה כמ"ש הרדב"ז הנ"ל, ועי' בפמ"ג באשל או"ח סי' תקס"א סק"ו בשם החסיד ר' גרשון קוטבר ז"ל שבא לירושלים וראה עמים יושבים בה בשלוה, ובכה ואמר שזה שאומרים בראותי כל עיר וירושלים של מטה) על תלה בנויה ועיר ה' משפלת ירושלים של מטה כו' שם ניכר החורבן ודוממים כו', ועשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רל"ד שישיבת ירושלים יש בה מצוה יותר מישיבת שארי ערי א"י, והביא בשם התשב"ץ ח"ג סוס"י ר"א דבזמנו נראה נס בבית הכנסת שבירושלים בבואם שם בחג שבועות כל הסביבות ולא צר להם ע"ש, וה' יודע כי עיני ראו בחו"ל דבר זה ולא אוכל לפרש מפני פריצי עמנו ע"ש, והביא בשם חסד לאברהם נהר י"ג דמעלת צפת נגד כל ערי א"י היינו חוץ מירושלים וחלילה להעלות על הדעת שקדושת שום עיר יותר מירושלים ע"ש אריכות מענינים הללו, ובסי':

רל"ה רל"ו:

וע"ע בס' נחמד ונעים שער ג' סימן צ' להג' התוכן בעל צמח צדק שהאריך בזה ויען שהס' יקר במציאות אעתיק לשונו, גם יש לתמוה על מאמרם בפ' וקמת ועלית מכאן שב"ה גבוה מכל א"י וא"י גבוה מכל ארצות אשר בתחלת ההשקפה מוכח זה מכמה פנים, א', שלא יתכן לומר גבוה בכדור כי לכל אדם בכל מקום אשר הוא יושב שם, שם הוא גבהו כמבואר בסמוך, שנית שאף אם נלך בדרך המחקרים שכל הנוטים מקו השוה לקוטב הצפוני להם להגובה לערך המרחיקים ממנו מפני שכפי המרחק האדם מקו השוה לצד צפון ככה יגבה לו ציר הצפוני ממעל לאופקו כנ"ל בסי' מ"ח, וכמ"ש הראב"ע בפסוק וירד יהודה (וישב ל"ח ב') וז"ל הבא מצפון העולם לדרומו הוא יורד. וחכמי המחקרים יבינו שזה אמת ותאמר לפ"ז מאחר שירושלים רחוקה השוה לצד ציר הצפוני נקראת גבוה גם זה לא יתכן שהרי מאקלים הרביעי להלאה נמצאו עוד שלשה אקלימים שהם יותר קרובים אל ציר הצפוני ונראה שאין כוונת רז"ל שלא יהי' נמצאים הרים או מדינות שהם יותר גבוהים במעלה מכל ארצות,