פרדס יוסף בראשית שטז

פרעה, וז"ש ויצא יוסף בשמו העברי, ועי' בזה בקובץ מגד ירחים שנת תרפ"ו בפ' שמות דברים נכונים:

מח) אכל ערש"י ומ"ש בפ' בראשית (ב' ז'):

נ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב. רש"י מכאן שאסור לש"מ בשני רעבון, והוא מתענית י"א א', והק' בתוס' מיוכבד דנולדה בעת רעבון כמ"ש בסוטה י"ב א' ותי' דל"ה איסור רק למי שרוצה לנהוג בחסידות ורק יוסף נהג, ובבעה"ת על התורה תי' דרק יוסף שידע בבירור שיהי' רעב, אבל לוי לא ידע בבירור מותר, עוד תי' דביבמות ס"ב פליגי ב"ש וב"ה אי יוצא פו"ר בב' בנים או בעי בן ובת ולוי סבר דבעי ג"כ בת ול"ה לו בת אז, ויוסף כמ"ד דיוצא בב' בנים ע"ש, ובאמת תי' כן הרא"ם דללוי ל"ה בת וחשיכי בנים מקרי והותר לשמש, ובב"י או"ח סי' תקע"ד הק' עליו דא"כ גם ליוסף ל"ה בת ע"ש, ובימיהם ל"ה עוד בעה"ת על התורה שכ' דפליגי בפלוגתא ב"ש וב"ה, ויוסף ס"ל דבב' בנים יוצא כנ"ל, והר"ן בתענית תי' דאיסור אינו אלא משום שישראל שרוין בצער, והשבטים יודעים שהם שבעים ויוסף נמי יודעים הי' בו שהוא בריוח, אבל יוסף סבר שהם שרוין בצער ולכן לא שימש, ובב"י הקשה עליו מהיכן ידעו ביוסף ששרוי בריוח שמפשטי הכתובים נראה דלא ידעו כלל אם חי או מת עד שנתודע להם ותיכף ירדו למצרים ואז נולדה יוכבד ונמצא ששימש לוי קודם לכן והב"י תי' שקודם מ"ת ל"ה אסור לשמש והא דמייתי מיוסף אסמכתא בעלמא הוא, ומיתורא דבטרם תבא שנת הרעב דייק לי' דאחר שנת הרעב אסור לשמש אחר שנתנה התורה ותדע דהא יוסף קודם שנולדו לו בנים חשוכי בנים הי' ומותר לשמש אפי' אם הי' שני רעבון, וא"כ היכי מייתי ראי' מיני' אע"כ דאסמכתא בעלמא הוא עכ"ל, והמהרש"א הק' על הב"י כיון שאסור לאחר מ"ת ואפי' מדרבנן ודאי דהי' לוי מקיים איסורו כמ"ש ביומא כ"ח דאבות קיימו אפי' ע"ת, וכ' די"ל להירושלמי דבליל טבילה מותר לשמש י"ל דאשת לוי נתעברה בליל טבילה, ויוסף ממדת חסידות הי' פורש גם בליל טבילה ע"ש, ובאמת קדמו בזה בדרישה שם:

והרא"ם הק' מתולדות (כ"ו ח') והנה יצחק מצחק פרש"י מש"מ, ומהרש"א תי' שהי' זה אחר שנפסק הרעב. ומבני אלימלך ל"ק (ברות א') דראינו שלא חשו לאיסור שהרי פרשו עצמם מצבור והלכו מא"י לחו"ל וחזי מה עלתה בהם כמ"ש בב"ב צ"א א' ע"ש, וצ"ע דברי מהרש"א דאח"כ בפי"ב פרש"י על ויזרע יצחק שהי' שנת רעבון וצ"ע, ועי' ס' דברי דוד מהט"ז, וט"ז סי' תקע"ד, והביאותיו בפ' נח (ז' ג'), וע"ע באיי הים תענית, ובס' אגרת שמואל על רות, ומ"ש בפ' שמות (ב' א'), ועשו"ת שבית יעקב ח"ג סי' ל', מ"ש על הב"י שהק' על רא"ם דהרי גם ליוסף ל"ה בת, והק' מב"ר פצ"א ורש"י ויגש (מ"ד י"ט) בתחלה בעלילה באת ענינו וכי בתך היינו מבקשים, הרי דהי' לו בת, והא דלא חשיב עם בני יוסף בירידתן למצרים י"ל שמתה מקודם ע"ש, ועי' בישועות יעקב או"ח סי' ר"מ סק"ה שתי' קו' ב"י על רא"ם דלוי שימש דלא קיים פ"ו, דהרי גם יוסף ל"ה לו בת, וכ' עפמ"ש רמב"ן תולדות (כ"ו ה') דאבות רק בא"י קיימו התורה, וזה שאסור לשמש בשני רעבון הוא מצד קניות מדות טובות וע"כ נח בעת נכנסו לתיבה נאסר עליו תשמיש, לכן אף ליוסף נאסר אף שאינו מז' מצות אך לקיים מצות פ"ו הי' ראוי להתיר אלא שב"נ לא נצטוו על פ"ו, ואמנם הרי קיימו כל המצות ורק שיוסף הי' במצרים ול"ש לקיים המצות ולכן לא שימש ברעבון, אבל לוי שהי' בא"י ושם קיימו התורה בכללה ומצות פ"ו מצוה ראשונה לכן אף ברעבון הי' מותר לשמש ע"ש, ובסי' תקע"ד האריך בדברי אגדה, וע"ע בהגהות חשק שלמה תענית, ובשו"ת שם אריה יו"ד סי' ס"ג אריכות, ובס' גבורות ארי מהשאג"א כ' דאם יש לו אפי' בן אחד אסור לשמש, משו"ה קאמר שנולדו שניהם קודם הרעבון, אבל קשה דקיי"ל כב"ה דאינו מקיים פ"ו רק בזכר ונקבה, ויוסף ל"ה לו בת, וכ"ת שאני ב"נ דאין מצווין על פ"ו כמ"ש בסנהדרין נ"ט, ז"א דהא דאמר התם לב"נ נאמר ולא נשנית בסיני דלישראל נאמרו ולא לב"נ היינו מסיני ואילך אבל עד סיני נצטוו אפי' ב"נ וא"כ בני יעקב קודם מ"ת הי' מצווין על פ"ו, ונראה דודאי יוסף הי' מותר לשמש דלא קיים פ"ו, והקרא בטרם וגו' לא ללמוד על עצמו קאתי אלא קרא יתירא ללמוד על אחרים שכבר קיימו פ"ו אסור לשמש, ואל תתמה על זה דקרא משתמע ביוסף ובדידי' ל"ש הא וכתבה ללמוד על אחרים, דכה"ג חצינו ביבמות ס"ד א' דיליף בשהה ו' שנים ולא ילדה תצא מאברהם דכ' מקץ עשר שנים, ופריך לילף מיצחק ששהה כ' שנה עם רבקה קודם שילדה ומשני יצחק עקר הי'