פרדס יוסף בראשית שטו

ס' ידי אמונה, ואשכול ענבים, ובינה לעתים דרוש י"ח אריכות גדול:

לד) וחמש רש"י ויזרז, ועי' בתיב"ע עמ"ש בפ' תולדות (כ"ו י"ב) בשם בכ"ש ועי' בני יששכר כסלו מאמר י"ב, רמז "חמש" חודש שבת מילה שרצו היונים לבטל עש"ה, ומ"ש בשם ס' ראש דוד, ועמ"ש בפ' ויגש (מ"ז כ"ד):

לט) אין נבון, ערש"י ובס' קהלות ישורון כ' ע"פ גמ' שבת קל"ח ב', עתידה תורה שישתכח מישראל שנא' ושלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם כ"א לשמוע דבר ה', נמצא דיש ב' מיני רעב ללחם ולחכמה ואיתא ברש"י פ"ח ואין פותר אותם לפרעה, פותרים הי' ולא לפרעה ועי' באלשיך, שלא הי' מודיע ליוסף שאמר חלומו לחכמי מצרים תחלה. אך סוד ה' ליראיו, זה הי' חכמתו של יוסף פן יחשוב פרעה שזה יהי' במצרים שיאבד חכמת חכמים, וראיה שפותרים דברי הבאי, ולהשמר מזה בא בצחות לשונו ירא פרעה ולא יבחר אלא ירא, יראה בחוש ועין איזה רעב יהי' רעב ללחם או לחכמה, וז"ש פרעה ליוסף אם ב' מיני רעב יש, אך הפתרון הוא ללחם ולא לחכמה, בזה נראה אין נבון וחכם כמוך שידע על איזה רעב הפתרון, וא"ש נמי הלשון אחרי הודיע אלקים, אחרי דייקי כלומר אחרי הפתרון שלא שאלתיך יותר ואמרת ירא פרעה שהוא לכאורה אינה ממדות החכמה אך בחכמתך באת שלא אטעה לומר שתאבד חכמת חכמים זה יהי' הרעב ופתרונך הוא רעב ללחם מעתה אין נבון וחכם כמוך, ובס' חוט המשולש דק"ד כ' בשם החת"ם דק' הל' את כל זאת, רק דבר אחד אמר בפתרונו, וגם הפתרון פשוט, ואיזו פלא ראה בפתרונו, ואמר דאותם הלומדים המפלפלים בהזדמנם עם לומדי בפשיטות אומרים עליהם שיש להם מוח פשוט ואינם יכולים לילך בגדולות, אבל האמת הוא לכוון הלכה בדרך האמת, וחרטומים פתרו בדרך שינון וחידוד ז' בנים כו' ז' עיירות כו', וחשב יוסף אם הוא יפתור מיד פתרון האמת יאמרו עליו שאינו יודע בשום חדוד ורק בדרך פשוט ולא יקבלו דבריו, ע"כ שם עצות בלבו לומר תחלה כל הפתרונים שאמרו החרטומים ואח"כ אמר כל זה הוא בדרך "יש לומר" אבל האמת הוא ז' פרות כו' וראה פרעה שמה שידעו הם ידע גם יוסף אבל האמת כדברו, וז"ש אחרי הודיע אלקים אותך .את כל זאת' דהיינו מה שהם אמרו גם אתה ידעת, מזה מוכח כי אין נבון וחכם כמוך, וראיתי שכ"כ בנחמד למראה על המד"ר דפוס ווילנא, וכ' שזה ענין במלכה שבא שבאה לנסות לשלמה בחידות, ואיתא במדרש ותרגום שני שהחידות היו דברים קלים ולפתור אותם ל"צ חכם גדול כל כך, ולהנ"ל במכוון לא שאלה ממנו דברים עמוקים דבטח ישיב לה, ורק שאלה חידות ששואלים לנערים להטעותו, שיחשוב איך אפשר שתבא מארץ רחוקה לידע פתרון חידות קלות ובטח כוונתה דברים נפלאים, אבל שלמה הבין זה והדברים כפשטן, ולכן הפליגה חכמתו כמ"ש הוספת על השמועה:

מג) אברך רש"י אב בחכמה ורך בשנים א"ל ב"ד עד מתי אתה מעוות הכתובים כו' והוא מספרי דברים, ועי' ג"כ בילקוט דברים רמז תשצ"ב, וק' מה החרי אף שמעוות הכתובים הלא יש ע' פנים לתורה, ואם הוא רוצה לדרוש שלא כר"י ידרוש וכ' בס' משכנות יעקב דבלשון חז"ל יניק וחכים והפשט אף שהוא יניק מ"מ הוא חכם גדול והוא לשבח, אבל חכים ויניק הוי לגנאי כמו שאמר הן אמת שהוא חכם אבל יש ריעותא שהוא יניק, ולדרשות ר"י הו"ל לקרותו רך אב כמו יניק וחכים, ולא אברך שהוא חכים ויניק, וז"ש ב"ד דלפ"ד הם מעוותם וכתובים למפרע:

מד) אני פרעה. ערש"י ראב"ע ורמב"ן ובס' ברכת השיר דכ"ב כ' דבאיש אשר המלך חפץ ביקרו, כולם יכבדוהו ובהיפך אם יודעים שהמלך שונאו יהי' לבוז לעין כל, וכמ"ש וראו כל העמים כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ובהיפך כ' והסתרתי פני מהם והי' לאכול, כאשר רואים אשר ה' הסתיר פניו מאתנו, ומצאנוהו צרות רבות, וכן באחשורוש כאשר ביקש לכבד למרדכי אמר מי האיש אשר המלך חפץ ביקרו והנה שכרו גדול כמ"ש שם, ובזה מובן "אני פרעה" שעושה לך כל הכבוד הזה וממני יראו כולם ויעשו אשר בלעדך לא ירים איש את ידו ע"ש:

מה) ויקרא שם יוסף צפנת פענח, ויצא יוסף על ארץ מצרים, עראב"ע וספורנו, וי"ל ע"פ מ"ש חז"ל ישראל נגאלו בזכות שלא שינו שמם, בי שמא גרם, ורואים כשיתחילו לשנות שמם בשמות הגוים אז הכל חותר להם, ופרעה הבין זאת והחליף שם יוסף בשם מצרי, וחשב שעי"כ ישנה מנהגיו ותורותיו, אבל יוסף ג"כ הבין זאת והתודע לכל בשמו העברי ובזה סכל עצת