פרדס יוסף בראשית שיד

עפמ"ש בסנהדרין נ"ו ב'. בפ' ויצו ה' על האדם לאמר זה ג"ע ע"ש. ויוסף הי' נחשד בעון עריות זה פוטיפרע. וז"ש פרעה ואני שמעתי עליך "לאמר" ר"ל שחושדים אותך בעון שנקרא לאמר. ועוד שמעתי שתשמע חלום לפתור אותו וע"ז השיב יוסף לאמר בלעדי ר"ל אותו ענין עריות שנקרא לאמר הוא בלעדי ר"ל חוץ ממני כי לא עשיתי זאת. ומה שנוגע לפתרון חלום אלקים יענה וגו':

יז) על שפת היאור. עי' ר' בחיי שהקשה דבחלום הי' באמת עומד על היאור. ובח"ס כ' דמעולם לא ראה אדם בחלום פילא בקופא דמחטא כמ"ש בברכות. ולעמוד על היאור אי אפשר. וחשב פרעה אם יאמר ליוסף כן יחשוב חלומו להבל כי אי אפשר. ותיקן לשונו על שפת. ולא ידע כי הפתרון שנצמח מזה שברך יעקב לפרעה שיעלה נילוס לרגלו כפרש"י פ' ויגש (מ"ז י') והיינו והוא עומד על היאור ממש שבא על היאור ועלתה לרגלו. וע"ע בעץ הדעת טוב עה"ת. ובמדרש הביא דכ' עדות ביהוסף שמו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע. דקשה מהיכן ידע פרעה שדברי יוסף אמת. ותיכף המליך אותו על מצרים. ורק י"ל שפרעה שינה החלום וא"ל על שפת היאור כדי לנסותו אם ידע מזה. ויוסף ידע בנבואה החלום שעמד על היאור. ואמר זאת לפרעה ששינה לו החלום באמרו על שפת ותיכף ידע פרעה שרוח אלקים דובר בו. וז"פ במדרש דשאל עדות ביהוסף שמו על ארץ מצרים כלומר מה עדות הי' לפרעה שהמליך תיכף ליוסף על מצרים. וע"ז אמר שפת לא ידעתי אשמע. כלומר בשביל שאמר יוסף שתיבת שפת אשר שומע מפרעה זאת אינו יודע לפתור כי באמת לא חלם לו שעומד על שפת היאור. וע"כ בשמוע פרעה כן ידע שאמת אתו והמליכהו תיכף:

כה) ואשר אלקים עושה הגיד לפרעה. ובפכ"ח בפרות הרעות כ' הראה לפרעה. ועי' באוה"ח ובס' נפתלי שבע רצון הביא ג"כ הגמ' שמביא האוה"ח ברכות נ"ה א'. ג' דברים ה' מכריז בעצמו פרנס רעב ושובע. ופרעה ראה רעב ושובע. ואיתא במדרש לא איש אל ויכזב. דהקב"ה לטובה אינו חוזר אבל לרעה חוזר. וכאן ז' שני השובע הי' טובה וא"ח. ורעב הי' רעה ואפשר לחזור. וע"כ גבי שבע שני השובע א"ל יוסף את אשר אלקים עושה הגיד לפרעה. ר"ל מה שעשה בעצמו ומכריז עליהן אותו הגיד שיהי' בודאי דמטובה אינו חוזר. אבל בשני הרעב אמר הראה ר"ל שהראה לך שיש בידו להרע ולהטיב אם תטיב מעשיך. וא"ל פרעה אחרי הודיע אלקים אותך כל זאת שאתה יודע אלו השנים שה' מכריז. בודאי גם השלישי לא נעלם ממך דהיינו פרנס. מעתה אין נבון וחכם כמוך ובודאי הכריזו עליך שאתה תהי' הפרנס ול"צ לבקש אחר:

לב) ועל השנות החלום. עי' ראב"ע ורמב"ן ובס' מים יחוקאל כ' ע"פ זה"ק דיש חלום ע"י מיכאל וע"י גבריאל. ויש בא' מעלה שכל דבריו מתקיים רק שלפעמים יגיד על זמן רחוק. והב' להיפך שיש בו דברים בטלים אבל דבר המתקיים יבא במהרה. נמצא אם ה' רוצה להראות שיתקיים כולו וגם שיהי' בקרוב או שולח לו החלום פעמים ע"י מיכאל וגבריאל ומשום זה חלום פרעה נתקיים כולו ומיד. וז"ש ועל השנות החלום פעמים א' כי נכון הדבר ר"ל כולו אמת מל' אמת נכון הדבר. וגם ממהר אלקים לעשותו. ובשם הגאון אזולאי כ' עפג"מ ריש איזהו נשך לעבור בב' לאוין. והק' תוס' למה שינה בלשון כספך לא תתן בנשך ובמרבית ל"ת אכלך. ותי' כיון שהוצרך ב' לאוין אורחא לכתוב בל' משונה שנאה יותר ע"ש. ויוסף שאמר שהכל חלום אחד פרות ושבלים. וקשה שיחלום פרות פעמים או שבלים פעמים ולזה אמר ועל השנות החלום כלומר על שינוי החלום פרות ושבלים לאמר פעמיים. כלומר מאחר דרואה ב' חלומות צריך לשון משונה שנאה יותר. וטעם שהוצרך פעמים כי נכון הדבר וממהר כו':

לג) ועתה ירא פרעה. עי' אוה"ח וכי נעשה יועץ למלך. ועי' אלשיך וראיתי בזה עפמ"ש בר"ה י"א א'. דבר"ה יצא יוסף מבית האסורים. וחלום פרעה הי' ג"כ בר"ה עי' בעיון יעקב שם. ובר"ה ט"ז א'. בפסח נידן על התבואה ובר"ה כל העולם. ובברכות נ"ה א'. ג' מכריז ה' בעצמו רעב שובע ופרנס. ויש לפרש משום דפרנסת עולם תלוי בפי פרנס כמ"ש בברכות י"ז ב'. כל העולם ניזון בשביל חנינא בני. וז"ש יוסף ועתה ירא כו' כיון דהוא בר"ה ולא בפסח אל תדמה שלא פתרתי האמת אלא שמפני כן חלמת בר"ה כדי שירא איש נבון וחכם כו' והפרנסה תלוי' בזכות הפרנס, והפרנס הוא אדם ונידן בר"ה. ועי' בישועות יעקב, ושם משמעון, וקהלת משה, ותפארת יהונתן פ' אמור ואהבת יהונתן עקב, ויע"ד ח"א דרוש ה', ועי'