פרדס יוסף בראשית שיג

חולין, כמ"ש בפסחים ז' א', וב"מ כ"ו א', מוקמינן אחזקת חולין, אבל בנדרים חוששין למיעוטא דאינו נוגע לשום איסור ורק לסכנה, כמ"ש תוס' שם דיש לחוש שמגלים לו שפורעניות עתיד לבא עלי' ע"ש, ובסכנה לא אזלי' בת"ר כמ"ש בחולין ד"י א' בספק מים מגולין ע"ש ברש"י, וע"ש שדחה זה דמעשר הוא דשיל"מ ולא בטיל ברוב, ועי' בחי' הר"ן סנהדרין שם, וע"ש שהאריך מענין סיבת הרגשת החלום בהמוח והעלה דבנדרים הוא הודעה לעתיד ויש לו שייכות לנבואה וצריך לחוש לזה, משא"כ בסנהדרין דהודעה במעשר על עבר וזה אין לו יחס לסתם נבואה ולכן אין חוששין ע"ש היטב, וע"ע ברמב"ם בפ"ז מיסוה"ת, ובמו"נ ח"ב מפרק י"א עד סוף החלק, ובאברבנאל פ' בהעלותך:

וראיתי בנמוקי יוסף בסנהדרין שם שכ' על בא בעל החלומות שר הממונה על החלומות, ועי' בסנהדרין י"ט ב' יבא בעל החלומות ובא גבריאל ע"ש, וע"ש בס' מאורי אור בשם קדמונים דגבריאל ממונה על חלומות, ועי' הוריות י"ג ב' בעובדא דאסוקי לי' לר"מ אחרים ולר"נ י"א, ור"מ לא אזיל דדברי חלומות ל"מ ולא מורידין, הרי דאף מילתא דאיסורא לחוד אפ"ה לא אשגח בי', ולהשיבת ציון א"ש דרובא ליכא בהו ממשא, וע"ע ביד מלאכי בכללי הדינים סי' קס"ו, ובע"י דפוס ווילנא הרבה מזה, ובספר נשמת חיים מאמר ג' פרק ה' ובברכות נ"ז א' הרואה הונא בחלום כו' פרש"י נס נעשה לו נו"ן כנגד נו"ן, וכגון שראה השם כתוב חנן כו', וכ' במהרש"א וק"ק דאי משום הנו"ן דאית בי' אמאי לא נקט אהרן ונח, ומיהו בחנינא וחנני וחנן י"ל משום דהשם גופא מורה על חנות וטובה והנו"ן מראה שיהי' בנס עכ"ל, ובגליון המהרש"א ציינתי י"ל כמו הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ודריש ח' במקום ה', כמ"ש המהרש"א בעצמו בב"ק נ"ה א' ע"ש, ועי' בע"ז י"ט א' הון מהבל ימעיט אם עשה תורתו חבילות חבילות, וע"ש בהגהות רע"א, ובירושלמי פ"ז ה"ה מפאה, ופ"ב ה"ב ממע"ש, ופ"ז ה"ב משבת, לא מתמנעין רבנן דרשו בין ח' לה', וצ"ע דברי הרשב"א ר"פ כיצד מברכין ע"ש וצ"ע בזה, וע"ע בשם הגדולים אזולאי מערכת גדולים (א' אות קצ"ט) מה שהביא הרבה בזה:

ח) ואין פותר אותם לפרעה. רש"י פותרים הי' אבל לא לפרעה, עי' ס' סמיכות חכמים ברכות דנ"ה, קשה למה באמת לא נכנסו דבריהם באזנו, וגם ותפעם רוחו ללא צורך. גם מ"ש יוסף את אשר עשה אלקים הראה לפרעה מיותר, דהול"ל רק הפתרון, ונראה דהנה לאדם טוב אין מראין חלום טוב ולרע אין מראין חלום רע, אבל כשרואה לאחרים אין שום נפק"מ ויכול לראות רעות וטובות אף אם הוא צדיק או רשע, וגם כששוכח החלום ג"כ יכול לראות טוב או רע, וזה"פ לפי שפרעה ראה טוב ורע והם שפתרו לו טוב ורע ז' בנות יוליד וימותו, והי' קשה לו ממ"נ אי צדיק הוא למה הראו לו חלום טוב, ואי רשע למה חלום רע, ולזה ותפעם רוחו וכמ"ש רש"י ומדרש בנבוכדנצר כ' ותתפעם ששכח גם החלום, ואם הוא הי' ג"כ שכח החלום שפיר יכול להיות צדיק או רשע, ויוכל לראות טוב ורע, משא"כ ותפעם רק פעימה אחת והחלום לא שכח, ולזה לא שמע לפתרון שלהם, דא"א באדם אחד, ויוסף הבין תמיהתו ואמר את אשר אלקים עושה הראה לפרעה, ופירושו חלום של מלך הוא של כל העולם, וראית חלום על אחרים ותוכל לראות טוב ורע, לזה הוטב בעיני פרעה, ועוד ראיתי דחכמי פרעה סברי דאין מראין לאדם רק מה שנוגע לעצמו, אבל רעב או שובע שיהי' בעולם אין מראין רק לנביא כמו ביואל הנביא דיהי' רעב ע"י שיבא ארבה, אבל לאיש פשוט אין מראין, משו"ה אמרו לו רק ז' בנות כו', וכן הק' בזה"ק וכי רשע כפרעה יראה לו ה' כל זה, ולא ידעו התירוץ שכ' בזה"ק דשאני מלך דחשוב הוא ויש לו שר בשמים, ויוסף ידע מזה ואמר את אשר אלקים עושה הראה לפרעה, וא"ש למה בפרעה זכר החלום דחלומו הי' מדברים גשמיים שובע ורזון זה מגלין אפי' לרשע, דמ"מ חשוב הוא שהוא מלך אבל חלום נבוכדנצר סדר ארבע מלכיות עד ביאת המשיח שיכלה ד' מלכיות ונשגב ה' לבדו אין מגלין לרשע רק לדניאל שהי' ראוי לכך:

יד) ויגלח ויחלף שמלותיו. רש"י לכבוד המלכות, ובבעה"ת בר"ה יצא מבית אסורים ויחלף שמלותיו בגי' בחד בתשרי, וראיתי בזה דאבות קיימו התורה, וקשה איך הניח יוסף שיגלחו אותו בר"ה, אך באמת יש פוסקים דאפי' מלאכה גמורה מותר לעכו"ם לעשות במקום מצוה, ער"ן סו"פ ר"א דמילה ובנקודת הכסף יו"ד סי' קצ"ח ולא כט"ז שם, וזה שפי' ויגלח לכבוד המלכות דשרי כמו דשרי לצורך מצוה, ועי' בחת"ס עה"ת:

טו) ואני שמעתי עליך לאמר. תיבת לאמר מיותר עי' באוה"ח. וראיתי בזה