פרדס יוסף בראשית שט

כולו על השלחן, ותמהו על זה שהוסיף פשעו במזיד, ואמר. ידעתי כי לא תסלח לי ומה יאמרו השומעים כי בעבור חטא קטן הרגת ולא חמלת, ומגודל אהבתי למלך שלא יהי' לבוז ולקלון בכונה הגדלתי פשעי למען יצדיקו את דינך והמלך וכסאו יהי' נקיים. כשמוע המלך דברי' הוטבו בעיני'. ועוד נשאו על כל השרים. כן דוד כשראה. שנגזר עליו מיתה ע"י בנו. ידע כי יתחלל ש"ש שצדיק כמותו (ובדבר אורי' עשה תשובה כראוי) יענש בעונש כבד כזה, וכדי שלא יתחלל ש"ש רצה לעבוד ע"ז. וזה שהשיבו לו מלך שכמותך יעבוד ע"ז, והשיב מלך שכמוני יהרגנו בנו ואעבוד ע"ז שלא יתחלל ש"ש. א"ל כי בלאו זה לא יתרעמו כי ידונו סמוכים ע"ש, והמעשה הנ"ל הובא ג"כ בס' בן המלך והנזיר שער כ"ד. וברש"י שלח (י"ד ט') סר צלם מעליהם כשרים שבהם מתו איוב שהי' מגין עליהם. והוא מסוטה ל"ה איוב צדיק גדול הי', ובב"ב ט"ז א' ביקש איוב להפוך קערה על פיה כו' וי"ל ע"פ הנ"ל דאיוב הי' צ"ג דחשש לחילול ש"ש שיאמרו שה' עושה שלא כדין על צ"ג יסורין כאלה, התחיל לדבר שלא כדת ויחזקוהו העולם לחוטא ויצדיקו להשי"ת, וז"ש במליצה ביקש להפוך קערה על פיה כמעשה הנ"ל. ועי' בקול אלי', ובס' מגן התלמוד אות ס"ו:

שם רש"י דיוקנו כו'. עי' ס' וכר צדיק ששאל אותו א' ממשכילים דיכולים להיות צדיק אף אם ילך בלי זקן ופיאות ובנימוס מלבושי אירופע, והשיב לו דמחלוקת יעקב ויוסף הי' דיעקב אמר שצריכים דוקא לילך בבגדים ארוכים וזקן ופיאות ולא לקשט עצמו. ויוסף אמר שיכול להיות צדיק אף אם יסלסל בשערו וכדומה. ובסוף כשראה שהי' קרוב ליכשל ח"ו ובאה לו זאת ע"י הסלסול כמ"ש במד' שא"ל ה' אתה מסלסל בשערך אני מגרה בך הדוב. אז נראה לו דמות דיוקנו של אבי' היינו שמצא חן בעיניו סמל תבנית של אבי' דוקא ע"ש וכמ"ש נראין דברי אדמון שפירושו שיותר ימצא חן וכ"כ בלקט"ח בשם הה"צ ר' יצחק מווארקי ז"ל. ועי' מה שכתבתי בזה בפ' ויחי (מ"ט כ"ו) ועי' חתם סופר שבת מ"ט דהק' מ"ט לא נראה יעקב ליהודה כשבא על תמר, או לאחים כשמכרו ליוסף וי"ל דפלוגתא בסוטה מה שכ' על האפוד ח"א שמות האבות. וח"א שמות האבנים ובכל שמות השבטים לא נמצא ס' רק אצל יוסף ואם לא הי' כתב על אבני האפוד יוסף צריך לכתוב שמות אבנים. דצ"ל עלי' כל הא"ב, וס' לא מצינו באבות וצריך למיכתב שם האבנים שם ספיר שיש בו ס' ולא שמות האבות, להכי ביוסף בא יעקב משום פסידא שלו, אבל ביהודה לית לן בה אי הוי כתב או לא דכל אותיות שיש ביהודה נכללין בשאר שבטים או בשמות האבות, ע"ש וכ"כ בס' אדני פז. וא"ש נמי דלא בא דיוקנו לראובן שכ' וישכב פלגש אביו. ובס' לקט שמואל ענף יוסף הביא בשם הר"ר העשיל ז"ל, הא דסוטה ל"ו ב' בא דיוקנו של אבי' וא"ל עתידים אחיך שיכתבו על אבני האפוד רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות דכ' רועה זונות יעבור הון, וק' דאיך נשמע דהון קאי על אבני אפוד, וי"ל דאי' שם בגמ' יוסף שקידש ש"ש בסתר נתוסף לו ה' יהוסף, וביומא ע"ג על אפוד נכתב גם אברהם יצחק ויעקב וגם שבטי ישורון, וכ' החזקוני פ' תצוה דבכל אבן הי' נכתב ו' אותיות למשל באבן ראשון הי' נכתב ראובן א' (מן אברהם) ובשני שמעון ב', ובשלישי לוי רהם וכו' ובאבן יוסף הי' נכתב ו"ן מן ישורון ע"ש ולפי"ז א"ש וכך א"ל אם תעשה העבירה אז תאבד הו"ן היינו הה"א הניתוסף לך. וגם ו"ן של ישורון הרי הו"ן, ודפח"ח ועי' ג"כ בחנה"ת:

וביערות דבש ח"א דרוש ב' הביא פלוגתת רמב"ם וראב"ע והעלה דתרפים הי' בנוים על חכמת הכוכבים ובהם התחכמו לדעת עתידות וקורות הזמן, אבל ל"ה דבר ברור כמ"ש התרפים דברו און, ולא כן אורים ותומים אפוד שהי' בו השפעת רוה"ק בלי ספק. ויוסף שנכנס לצרכו ל"ה למלאות תאותו רק שטעה שראה באצטגנותו שידבק באשת פוטיפר, ולא כן הי' רק בזרעה היא אסנת נשאת לו וחשב שאין זה דבר כוזב וראוי להתדבק בה, אמנם יעקב הוכיח לו שקאי על זרעה ולא שיחטא עמה כי לדעתך אינו צורך באפוד כי התרפים ג"כ מורים כזה. ולמה לך או"ת ואפוד ומזה השיג יוסף כי אין אומן בכוכבים ותרפים ופירש מאתה ואח"כ נתקיים גזירת הכוכבים באסנת וכן אברהם שראה באצטגנונית שבן משק ביתו ירשני. וה' א"ל צא מאצטגנונית שלך ע"ש אריכות בענין מזל, ועי' ג"כ בפר"ד מ"ש על המד"ר פפ"ז ויצא החוצה, קפץ אברהם כמ"ש ויוצא אותו החוצה דאברהם הורה דאין מזל לישראל וצא מאצטגנונית, וכיון שהוציאו מכלל