פרדס יוסף בראשית רפד

דברים רבים ומגודל אריכות לא העתקתי עש"ה:

יח) ויתנכלו אותו. רש"י כמו אתו עמו ויתנכלו כלומר אליו. עי' רא"ם גו"א ולבוש ודקדוקי רש"י, ובשם הגר"א מווילנא ז"ל אי', כיון דמלת ויתנכלו פירושו נתמלאו נכלים ר"ל שהם עצמם נתמלאו במחשבה רעה א"כ איך אמר אותו דמשמע דמלאו את יוסף במחשבות זרות, והול"ל ויתנכלו אלי' או עלי' וכמו שתרגם אונקלוס וחשיבו עלוהי, ותי' רש"י דבויקרא (ה' כ"נ) כ' והשיב את הגזילה אשר גזל או את הפקדון אשר הפקד אתו, וע"כ אתו זה אין פירושו כמו אתו בכל מקום רק כמו אלי' ר"ל להשיב את הפקדון אשר הפקד אלי' בידו, (או עד בואו) לדבר אתו בסוף פ' תשא (ל"ד ל"ה) ובמגלת אסתר (ו' ג') כ' ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר ור"ל אלי'. וז"ש רש"י אותו כמו אתו הכ' בויקרא, עמו הכ' באסתר דהפי' אלי'. וע"ע בדברי שאול מ"ת. ובס' מנחת יהודא על בעה"ת כ' כמו שאתו ר"ל עמו כך אותו ר"ל אלי', וסרס פרש"י ודרשהו, והר' אליקם פי' לשון ימין כמו אתו כלו' הימיני עצמו עליו להורגו אבל עמו ר"ל לשון שמאל כמו אלי' והוא החילוק בין אתו לעמו. ולפי' גרסי' ברש"י אותו כמו אתו עמו אלי' ול"ג כלומר אלי' עכ"ל, ועי' בשם הגדולים מ"ש על רש"י בזה. וע"ע בשם אפרים:

והנני להעתיק מה שמצאתי לא' מגאוני קשישאי ר' אברהם כ"ץ ראפפאפורט ז"ל אבד"ק לבוב בשו"ת איתן המזרחי ח"ב. ויתנכלו אותו פרש"י אותו כמו אתו עמו כלו' אלי'. וכמו ויתהלכו אותו, ויתהלך חנוך את אלקים וגו' ותרא אותו כי טוב הוא בשביל הליכתו הי' בהיפך למידתו חנוך למטטרו"ן שלשה שבועות ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה כמנין יום לשנה מטטרו"ן ומטרונ"ה, אותו כמו אתו ר"ל מדתו כמו בריתו היתה אתו ואתו כמו עמו, כמו שרמז ותראהו את הילד ועמו אותו שהי' מדבר אליו מאהל מועד ותראהו את הילד בוכה, הי' לו לכתוב ותראה את הילד אלא ר"ל כמו עמו וא"כ נער בוכה וה"ק ילד:

אני נחמן בר שמואל הולך רכיל מגלה סוד על רש"י ע"ה הצדיק הי' צנוע ויתנכלו אותו כמו אתו עמו כלו' אלי', כוון בזה הצדיק רש"י פ"ה ויתנכלו אותו רמז למה חנוך נפשה מטטרו"ן אותו חנוך נעשה כמו אתו, מי שיודע זה הכיון יודע מה בכיית הנער אצל מרע"ה, ומי שאמר בכיי' זו היתה בלתי כוונה אז אתה מעכב תחית המתים, ולא תוכל להמציא שם רופאה אם לא תתן עיניך באות חנוך בן ירד, שאלו ר' ישמעאל ור' נחמני למטטרו"ן למה זכית להיות גדול מכל צבא מרום, אמר לפי ששמו חנוך בן ירד וסימן לדבר חנוך לנער על פי דרכו וזה אות של יו"ד מעולה מכל אותיות שבתורה חוץ משמות הקדושים ותמנה מספר שנותיו ותמנה כל צרכך:

ואומר אני נחמן בר שמואל שהלכתי על קברו של אותו צדיק רש"י ע"ה, הייתי בועט ברגלי' והייתי מרעיש כל קברו ויצא מעט עשן מקברו ונרתעתי לאחורי וראיתי פיסת יד של אש, וז"ל אם התרעת לגלות לך ויתנכלו אותו כמו אתו עמו כלו' אלי' מי התיר לך, ומיד הלכתי בפחי נפש. ומיד כשהלכתי ד' אמות לאחורי שמעתי קול דממה דקה תשחיר עיניך בתענית ואם לאו אין לך תקנה. כי כל האותיות כלומר אליו הם צועקים אליך למרום, ומיד כשהלכתי לביתי פגע בי נחש והי' כתב על ראשו כל ערל וטמא לא יאכל בו, מיד בכיתי בכיה גדולה ואמרתי בלבי. והרי שום דבר טמא ופיגול בא לידי, מיד הלכתי ושטחתי על קברו של אותו צדיק כל הלילה ומפלגות הלילה שמעתי קול קירא אלי לאו אתה דומה לרש"י שהי' מוסר א"ע ונפשו על דברי תורה, והרבה תורה בישראל וכמעט שננעלו ממך שערי דמעות. אמרתי ח"ו אין לי תקנה מיד הראו לי מן השמים תעסוק באלדד ומידד אז תתקון עיוותך ואז תזכה לידע אמאי נקרא מרע"ה קפילא בסעודה של דהע"ה, ואז תפשה ריוח והצלחה לך ולכל ישראל, אמרתי מה ענין שמיטה אצל הר סיני, ר"ל מה ענין יוסף אצל אלדד ומידד ואשתומם אל המראה ואין מבין שמתי נפשי בכפי ואמרתי בבכי ובמר נפשי אם אני ת"ח בעינך זכני בכל אלה ולמדני כי הצדיקים במיתתם קרוים חיים, מיד ראיתי ביטוטי ר"ל נצוצי של אש יוצאים מקברו של רש"י ע"ה ונפק כרוז ואומרת תשמע דברי רש"י בעצמו פא"פ וז"ל:

אני שלמה בר יצחק התעניתי כמנין תרי"ג תענית רצופים חוץ משבתות וימים טובים. עד שהוצאתי הדבר לאור והוצאתי מכח אל הפועל וכשחברתי פירושי הגדול על התורה שבכתב ושבע"פ ופמליא של מעלה מוצאים נחת רוח בדברי. ותרתין ועשרין שנין הוה מפלפל