פרדס יוסף בראשית רפג

וירח, וכ"נ ממד' מי גילה לו ששמי שמש. א"כ למה כעס יעקב ופי' החלום הבוא נבוא להשתחות לך ארצה. כיון דהוא אמר רק להשתחות, ולהשתחות ארצה הוי הכנעה יותר גדולה מהשתחוי' בלא פיו"ר א"כ למה גער בו והוסיף על דברי יוסף שכוונתו הכנעה גדולה, אע"כ השתחואה בלה"ק הוא בפיו"ר גער בו הלא נבוא וכו' ארצה. דכן אמר יוסף כי ביאור השתחוי' הוא כן ע"כ מביא הש"ס מפסוק זה. ועתו"ס שבועות שם ד"ה קידה, וצ"ע:

יב) לרעות ערש"י. ומהרש"א שבת קל"ט א', ומ"ש בפ' ויחי (מ"ט כ"ו):

יד) לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשיבני דבר. במשנת דר"א כ' דיוסף הוצא דבה שקוראין לבני השפחות עבדים. ואוכלים אבמה"ח. וחשודין על עריות, וע"ז שלח יעקב את יוסף ראה נא את שלום אחיך אם שלום ביניהם לבין בני השפחות, ואת שלום הצאן אם הצאן שלמים שלא חתכו מהם אבר בחייהם. והשיבני דבר ר"ל אם אינם חשודים בעריות הנקרא דבר דילפי' דבר דבר מממון. ובקובץ הבאר סי' ע"ד הביא כן מהגר"י געזונדהייט מווארשא, ולא ראה שקודמו בזה וכ"כ בנחל קדומים:

שם שכמה. רש"י מקום מוכן לפרעניות עמ"ש בזה בפ' וירא (י"ט כ"ז):

טו) והנה תועה בשדה. עי' בעה"ט מסורה הכא ובפ' משפטים חמורו תועה, ובמשלי כ"א אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח, וראיתי בזה דיש ב' מיני חוטאים א) חוטא מצד התאוה איש כזה כאשר שקטו תאותי' יתחרט ולא יחטא עוד, ב) מין ואפיקירס ואומר לית דין ולית דיין והכל בדרך הטבע יתנהג. איש כזה לא ישוב לעולם כי לדעתו לא חטא כלל, וכמ"ש רשעים אפי' בפתחו של גיהנם א"ח בתשובה. וכ' כל באיה לא ישובון וז"פ והנה תועה בשדה, יש שתועה והולך בתהו. אולם לא כל התועים שווים, יש חמורו תועה כלו' מצד החומריות ותאוות נטו רגלי' מדרך הישר לזה יש תקוה, שהשב תשוב לו" כשירגיש שחטא ישוב מדרכו. אולם יש אדם תועה מדרך השכל ששכלו נפסד לזה קשה מאד התשובה. ולכן בקהל רפאים ינוח דרשעים הללו אפי' בפתחו של גיהנם א"ח בתשובה:

ובחנוכת הבית מ"ישיבת חכמי לובלין" בכ"ח סיון תר"צ. אמר תלמיד אחד מהישיבה:

כשיוסף הלך בשליחות אביו לבקש את אחיו ותעה בדרך. וירא אליו מלאך אלקים וישאלהו מה תבקש? ויאמר את אחי אנכי מבקש. כן אנו צעירי ישראל עלינו שליחות גדול של אבינו שבשמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות, אבל בעוה"ר מעט המה הרוצים לקבל עליהם השליחות הזה. והקשה מכל זה. שגם המעט הנה מפוזרים בהרבה מקומות ואין להם מקום הראוי להיות מרכז התורה, מלבנו יצא קול צוחה:

את אחי, אנכי מבקש, ביחד עם אחי. הלומדי תורה, אבקש את אנכי ה' אלקיך ט"י התחברות חברים אנו יכולים לבוא אל השלימות זמן ארוך היה כקול קורא במדבר, עד שהשי"ת שלח אלינו שלוחו רבינו הגאון ר' מאיר שפירא ה' יאריך ימיו. והוא הבין את מכאובינו. וקולו היה "נסעו מזה מהמקומות המסוכנים. ומן היסורים אשר סבלו תלמידי הישיבות, ואשר היו ישנים בחנותים הקרים בימי החורף. החוב לברוא מקום מנוחה, ולבנות מרכז התורה. והחלום נפתר בפה מלא, ויה"ר שתשרה שכינה במע"י אמן:

טז) איפה הם רועים עי' בעה"ט יהודה זכה שמלכו מזרעו שנים כמנין דתן וכו' כי הבית עמד ת"י שנה ועד בנין הבית מלך דוד מ' שנה, ושלמה ד' הרי כמנין דתן, ועי' בס' נפלאות. מתורת השי"ת פרק ד', יען כי יהודה ערב בעד בנימין זכה שיהי' בנימין ידו עם יהודה כל הימים שנחלקו השבטים ול"ה ידו עם שאר אחיו י' שבטים, וחלף שאמר והנער יעל עם אחיו וגם ישב נא עבדך תחת הנער. זכה שהי' בנימין עבד לזרע יהודה ולא ליתר השבטים כל הימים כמנין דתן, ויען כי בחברון נכנס יהודה בערבות כי יעקב הי' בחברון כמ"ש כאן בפסיק י"ד, לכך הומלך מזרע יהודה והוא דוד בחברון, וע"ע שם בפ"ב כ' וכ"א אריכות בזה:

יז) נלכה דותינה. רש"י לבקש לך נכלי דתות וק' מנ"ל דילמא כפשטא מקום דותן וכ' בס' נתיבות עולם דלכאו"ק איך יכלו לעשות לו רעה הלא אביו שלחו ושלוחי מצוה אינן ניזוקין, רק הם ידעו זאת והלכו אל דותן שמצות יעקב ל"ה רק שילך לשכם ובדותן ל"ה מצוה שליחות, וז"ש כי שמעתי אומרים נלכה דותינה, ועי"ז יבקשו נכלי דתות. וע"ע בתרגום יונתן דגלות מצרים הי' ממכירת יוסף, ועי' פדר"א פמ"ח ומדרש תלפיות ענף גלות ויוסף,