פרדס יוסף בראשית רפב

ראי' לזה ממד' ויצא וישק יעקב לרחל ויבך למה בכה שאנשים מלחשים מפני שנשקה בחוץ, וזה ודאי אסור מדרבנן משום פריצות וכמו שרב מנגיד למקדש בביאה ועוד בקידושין די"ב, ומוכח דלא חשש יעקב לאיסור דרבנן. וא"ש דהשבטים אכלו אבמה"ח שביטלו דהא דאין מבטלין איסור לכתחילה ג"כ מדרבנן לרוב פוסקים עי' יו"ד סי' צ"ט ולזה לא חששו ואין להשיב מדברי הנוב"י מ"ת יו"ד סי' מ"ה דביבש ביבש אין מבטלין לכתחילה מדאו' וכ"כ החת"ם או"ח סי' קכ"ט ויו"ד סי' שי"ט. ועי' בפתחי תשובה יו"ד סצ"ט סק"ג. ובנחלת צבי שם. אך דבריהם צע"ג דברש"י בגיטין נ"ד ב'. בנטיעה של ערלה שנתערבה, ה"ז לא ילקט וכ' רש"י וכיון דלא שכיחא לא החמירו רבנן אבל נפילת אבמה"ח שכיח ע"ש, ומוכח דגם ביבש אינו רק מדרבנן ביטול לכתחילה. וכן מפורש בטו"ז או"ח סי' תרכ"ז סק"ב בסכך פסול דמערב עם סכך כשר דרק מדרבנן ורק במקום שנהנה ומצות לאו לה"נ ע"ש, הרי מפורש דגם. יבש ביבש א"מ רק מדרבנן. וע"ע בזה בשואל ומשיב תנינא ח"ב סי' ס"ד אריכות:

וי"ל דבזה נחלקו יוסף ושבטים אי אזלי' בת"ר בב"נ כמו שחקר הפמ"ג יו"ד סי' ס"ב. ועי' נוב"י מ"ת אה"ע סי' מ"א דל"א בת"ר, והרבה אחרונים חלקו עלי' מהא דסנהד' נ"ח ב"נ נהרג על א"א וזה רק מטעם רוב דדילמא לאו אבי' וכמ"ש לעיל בזה. ועי' ברית יעקב או"ח סי' כ"א, ובחת"ס יו"ד סי' ט' וע', ומנ"ח מצוה ע"ח אות ה', ובתשו' מהר"י אסאד יו"ד סי' קל"ה, ומהר"ם שיק יו"ד סי' כ"ו, ובשו"ת פאת השדה סי' ל', ושו"ת ברית אברהם יו"ד סי' כ"ד אות א', וי"ל דשבטים ס"ל דגם בב"נ אזלי' בת"ר. ויש ראי' מהא דאמר יהודה הוציאוה ותשרף (ל"ח כ"ד) וברש"י בתו של שם הי' וק' דילמא לאו אביה. ומ"ט דנוה בשריפה וכמ"ש האחרונים, ומוכח דשיטת יהודה והשבטים דגם בב"נ אזלי' בת"ר, ועי' ג"כ ברש"י (ל"ט ט') וחטאתי לאלקים ב"נ מצווה על עריות ע"ש ולפיכך אכלו אבמה"ח, ויוסף חלק דל"ש ביטול ברוב בב"נ וע"כ הביא דבתם רעה לאבי' ששיטתו ג"כ כיוסף, דהנה בשבות יעקב ח"א סי' ד' במעשה דתאומות וכמו שהבאתי בפ' בראשית (א' כ"ז) וכ' האחרונים בטריפות ליכא איסור שתי אחיות דכ' אשה אל אחותה לא תקח לצרור בחי' וטריפה אינה חי', ועי' פתחי תשובה אה"ע סי' ט"ו סקי"א, ובית יצחק סי' ב' ול"ט, וברכ"י שם, ושד"ח אישות סי' ג', ועוד יש ראי' משעיר יו"כ דכ' הר"ם בפ"ה הי"ח מעבודת יו"כ דטרפה פסול דכ' יעמד חי ע"ש, וע"ע בקהלת יעקב חלק מד"ח אות קכ"ב שהקשה מרמב"ם פי"ג הי"ז מגירושין, ולפי"ז ק' הא דאשה אל אחותה ל"ת לצרור בחיי' דילמא היא טריפה וליכא איסור, וצ"ל דאזלי' בת"ר ורוב נשים לאו טריפות, וא"כ בב"נ דל"א בת"ר שוב ליכא איסור ב' אחיות וכדין נשא יעקב דס"ל דל"א בת"ר ומשו"ה הביא דבתם רעה:

ואין להשיב דאפי' אי ל"א בת"ר בב"נ מ"מ נשאר ספק שקול ואיך נשא ב' אחיות, ז"א דספק מותר לב"נ וכמ"ש בפירוש הפמ"ג או"ח בפתיחה של הנהגת הנשאל עם השואל סדר שני אות מ"ג ובחת"ס ח"ו סי' כ"ה, ומהר"ם שיק על מצות מצוה ע"ח וא"כ בהיתר נשא ב' אחיות, וגם אין לדחות מדחיו והולידו בנים מוכח דלאו טריפה היו דטרפה אינה חי' ואינה יולדת, אך ז"א דכבר כ' המהרש"ל פא"ט סי' פ' ביש"ש דטרפה א"ח רק מטעם רוב אבל מיעוטין חיין ומולידין, ועי' ש"ך יו"ד סי' נ"ז סקמ"ח בזה, וא"כ אי בב"נ ל"א בת"ר שוב אין ראי' דלאו טרפה הן וספק ג"כ מותר כנ"ל, ועפי"ז א"ש המד' הובא בס' ישמח משה כששמע יעקב שנמכר יוסף בכה ואמר אוי לי שנשאתי ב' אחיות, דכששמע שנענש על שהביא דבה רעה על אחיו ומוכח דהדין עם השבטים דגם בב"נ אזלי' בת"ר, ובדין אכלו אבמה"ח שנתבטל ברוב, ונפל ההיתר דב' אחיות כיון דאזלינן בת"ר ורובא לאו טריפות ובכה דעבר על איסור ב' אחיות, וע"ע בפרדס דוד פלפול גדול בענין זה:

ג) זקונים. רש"י זיו איקונין שלו דומה לו עי' לוית חן דבב"ב דנ"ח א' דיעקב בדמות אדה"ר ואדה"ר בדיוקנו של הקב"ה. ומשום זה אמרו דחיה רעה אכלתהו, דאין חי' רעה שולטת אא"כ נדמה אדם כבהמה, ומזה ראי' דסר מיוסף צל אלקים. ועי' במדרש תלפיות ענף יוסף. בשם לב אריה דנרשם בפני כל צדיק חותם המלך עולם. וביוסף הי' חקוק חותמו של הקב"ה אמת דהוא דיוקנו של יעקב כמ"ש תתן אמת ליעקב. וע"ש שמביא בשם פרקי היכלות דעשרה הרוגי מלכות נשתמשו בשם ונהרגו אחרים במקומם, ואף דמשמע מגמרא שהם נהרגו, י"ל כיון ששלטו בצורתם וכל