פרדס יוסף בראשית רעט

ובס' שתי ידות להגאון ר' אברהם חזקוני ז"ל כ' דאיתא במדרש וזהר דיוסף נמכר בשביל חטא ב' אחיות. ואיתא תירוץ על ב' אחיות שהאבות החמירו שלא לעבור על התורה בתחלה אבל באשר שהנשואין של יעקב הי' בהיתר שוב אינו מחויב לגרשה מכח שעתיד התורה לאסור כיון שהי' בהיתר. כי רחל קידש בשכר עבודה. ולאה קידש בביאה. והי' שוגג כי סבר שהיא רחל, ובקידושין דמ"ח המקדש בשכר שאעשה עמך ח"א מקודשת דשכירות אינו משתלמת אלא בסוף, וח"א א"מ דמשתלמת מתחלה ועד סוף והוי מלוה, וא"כ למ"ד דמשתלמת מתחלה ועד סוף קידושי דרחל ל"ה קידושין. וקשה איך יעקב עבר לכתחלה על ב' אחיות דלאה קידש תחילה בביאה ומיד נאסר עליו רחל, אלא צ"ל שסבר שכירות א"מ אלא בסוף הוי קידושי דרחל קידושין גמורים. ולאה נשא בשוגג, ואינו מחויב לגרשה, והאלשיך כ' דלמ"ד שכירות משתלמת מתחלה ועד סוף איכא ש"מ בה"ע. ולמ"ד א"מ אלא בסוף ש"מ בה"ע ליכא. וא"ש לא דיין כו' ומבקשין גם עוה"ז וע"כ דדעת יעקב דש"מ בה"ע איכא דשכירות משתלמת מתחלה עד סוף. וא"כ המקדש בשכר עבודה א"מ דהוי מלוה. וקידושי רחל בתחילה ל"ה קידושין וחטא ב') אחיות. לכך קפץ עליו רוגזו של יוסף שנמכר בחטא ב' אחיות:

ובדרך פלפול י"ל המדרש ורש"י ביקש לישב בשלוה וכו' עפ"י מדרש ורש"י דדבה על אחין שמזלזלין בבני השפחות. והנה יש פלוגתא בראשונים בנושא שפחתו אי אמרינן דבודאי שחרר אותה מקודם דלא יעשה בעילתו בעילת זנות, או לא שחרר אותה, עי' רמב"ם פ"י הי"ט מגירושין. ואה"ע סי' קנ"ו סעיף ב'. ויו"ד סי' רס"ז סעיף ס"ט. ויוסף היה סבר דבודאי אביו שחרר אותם, ואחיו היו סוברים שעדיין הם בני שפחות ופליגי בפלוגתא הנ"ל. וזה הפשט דבתם רעה אל אביהם שהדבה נוגעת רעה אל אביהם שלא שחרר ועשה בעולתו בע"ז, ועשו"ת הרדב"ז ח"א סי' מ"ח. ובתוס' שבת דף יו"ד ע"ב ד"ה ה"ג נתגלגל, הקשו על הגמ' שקאמר דירידתן למצרים היה בשביל חטא מכירת יוסף. וקשה הא הקב"ה אמר לאברהם כי גר יהי' זרעך ועבדום ועינו אותם (בפ' לך ט"ו י"ג) הרי דגלות לא מצד מכירת יוסף ע"ש. והנה יעקב ביקש לישב בשלוה וק' קו' תוס' ולכאורה י"ל דקיים כי גר יהי' זרעך בבני ישמעאל דגם הוא זרע של אברהם. אך אי בן שפחה לא הוי ישראל לא הוי מזרע של אברהם. וממילא ניחא דבשביל שרצה יעקב לישב בשלוה וקשה הא צריך לקיים כי גר יהיה זרעך. אע"כ דס"ל דיכול לקיים בזרע ישמעאל. ועכצ"ל דשחררה, ומשו"ה דיבר על אחיו דמזלזלים בבני השפחות ובאמת ל"ה בני שפחות ושפיר קפץ עליו רוגזו של יוסף. וא"ש קו' תוס' הנ"ל דלולי החטא של מכירת יוסף ל"ה צריך כלל יעקב לירד למצרים דהא יוכל לקיים כי גר יהיה זרעך בזרעו של ישמעאל. אבל עכשיו שמכרו ליוסף בשביל שדיבר עליהם שמזלזלים בבני שפחות שסוברים שיש להם דין שפחות, ולא אמרי' שבודאי שחררם. וממילא ישמעאל ל"ה זרע של אביהם וע"כ צריכים לירד למצרים:

ובס' דרוש שמואל כ' אהא שאכלו אבמה"ת עפמ"ש בס' התמונה דיעקב הי' לו תירוץ על ב' אחיות דלא הי' מאם א'. ואיתא ביו"ד סרס"ט ס"ג בגיורת ב' אחיות מאב ולא מאם מותרים מדינא ואין איסור רק משום מראית עין, ואיתא בשל"ה דשבטים בראו עגל ע"י ס' יצירה דמותר לאכול חי. ויוסף סבר דאסור מחמת מראית עין. וז"ש ויבא יוסף דבתם רעה שאכלו אבמה"ח. וקשה הא בהיתר אכלו אע"כ דאסור משום מראית עין. ואיסור זה רעה אצל אביהם. דאם יש איסור משום מראית עין. גם אביהם חטא בב' אחיות:

עוד כ' המפו' לפמ"ש הרא"ם שאכלו מפרכסת וסברו דדין ישראל להם, ויוסף סבר דלהם דין ב"נ ואסור, ורמב"ן כ' בפ' תולדות (כ"ו ה') דיעקב לקח ב' אחיות הי' בחו"ל. ולא קיימו התורה רק בא"י, ולכן מתה רחל בדרך שלא יבא לא"י עם ב' אחיות, וכל זה אם דין ב"נ להם ורק האבות החמירו עליהם והוא רק בא"י, אבל אי נאמר שדין ישראל להם א"כ מה לי הכא ומה לי התם, וז"פ דבתם רעה אל אביהם שהדבר נוגעת לרעה לאביהם שלפי דעתם שמפרכסת מותר וע"כ דדין ישראל להם, א"כ אין לו תירוץ על ב' אחיות שאסורין מהדין אף בחו"ל:

ובמדרש פפ"ד מה דבתם רעה ר"מ ור"י ור"ש, רמ"א חשודין על אבמה"ח, רש"א תולים הם עיניהם בבנות הארץ, רי"א מזלזלין בבני השפחות ויל"ד דכ' ר"מ ור"י ור"ש וכשפירש דבריהם הכנים דברי ר"ש באמצע, ונ"ל ליישב עפ"מ שראיתי בזה, לפמ"ש הרא"ם דאכלו מפרכסת ויוסף החזיק בדין ב"נ והם ס"ל דדינם כישראל, וקשה על יוסף הא יחיד ורבים הלכה