פרדס יוסף בראשית רנד

וכו' עבד אחד ורק הפי' דיעקב צוה לעבדו הראשון שמסר לו הנהגת המנחה וכן לשני וכן לשלישי וכן "לכל" ההולכים אחרי עדרים כלם וקאי כל על הרבה יותר מב' ע"ש אריכות:

וע"ע בב"ר פנ"ט וה' ברך א"א בכל ר' לוי אמר תלת, ובב"ר פ"צ ויהי רעב בכל הארצות בשלש ארצות, וברש"י יתרו (י"ח א') את כל אשר עשה ה' בירידת המן ובאר ועמלק, על "כל" הטובה, טובת מן באר ותורה, וכ"כ בכ"מ סוף פ"ו מיסוה"ת ובמלבי"ם ויקרא סי' קצ"ו כי מלת "כל" מכוונת עכ"פ ג' דברים, אולם ביד מלאכי סי' של"ו חולק על זה, ומביא מקרא עושר ורש נפגשו עושה כולם ה', ותרגומו תרווייהון ועי' ביעיר אוזן לאזולאי ז"ל מערכת כ' אות ה' דמשמעות כל ע"פ רוב הוא ג' ולפעמים רחוקות גם שנים עש"ה, ועי' תורת חיים ב"ק דנ"ט ע"ב, ואמרי שפר פ' חיי שרה ובס' הדורות סדר תנאים ואמוראים אות י' יוסי בן יועזר, ובשד"ח מערכת כ' אות ל"ב:

כג) ואחד עשר ילדיו רש"י ודינה היכן היתה וכו' וקשה מנ"ל דדינה נחסרה דלמא א' מהשבטים היה נחסר, וכ' בשם הגר"א מווילנא ז"ל ע"פ גמ' טעם שנבנה ביהמ"ק בחלקו של בנימין משום שהוא לא השתחוה לעשו דעדיין ל"ה בעולם, ולפי"ז אם א' מהשבטים הי' נחסר ולא השתחוה ג"כ לעשו למה לא נבנה ביהמ"ק בחלקו של אותו שבט שהי' נחסר אז, אלא ודאי דכל השבטים הי' שם וכולם השתחוו רק דינה ל"ה עם שאר בניו, ובנחמד למראה על מד"ר כ' דבתוס' קידושין ד"ב ע"ב ד"ה לתני, כ' דכל התורה בל' זכר נאמרה, ואי הענין מדבר בזכרים ונקבות נכתב בל"ז, וקשה הא ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין (ל"ג ו'), והי' זכרים ונקבות וכ' בל"נ, ובפרט שזכרים הי' ד' ונקבות ב' וי"ל דהטעם דתורה בל"ז דהם עיקר ונקבות טפלות כמ"ש כי מאיש לקחה זאת, וכאן האמהות עיקר והזכרים טפלים להן, אך יקשה מ"ש ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו הול"ל ותשתחוין, וי"ל דיש חילוק היכי דיש רבים בזכרים ונקבות אמר בל"ז אבל אם בהעיקר ליכא רק אחד ובספלים יותר מאחד ע"כ צריך לתפוס המרובים, וא"כ כאן אי לא הי' דינה חסרה הול"ל ותשתחוין שהילדים טפלים ללאה, וגם הי' כאן ב' נקבות ומדקאמר וישתחוו עכצ"ל של"ה כאן נקבה רק לאה, וע"כ דדינה חסרה, אך ק' מואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו, של"ה רק זכר א' ונקבה א' ורחל עקרת הבית הול"ל ותשתחוין, וי"ל ע"פ מד' פע"ח ורש"י דכל אמהות נגשו מקודם, ויוסף הוא קודם דכסה אותה שלא יתלה עיניו בה דהוקשה לי' דהול"ל ותשתחוין וקאמר שגבהה קומת יוסף וכסה לרחל, והוא הי' העיקר ולכן כ' וישתחוו:

שם ברש"י נתנה בתיבה כו' ונענש יעקב שמנעה מאחיו, עי' שו"ת מים חיים בקונטרס אוצרות חיים להגרח"כ ראפאפורט שהקשה הא איתא באה"ע סי' נ' סעיף ה' דאם קלקל המשודך מעשי' יכולה לחזור בו וכ"ה ביו"ד סי' רכ"ח סס"ג ע"ש, וק"ו מה אם כבר נשתדך יכולה לחזור בו אם נתקלקל מכ"ש שלא יתן לו בתו ולמה נענש יעקב ע"כ נראה דלשון רש"י ק' שכ' שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב דהו"ל ליכתב שמנעה מאחיו ושמא היתה חוזרת אותו למוטב, עכצ"ל כוונת רש"י דאם יעקב הי' מונעה משום שעשו הי' רשע ושמא יקלקל בתו לא הי' לו עונש, רק יעקב ל"ה ירא מזה דידע בבתו שהיא צדיקת ולא יקלקלה, וכמו שלא קלקל אחשורוש לאסתר, רק שמנעה מאחיו מחמת שהי' שונאו שהי' רשע גמור ול"ה רוצה שתחזירנו למוטב, וזה דקדק רש"י שמא תחזירנו למוטב ר"ל דלא הי' רוצה שתחזירנו למוטב, וכן מצינו בדוד שקילל לדואג האדומי יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה והשי"ת הקפיד עליו ועי' בפ' ויצא (ל"א י"ז) ושייך ג"כ לכאן:

כה) ויותר. רש"י שכח פכים קטנים, עי' מהרש"א חולין צ"א א', וצ"ב ב' אריכות, וע"ע במהר"ם שיף סוף ב"ק דרוש ארוך בענין ת"ח מקפידין על ממונם עש"ה, ובספר תפארת צבי כ' עפ"ד זהר גבי נגע ופנית הבית אם הקב"ה חס על פכים קטנים שלא יטמאו ולכן צוה לפנות הבית מקודם ק"ו שיחום הת"ח על עצמו שלא ילך לבדו כ"א בשני נעריו עמו ע"ש, וז"ש ויותר יעקב לבדו, וקשה איך נשאר לבדו הא ילפי' ק"ו מפכים קטנים שחס עליהם ה' ואיך לא חם יעקב ע"ע ונשאר לבדו לזה פרש"י שכח פכים קטנים ר"ל שכח האי ק"ו מפכים קטנים, ועי' מה שכתבתי בזה בפרשת ויחי (מ"ט כ'):

שם ויאבק ערש"י ובחולין צ"א ח"א כעכו"ם נדמה לו וח"א כת"ח, ראיתי לפרש עפמ"ש הרמב"ם על דברי ישעי' נ"ד כל כלי יוצר עליך לא יוצלח וכל לשין תקום אתך למשפט תרשיע שנודע דאוה"ע לחמו אתנו בב'