פרדס יוסף בראשית רמה

דיש ב' כתות מלאכים א) אלו שנבראו בששת יחי בראשית ב) הנבראים מחצות. כמ"ש באבות פ"ד מי"א. העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט א' ופי' רע"ב דע"י המצוה נברא מלאך והוא מליץ יושר בעדו. ויעקב הי' לו מלאכים הרבה כאלה, אך כשהלך לדרכו רצה ה' לכבדו ושלח לו כת מלאכי עליון, ויעקב הכירם שאינם שלו. וז"ש מלאכי אלקים ולכן ויקרא שם המקום מחנים ב' מחנות, אך כשרצה יעקב לשלוח מהם בשליחות לעשו, אין דרך ארץ לשלוח ממלאכי עליון שאינם שלו. לכן וישלח יעקב מלאכים לפניו אלו מלאכים שלו ממצותיו, וכמ"ש צדק לפניו יהלך:

פרשת וישלח ו) וישלח רש"י מלאכים ממש. עי' מדרש תלפיות ענף יעקב. איך יכול עשו לדבר עם מלאכים. וי"ל דשלח מלאכים ממש ושדים ורוחות רעות דעשו הי' רגיל עמהם בארץ שעיר, וכה"א שעירים ירקדו שמה, ולכן אמר תחלה וישלח יעקב מלאכים סתם שכולל שדים ור"ר, דמצינו שנקראו רוחות בשם מלאכים שנ' עושה מלאכיו רוחות, ובחזרה אמר וישיבו המלאכים בה"א הידועה כלו' שבו ליעקב אותם המלאכים שהי' מדברים עמו. אבל הר"ר נשארו עם עשו. ע"ש אריכות. וראיתי בשם הגר"ש מאוסטריפאלי ז"ל דאי' בזהר מיכאל מלכיאל שננדיאל הם עזרו ליעקב בעת צרתו מעשו ומספרם עזרת, ואנו צריכים לכוון זאת בתפלת עזרת אבותינו. והנה וישלח יעקב מלאכים בגי' מיכאל מלכיאל שננדיאל וזה שפרש"י מח"ש מיכאל מלכיאל שננדיאל, ובס' משנת דר"א הביא בשם הר"ר העשיל ז"ל ע"פ חז"ל דאם נאמר דצדיק עדיף ממלאך מותר לאדם לראות בשכינה, ואם מלאך עדיף אסור. ועי' בלקט שמואל. ואי' במד' ב' טעמים מדוע כהו עיניו של יצחק א' לפי שהציץ בשכינה. ב' כדי שיבא יעקב ויטול הברכות, א"כ לכך שלח יעקב מלאכים ממש להורות בזה דצדיק עדיף ממלאך. דודאי השולח עדיף משליח א"כ מוכח דמותר לצדיק להציץ בשכינה. וא"כ ק' מדוע כהו עיניו של יצחק וע"כ כדי שיטול יעקב הברכות וא"כ אין לך לשנוא אותי דבהשגחת הבורא נעשה זאת. ועי' בס' דברי יוסף דהא שכ' מלאכים לפניו דדוקא לפני' הי' מלאכים שהוא ידע, אבל לעיני עשו הי' נראין כאנשים דאל"כ לא הי' יצא ללחום עמו. או שלא הי' מלאכים מן השמים רק מלאכים הנבראים מלמוד תורתו ומצותיו ולכן אמר לפני' ע"ד וצדק לפניו יהלך, וכ"כ בנח"ק, וזה טעם מ"ש ותרי"ג מצות שמרתי דכל מצוה קנה מלאך א'. וא"כ יש לו מלאכים הרבה לשומרו ע"ש, ועי' בס' מתן שכרן של מצות להפמ"ג בחקירה א':

וע' בס' שמע יעקב להגאון ר"י אלגזי בעהמח"ס ארעא דרבנן טעם ששלח מלאכים ולא אנשים, א' שרמז לו על מדות השלום כמ"ש בירושלמי פ"ב דר"ה המלאכים חציין אש וחציין מים הה"ד עושה שלום במרומיו. ב', דעשו הי' מחזיק עצמו לבכור כי יצא ראשונה, אבל יעקב אזל בתר מחשבה דטפה הראשונה שלו היתה, וע"כ לקח הבכורה ממנו, ומלאכים נבראו ביום ב' ואדם ביום ו', ואעפ"כ גדולים צדיקים ממלאכים ומשתמשים בהם, וע"כ משום דנשמותיהן של צדיקים קדמו במחשבה, וכן לענין בכורה אזלינן בתר מחשבה, ג' דדרשו רז"ל ויצא יעקב מב"ש מבארה של ברכות, וסמיך לי' החלום והנה ה' נצב עליו, הכוונה יעקב הי' מסופק אולי חטא בברכות דקיי"ל עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו נקרא רשע. ועשו הי' מחזר אחרי הברכות, אמנם כ' תוס' קידושין דנ"ט דבמתנה והפקר ליכא משום עני כי'. וז"ש ויצא יעקב מבארה של ברכות כלו' יצא המבוכה שהי' לו על עסקי הברכות, ע"י כי ויפגע והנה סולם כו' ומלאכי אלקים עולים ויורדים בו, דהם הי' מהפכים עלי' ואפ"ה והנה ה' נצב עלי והניח עליונים למעלה, ובזה נתיישבה דעתו דבכל מידי דהפקר ומחנה ליתא לדין עני המהפך, ולהכי שלח מלאכים ממש לרמז דהמלאכים משועבדים לישראל. ונשמע ג"כ דלא הי' לו עון בענין ברכות של עשו שלקח ממנו דבהפקר ל"ש פני המהפך ע"ש שדבריו מתוקים מדבש. ומהאריכות לא העתקתי:

ה) גרתי. רש"י לא נעשיתי שר וחשוב ד"א תרי"ג, עי' בס' עפר יעקב להגאון הספרדי ר' יעקב נונים, דק' מה הראי' שלא