פרדס יוסף בראשית ריז

כדי שיהי' בטוח שמה. ותוה"ק ג"כ הסכימה לדעתה וכ' יעקב קודם:

ט) וילך עשו. ערש"י, ועי' במגילה די"ז א' גדול ת"ת יותר מכיבוד אב וע"ש במהרש"א ובענף יוסף על הע"י, ועי' בנח"ק לפמ"ש בריש סוטה דזיוג שני לפי מעשיו וז"ש על נשיו דהי' זיוג שני ולזה לו לאשה, לו הראוי' לפי מעשיו דאין זה זיוג ראשון והיתה רשעה כמותו. וביערות דבש ח"ב דרוש ה' הקשה למה דוקא עתה לקח ולא מקודם הלא כבר הי' ציווי מימות אברהם שלא לקחת אשה מבנות חת, וגם מה יועיל בלקיחה זו אם לא ישלח נשים הראשונות. וי"ל כי עשו נתחכם להיות בניו חפשי משיעבוד יעקב ולכן לקח בת ישמעאל, ובניו הם כב"נ מיוחסים אחר משפחת אבי' ונתייחסו לזרע ישמעאל ואינם משועבדים ליעקב, כי יצחק אמר בני אמך לשלול ישמעאל רק מתחלה חשב אולי לכך אמר בני אמך להורות כי עשו בא בסבת רבקה שהלך אחר אחי אם לבן. אמנם עכשיו שיצחק פקד לילך לבית לבן וליקח אשה ואם היה החסרון בחיק לבן איך יוסיף ליקח אשה ממנו והבנים בניו, וע"כ הטעם השני משום לשלול ישמעאל, א"כ נתחכם לילך ליקח אשה מישמעאל לפרוק עול בני יעקב, ויעקב הפר מחשבותיו נתן ליהודה הברכה אהי' לבני אביך שהם בני ישמעאל וכן הי' אם אנו בקול ה' נשמעין עש"ה:

ובשו"ת חתם סופר חו"מ סי' ט' הביא הא דמגילה גדול ת"ת מכיבוד אב ואם. די"ד שנים שיעקב נטמן בביהמ"ד של שם ועבר לא נענש, וקשה דילמא על אותן י"ד שנים ששמר על אשה בבית לבן לא נענש דגדול פ"ו יותר מכיבוד או"א. וכ"כ ע"כ יעזב איש את או"א ודבק באשתו.. ועל י"ד שבבית שם ועבר נענש דת"ת אינו חביב ככיבוד או"א. וי"ל דפ"ו הו"מ לקיים בביתו לולי שהוא גרם לעצמו הבריחה מפני עשו וראוי לקבל על זה קצת עונש, משא"כ לשמש בביהמ"ד של שם ועבר א"א לקיים בביתו אע"פ שלמד ושמש יצחק אביו מ"מ שם הי' עדיף טפי. א"כ כיון שא"א לקיים בענין אחר אפי' ל"ה בורח מפני עשו הי' ראוי לכך א"כ לא נענש על אלו י"ד שנים. וע"ש דלימוד במקום אחר עדיף ועי' נדה די"ד ב' וכתובות ס"ב ב'. וע"ע באבות בפ"ד מי"ד הוי גולה למקום תורה וע"ש בתפארת ישראל שחושב ג' מעלות מה שלומד במקום אחר מהלומד בבית אביו ויען שהוא מצוי לא העתקתי ע"ש:

והנה פסקינן דאב שמחל על כבודו מחול עיו"ד סי' ר"מ. ובשו"ת רדב"ז ח"א סי' תקכ"ד כ' דכבודו מחול היינו שנפטר הבן מעונש אם לא כבדו אבל מ"מ מצוה עדיין נשאר. ובס' חסדים סי' תקע"ג כ' ג"כ דבדיני שמים מחייב, ועי' בשיורי ברכה יו"ד סי' ר"מ סק"ט הביא ראי' מדאשכחן דיעקב נענש כ"ב שנה על שלא קיים כבוד אב. הו"ל ליצחק למחול, אע"כ דחייב בד"ש, וכ"כ בפי' אזולאי לס' חסידים שם. וע"ע בסי' י"א וקנ"ב בזה, ובברכי יוסף שם כ' דדוקא כבודו מחול ולא מוראו, וכ"נ מריב"ש סי' ר"כ והביאו כ"מ סוף הל' ת"ת. וכנה"ג סי' רמ"ד ושל"ד, וראי' מקידושין דל"ב ר"ג קרע שיראי באפי רבה ברא, אמר איזל אחזי אי רתח, ודילמא רתח ועבר אלפ"ע ומשני דמחל ליקרי'. ופרש"י ואמר לאביו מידי בריתחא, ופשיטא דאי אמר בריתחי' עבר על מורא אב דדיבר כנגדו ואפ"ה מהני מחילה, וכ"מ מחינוך מ' רי"ב ועובר עליו והקל ביראתו ביטל העשה אא"כ מדעת אביו ומחילה כו':

ובמנחת חינוך הביא בשם הר"ן קידושין דעל בזיוני ל"מ מחילה, אך ק' מה משני הש"ס דמחל ליקרי' הא אכתי עונש ביד"ש נשאר כמ"ש בס' חסידים וכ' ברכ"י דלפ"ע ליכא רק כשחייב בדיני אדם ולא בד"ש ע"ש אריכות. ובמנ"ח מ' מ"ח כתב ג"כ דמהני מחילה אף על הכאה ועי' הגהות לשו"ת מהר"ח אור זרוע סי' רמ"ד. ועי' בשיורי ברכה סק"ג בשם ספר מנחה בלולה משפטים וז"ל ומקלל תרגום ירושלמי ודי מבזה ואע"ג דאב יכול למחול על בזיונו מ"מ מאחר דכ' מדבר בעדים והתראה בודאי לא מחל דהעדים יאמרו אותו עכ"ל, ובס' פענח רזא שם כ' תימה איך יפסוק בזה מיתה ימחול האב ויפטור, וי"ל דמכה ומקלל אין חייבין בלא התראה ושוב א"י למחול עכ"ל, הרי דמועיל מחילה בבזיון, ועי' שאילתות סי' ס"א וז"ל האב שמחל כבודו מחול ה"מ כבודו אבל הכאתו וקללתו לא, ועי' טורי אבן מגילה כ"ח ד"ה את שהאריך בזה, וע"ע בס' לימודי ה' סי' נ"ז ושו"ת בית יצחק יו"ד סי' קנ"ט סק"י. ומהאריכות דבריהם לא העתקתי עי' בהם ותמצא: