פרדס יוסף בראשית רטז

אחיו, ועוד ששינתה מלשון חמה על אף וי"ל דהי' מסופקת אם הברכות שקיבל יעקב יעשו פרי תיכף ובבית לבן יעלה לגדולה, ואם יהי' כן אז יגדל חמת עשו מאוד שרואה הצלחה שהי' ראוי לו ביד אחרים, אמנם אם הברכה לא תקוים תיכף רק בבני בני', א"כ יראה עשו שלא הצליחה ערמימותו של יעקב ולא יהי' לו עוד חרון אף, כמו ראובן שהי' לו מבוא להרויח ובא שמעון וביטל המקח אז אם שמעון יצליח במסחר זה והרויח יפה, אז יגדל חמת ראובן שלקח ממנו את ממונו, אבל אם שמעון לא ירויח אז לא יגדל חרון אף של ראובן כ"כ. ונודע שימים הטובים שיש לאדם נקראים בעיניו ימים אחדים, ולהיפך יחי צער הגם שמועטים המה נחשבים כהרב ה. וכ"כ במ"ר שמות עה"פ ויהי בימים הרבים ההם, מתוך שהי' ימים של צער נקראו רבים, עוד אי' בפ"ק דב"ב (ט' ב') על הפ' מתן בסתר יכפה אף ואז"ל אף כופה חמה אינו כופה, וזה י"ל דרבקה התנה עם יעקב בשלחה אותו וכה אמרה "וישבת עמו ימים אחדים" ר"ל אם יחשבו הימים רק למיעוט ע"י שתצליח ותעלה לגדולה אז תצטרך להמתין שם זמן רב עד אשר תשוב חמת אחיך, כי אז יהי' חמה גדולה שיראה שלקחת הצלחתו, אמנם "עד שוב אף אחיך ממך" ר"ל אם מצדך ישוב אפו כי לא תצליח שם אז אמהר ושלחתי ולקחחיך משם כי ידעתי שיסיר אף אחיך ממך ע"ש בדברים מתוקים:

והנה קו' הנ"ל הכפל עד אשר תשוב חמת אחיך וגם עד שוב אף אחיך ממך. י"ל דבמשלי כ"ז כמים פנים אל פנים כן לב האדם לאדם. וז"פ עד אשר תשוב חמת אחיך ועד מתי יהי' נודע לך ששב חמת אחיך. עד אשר שוב אף אחיך ממך אם תראה ששב אפך מאחיך אז תבין ששב חמת אחיך. ועי' בידי משה, ובקובץ דרושים חוב' יו"ד סי' ט', וראיתי בשם הגר"ח מוולאזנע ז"ל דדרך בנ"א להקטין מעלת חבירו ולהגדיל חסרונותיו, וכשיספרו ממעלת חבירו יקצר בשבחו ויבליע תחת לשונו, כי טבעו לא יניחו להגדילו אבל בחסרונותיו יגדיל עשר פעמים אשר ע"כ העומד נגד חבירו, עומד ימינו נגד שמאלו, ושמאלו נגד ימין חבירו, לרמז לו חסרונו ואולותו הקשורה מנוער דהחשיבות של חבירו. (דימין הוא החשוב) עומד תמיד נגד שמאלו ושמאל חבירו חסרונות' עומד נגד ימינו. אך דבר אחד יש שבא לו מכוון אבר כנגד אותו אבר, המראה (שפיגעל) דהמסתכל במראה או במים אז יבא מכוון ימין נגד ימין ושמאל נגד שמאל, וז"ש כמים פא"פ אותו פנים שרואים ממים ודומה ממש לפני' של הרואה, כן לב האדם ר"ל שלא ידבר א' בפה וא' בלב רק פיו ולבו שווים. והגר"א מווילנא ז"ל אמר, דרוב אותיות אין הנסתר והנגלה שווים, דהיינו אל"ף אות הנגלה א' והנסתר ל"ף, אך "מים" שווים מ"ם יו"ד, יו"ד במספר עשר וכן ו"ד עשר, וזה"פ כמים ר"ל בתיבת מים הפנים לפנים אותיות דומות ושוות פני הנגלה והנסתר, כן לב האדם שיהי' דומה הנסתר הוא הלב לפה שהיא הנגלה, ולא ידבר א' בפה וא' בלב:

כח ג) ויפרך תיב"ע ותהי' זכו לכנישת סנהדרין, ותמוה דאין חיבור לקרא לפי פשוטו ובס' לקוטי מהר"ם כ' עפמ"ש בסנהד' דל"ו ב' אין מושיבין בסנהדרין סריס וז"ש ויפרך וירבך ולא יהי' בך סריס וא"כ תוכל להיות בתוך סנהדרין:

ה) אם יעקב ועשו. רש"י א"י מה מלמדנו. ופי' ברבינו בחיי פי' נח"ק שפי' דאל תתמה שהוא רשע ואחותו צדיקת שהרי רבקה עצמה ילדה יעקב ועשו צדיק ורשע ובס' צנצנת המן כ' דיצחק ורבקה חששו שהי' הקול ידוע דב' בנים לרבקה וב' בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן כמ"ש בב"ב דקכ"ג ורש"י ויצא (כ"ט י"ז), ואם יבא יעקב ללבן לא ירצה ליתן לו אשה באמרו הקטנה שלך ותמתין עד שיקח עשו הבכורה ואם הי' כך שימתין יעקב על ביאת עשו הלא יהרגנו שם עשו, והרי כל כוונותיו הי' שיברח מפני עשו, לכן צוו ליעקב שלא יאמר ללבן שרבקה אם עשו ויעקב, רק אם יעקב ועשו והוא יעקב הבכור. ויתן לו לבן מיד הגדולה לאשה ע"ש:

ועי"ל דבאמת אם הי' בורח לקרוב אשר רק מצד אב אז עוד יהי' על יעקב פחד, אם יודע להקרוב סיבת בריחתו ויתן הצדק לעשו ומה יעשה אם יודיע לעשו, אבל רבקה הי' תקיפה בדעתה, כי יעקב הבכור דציותה עליו להחזיק הברכות והי' כד"ת וכפרש"י בא אחיך במרמה בחכמה, וכמשל השפופרת וכן אם לבן הוא אחי רבקה. והקרבות מצד רבקה יותר מקרבות יצחק, לבטח לבן אוהב יותר לרבקה מיצחק ויודע שהצדק אתה, ואם היא מסכמת לבכורה בטח הצדק אתה, ואם היא כתבה לו מכתב כי היא אם יעקב ועשו והקדימה ליעקב, אזי בטח יעקב הבכור, וזה ילמדנו שכתבה לו כן