פרדס יוסף בראשית ריג

ניתנו ברכות על תנאי שלא יחטאו. ובקובץ כנסת חכמי ישראל מהגאבד"ק אדעסא ז"ל סי' קכ"ט הביא שנשאל דמדוע ברכת עשו נתקיימה מלא חפני' וברכת יעקב לא נתקיימה אף רבע הקומץ, והשיב כי כל הברכות כולם הוא השפע היורד מלמעלה למטה כדוגמת המים היורדים מגבוה לנמוך. ומים בעצם אין להם שום גון. אך מראה המים נראה כפי כלי המחזיק את המים, אם גון הכלי אדום נראים המים אדומים ואם ירוק נראים המים ירוקים. כמו כן הברכות שיצאו מפי יצחק אף כי הברכה אחת היא ליעקב כמו לעשו. אמנם המתברכים אשר הי' הכלים לקבל שפע הברכה מלמעלה אינם שוים. כי עשו בשעה ששמע הברכות קיבל אותם כפשוטם שיתברך במשמני הארץ ובטל השמים בלי שום כונה אחרת ונתקיימו בו, אבל יעקב הי' כונתו כמאמר המדרש מטל השמים זה מקרא ומשמני הארץ זה משנה ע"כ נתקיימו בידו כפי כונתו. וכעין זה בברכת בלעם שנתהפכו לקללות חוץ מה שברכם בבתי כנסיות ובתי מדרשות כל הברכות ששמעו מבלעם כארזים עלי מים וכו' לא הי' נוחים להם כפשוטם, רק כנחלים נטיו על טהרת עונות כגנות עלי נהר אלו מלמדי תינוקת, כארזים עלי מים הם הגדולים שמשפילים ללמוד תורה במקום נמוך כאהלים נטע ה' הם בעלי ריח כמו מרדכי שהי' ראש לבשמים או כהדס שיש בו ריח עי' ילקוט במדבר תשע"א, אבל ברכת ביהכ"נ וביהמ"ד ע"ז כונו בשלימות ונשארה בידם ע"ש:

שם ויתן ערש"י מצדיק הדין כו'. י"ל עפמ"ש אא"ז ז"ל בנחלת יעקב מי בעליונים ותחתונים שיאמר לך מה תעשה אבינו שבשמים כי אין איש יודע מה טוב לפניו רק לבקש עשה חסד, כי ה' יודע מה טוב לפעמים מבקש על עשירות וידוע לפני יודע תעלומות שלא טוב עבורו ע"ש. ובזה י"ל (בתהלים כז.) אחת שאלתי כו' אותה אבקש שבתי בבית ה', זה יכול לבקש בפרטות כי בלי ספק טוב הוא. וזה פי' כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו. הוא למאמינים לא ימלא בקשתם רק בחסד ואחת, אבל למחוסרי אמונה ימלא רצונם אף שאין ראוי. שלא יקרא תגר:

כט) בני אמך ערש"י, ועשו"ת גבול יהודא מהג' מהרי"ל. צירלזאהן אבד"ק קישינוב או"ח סי' ב' בענין מה שמזכירין בעת שמתפללים על חולה שם אמו ובקריאת התורה שם אביו. דצריכים להזכיר שמו הודאי, ואף דאזלינן בתר רוב. ול"ח דילמא לאו אביו הוא. אך אם אפשר להיות בפ"א באלף אלפי אלפים באמת לאו אביו א"כ התפלה לשקר ולכן מזכירין שם אמו ודאי. אבל בקריאת התורה אפי' לא הזכיר כלל שם העולה נמי מהני והביא ראי' ממס' שבת ס"ו דאמר אביי כל מניינא בשמא דאמא ופרש"י כל לחישות פלוני בן פלונית והלחשים ברובם כוללים תפלה כמ"ש שם בשבת וגיטין ס"ט ע"ש. ומכאן ג"כ יהי' ראיה דכ' רש"י יעקב הי' לו בנים מכמה אמהות משא"כ יצחק. וק' ניחא דיעקב לא אמר כיצחק אבל ק' יצחק הי' יכול לומר כיעקב בני אביך. א"ו אם אינו מוכרח לומר בן אביך. אומרים בני אמך בברכה ה"ה בתפלה, ובמח"כ נעלם ממנו זה"ק לך פ"ר א' וז"ל והושיעה לבן אמתך וכי לא הוה בריה דישי איהו עד דאיהו אמר בשמא דאמי' ולא בשמא דאבוי. אלא הא אוקימנא דכד ייתי ב"נ לקבל מלה עלאה, לאדכרא, בעי למהך במלה דאיהו ודאי, ועל דא אדכר לאמי' ולא לאבוי עכ"ל:

לג) ויחרד יצחק חרדה גדולה. ערש"י, ובמד' ב' חרדות א' מע"ג מזבח ב' כשנכנס עשו ואין אתה יודע איזה גדולה וכ' עד מאד זה גדולה, הנה עשו הכללי נופל על ישראל פעם מלחמת הדת ורוצה שיעזבו דתם, אך ישראל עם קשה עורף ירושה מיצחק שפשט צוארו ע"ג המזבח. ופעם מחדש המלחמה וצועק כי יעקב רמאי ולקח כל אשר להם. כי ריקם בא ומאין לקח כל אלה אם לא מגניבה וחמס. וז"ש ב' חרדות א' מע"ג מזבח שבזה שמסר יצחק צוארו נטע עי"ז כח מסירת נפש בעם ישראל ופחד אחז ליצחק שראה ברוה"ק תוצאות השנאה, וב' כשנכנס עשו וצועק את בכורתי לקח וגנב הוא וישראל סובל עי"ז צרות רבות וזאת החרדה גדולה עד מאד. וה' ירחם שה אחד בין ע' זאבים, ועי' בס' מנחת שי בזה באריכות:

שם מי איפוא. רש"י לשון לעצמו משמש עם כמה דברים ורשב"ם כ' תיקון לשון הוא כמו איזו שבתלמוד עי' ברש"ל ב"מ דף ע' ע"א כ' יש מפורשים איזו אוהב, וצ"ע שלא הביא דברי רשב"ם בזה ועי' ס' יד מלאכי סי' נ"א ע"ש, ומצאתי עוד בס' בית האוצר אות א' כלל קמ"ג שכ' דנחלקו בפי' לשון אימא לך איזו גופא דעובדא היכי הוי הרגיל בגמ', אם פירושו אהובי או הוא לישנא בעלמא, ועי' ב"מ דצ"ח ב' זה אומר שאילה מתה. וז"א שכורה מתה ישבע