פרדס יוסף בראשית ריב

הארץ רק יורד מנטיפות הלחות של חלק האויר הרחוק מאתנו וטל אינו נעצר לעולם, וכן בתשובה צריך להתעוררת דלמטה ואז ה' יעזרו כמ"ש הבא לטהר מסייעין אותו אבל ה' עושה חסד אף בלא התעוררות מלמטה ישפיע השפעתו מלמעלה וזה שאמר ה' אתם מבקשים רק כגשם ואני אעשה גם כטל ע"ש, וז"ד לישראל ולא לעכו"ם ואף שנתגיירו צריכים להתעוררת דלמטה, ועי' בקידושין ד"ע ע"ב בישראל כ' והיית להם לאלקים והמה לי לעם ובגרים והייתם לי לעם ואנכי אהי' לאלקים ע"ש, וזה שברך ליעקב מטל השמים אף שלא יהי' כדאים, אבל לעשו ברך תחלה משמני הארץ, ורק כאשר יעלה אד מן הארץ מתחת ויהי' לי לעם אז יהי' ה' להם לאלקים:

עי"ל דבתוספות יו"ט פ"ז מ"ג דורכות כ' הא דבבהמ"ז תקנו נברך לאלקינו ובברכת התורה ברכו את ה'. כי המזון מן הדין שיתן לכל בריותיו ותקנו אלקים דהוא מדת הדין. אבל התורה נתן רק בחסדו שנ' למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ותקנו ה' שהוא מדת רחמים ע"ש, וכ' אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם וכ' ברמב"ם אף ששכר מצוה בה"ע ליכא, ורק זה אינו בתורת שכר רק כמו שנוהגין בפועל שחוץ מתשלומין נותנין לו מזונות ואינו ממון השכירות רק משום שיהי' בכחו לעבוד עבודת בעה"ב. כן הוא כל צרכי עוה"ז ישיגו שומרי תורה לא מצד שכר רק משום דבלא"ה א"א לקיים התורה בלי מניעה מדאגת צרכי פרנסה וטרדת הבלי הזמן, ומחויב הדבר ממילא שאם בחוקתי תלכו עי"ז יהי' ונתתי גשמיכם בעתו. ולפי"ז יש חילוק אם המזונות מצד הדין אין חילוק בין אדם לשאר בהמות וחיות דמחויב ליתן לכל הברואים מזונות. ואם ישראל יוכלו להמשיך פרנסתיהם מצד התורה. ואם מזונותינו נשפעים ע"י השם של רחמים וחסד בבחי' כי טל אורות טליך מי שיש לו טל תורה הוא מחייהו, וא"ש בזה מ"ש יצחק ליעקב מטל השמים ולעשו אמר משמני הארץ כו' ומטל השמים מעל ועי' אוה"ח דברכת יעקב הי' על תנאי והי' כאשר תריד. וז"ש ליעקב ויתן לך אלקים היינו מזונות שהם אצל כל הברואים מצד אלקים מדת הדין אבל אצלך לא יהי' רק כטל השמים מצד התורה מצד החסד שם הרחמים, ולעשו א"א להיות מטל השמים רק משמני הארץ כשאר הברואים מצד הדין רק בזה תוכל לקבל מטל השמים היינו "מעל" כשאתה תהי' ח"ו מעל עד כשזה קם כו' אז יבא השפע על ידך ליעקב. ויהי' גם לך מטל השמים. אבל כשיעקב עושה רצונו ש"מ אז השפע נשפע ליעקב מטל השמים ולעשו רק משמני הארץ ועי' בהקדמה לס' מים חיים על מס' נדה אריכות בזה:

עי"ל למשל שדכן הציע שידוך לבחור מופלג בתורה, אז מתחיל לדבר בשבח המחותן כי הוא אוהב תורה ויש לו הרבה ספרים ותוכל לשבת שם ללמוד תמיד. וגם הוא עשיר גדול ויתן לך מזונך, אבל אם הבחור הוא מדור החדש אז יאמר לו השדכן שהמחותן הוא עשיר גדול וביתו יתנהג בהרחבה, וגם אם תרצה ללמוד מעט תוכל, ועפי"ז פי' בעוללות אפרים הא דנדרים פ"א א' מפ"מ אין ת"ח מצויין לצאת מבניהם ת"ח מפני שלא ברכו בתורה תחילה. דאוהב תורה מברך לבנו תחלה שיהי' ת"ח אך אם אין קמח כו' מברכו ג"כ בעשירות, אבל מי שאינו אוהב תורה מברך בנו בעשירות תחלה ואח"כ דרך אגב מברכו ג"כ שיהי' ת"ח וז"ש מפני שלא ברכו בתורה תחלה שתורה אינה חשובה אצלם. ויצחק התחיל לברך יעקב ויתן לך א' מטל השמים ענינים שמימיים מתורה, ואח"כ משמני הארץ מעניני ארציים, ולעשו שהי' אוהב עוה"ז ברכו תחלה משמני הארץ יהי' מושבך ופירש"י איטלי' של יון, ואם תרצה גם מטל השמים. ואף שיצחק סבר על יעקב שזה עשו, מ"מ רוה"ק הנחהו ליתן לכל אחד ברכתו הראוי' לו:

ואא"ז בנח"י הק' על הא דכ' כאשר תריד הא א"א לבטל הברכה בתנאי כיון שברכו ליעקב בסתם ותי' עפמ"ש בזה"ק טעם לקיחת הבכורה מראובן ונתנה ליוסף משום דראובן הוא הבכור במעשה ויוסף בכור למחשבה וע"י חטא יוכל ליקח מבכור במעשה וליתן לבכור במחשבה, ולכן סיבב ה' שיברך ליעקב במעשה, ובמחשבה יחשוב שהוא עשו דכשיחטאו ישראל להיות באפשר ליטל מיעקב אבל אם יעקב הי' נתברך במעשה ובמחשבה אז אפי' כשיחטאו לא נשתנו הברכות עש"ה, ודודי זקיני הגה"צ ר' צבי הכהן ז"ל אבד"ק זגיערש הק' למה מראובן ניטל לגמרי ממעשה למחשבה וביעקב לא ניטל רק על תנאי. ונראה דאי' ביע"ד דמה מועיל ברכה ליעקב הא כוונת יצחק הי' לעשו, ותי' אם הולכין אחר הפה הרי יצחק בירך ליעקב. ואם הולכין אחר כוונת הלב אף שכוונתו לעשו מ"מ מגיעים ברכות ליעקב. דעיקר כוונת יצחק לעשו רק מפני שהי' מרמה אותו אשר לבו תמים לה'. אבל אמת תתן ליעקב שפיו ולבו שווים לה' ע"ש ולפי"ז