פרדס יוסף בראשית רי

יעקב וילך יעקב בחרדה ולא יקיים מצות אמו כראוי לכן זירזתו אך שמע בקולי ולך קח לי ר"ל בזריזות כמו שאתה הולך אל הצאן לקחת שני גדים שאין פחד לך כן תעמוד לפני אביך ואז תצליח עש"ה:

טו) החמודות ערש"י שחמד אותם מנמרוד עי' בידי משה בב"ר פס"ה הביא גמ' בגדי נמרוד הי' כתנות עור של אדה"ר ועי' רש"י בפסחים דנ"ד ב' ואי' בעשרה מאמרות, דכתנות עור הי' מעורו של לויתן שהרג הקב"ה ובזה יובן כדי שלא תקשה איך הלבישה רבקה ליעקב בגדי עשו הא קיי"ל בגדי ע"ה טמאים, עז"א החמודות שחמד אותם מנמרוד והם מעורו של לויתן. וקיי"ל דעור הדג אינו מטמא, וכ"כ בנח"ק:

יט) קום נא. עי' בתו"ח בשם הגר"נ אדלר ז"ל דקום בלשון נוכח כדרך שבנ"י מדברים אל אבותיהם מאז. אבל יקום בל' נסתר כדרך שהנכרים מדברים אל אביהם, ול' נוכח מורה קרבות ודיבוק כמ"ש מדברים אל ה' שנ' ואתם הדבקים. אבל ל' נסתר היינו כאלו אינו כדאי לדבר עמו אלא כאלו אחר מדבר עמו עש"ה, ועי' בקובץ דרושים חוב' ב' סי' מ"ח, ומלכותא דרקיעא אינו כמו דארעא דצריך למלך יגיש בקשתו ע"י ממוצע, ורק לה' יגיש תפילתו ולא לממוצע. ועי' ירושלמי ברכות פ"ו עה"פ זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו שרק לה' ולא ע"י ממוצע. ועי' אפק"י ח"ב דרוש ל"א:

והמפו' העירו על תפלת מכניסי רחמים משרתי עליון חלו נא פני אל, שהרי אסור לבקש ממלאך, ועי' בסידור עיון תפלה, ומצינו גם בע"ז די"ז א', חמה ולבנה בקשו עלי רחמים וכן בחוני המעגל בתענית דכ"ג א', דמה לי אדם או מלאך, ובתורה מצינו שאמרו למשה התפלל אל ה' ויסר מעלינו את הנחש. ובסוטה ל"ד א', כלב הלך להשתטח על קברי אבות ואמר אבותי בקשו עלי רחמים, ובתענית ט"ז ולמה יוצאין לביה"ק שהמתים יבקשו עליהם רחמים, אך כוונת הירושלמי שלא יקרא למלאכים רק לה' לבדו, דבזה מובדל ממלך ב"ו. דמלך ב"ו אין ביכולת לכנוס אצלו בלי שאלת רשות ע"י עבדו. לא כן ה' דיכולין לצווח בכל עת אליו וא"צ לצווח למלאך לשאול מה' אם יתן רשות אבל לבקש ממלאך שהוא יתפלל בעדו מותר, ועי' ס' חסידים סי' ת"נ וסידור דובר שלום. ורקאנטי שלח, וראש אמנה פי"ב וקרבן נתנאל ר"ה סופ"א. ועוד תירצו שאסור רק להתפלל לאמצעים בלבדם שיתפללו בעדנו או להתפלל שישלח ה' ישועתו על ידיהם, אבל בתפילות שאנחנו מתפללים לה', אך בקשתינו לשרי מעלה שלא יקטרגו ושלא ינעלו בעדנו דלת ושיחברו תפילתינו לתפלתם זה מותר, והמהר"ל בס' נתיבות עולם נתיב עבודה פי"ב כ' שלא לומר מכניסי רחמים, ועמ"ש בזה בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קס"ו:

ובחי' עה"ת הבאתי הא דתורה מתשת כחו של אדם, וקשה הא כ' במשלי (ג' ח') רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך וכ' (ד' כ"ב) כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא, וגם אז"ל החש בראשו יעסוק בתורה בעירובין (נ"ד א'), אך נודע דע"ה אם הוא עשיר יאמר כחי ועוצם ידי עשה החיל הזה אבל ת"ח נותן תודה לה' כמ"ש ביעקב כשא"ל יצחק מה זה מהרת בני ויאמר כי הקרה ה' אלקיך לפני. מידי ה'. אבל עשו אמר יקום אבי ויאכל מציד בנו. משלי. וז"פ תורה מתשת כחו של אדם. היינו הכחי ועוצם ידי:

כא) האתה זה בני עשו. וכן בפסוק כ"ד. ובמד"ר וגמ' ב"ב דט"ז ב', הוציאו מתיבת שזה דכפר בעיקר ע"ש, גם בדברי רבקה א"כ למה זה אנכי יל"ד כן. וביצחק הפלא ביותר כיון שהי' סג"נ ולא הי' רואה אותו ל"ש לומר שזה דאי' בפ' בן סורר ע"א א', הי' אביו ואמו סומין אינו נעשה סו"מ דכ' בנינו זה פרט לסומין ע"ש ברש"י, ובפסחים קט"ז ב' סומא פטור מלומר הגדה כ' הכא בעבור זה וכ' התם בננו זה, מה להלן פרט לסומא אף כאן וצ"ע בזה. ועי' ג"כ בקובץ המאסף שנה י"ח סי' ג':

כב) הקול. עי' הגהות חכמת מנוח על מס' גיטין דנ"ז ב' אהא דאי' שם אין לך תפלה שמועלת כו' והא דנ' בתפלת שלמה (במלכים א' ח') וגם אל הנכרי וגו' ובא והתפלל וענהו הש"י ואמר שמעתי את תפלתך וכן בדה"י (ב' ו'). י"ל דהועילה תפילתו של שלמה. והרי יש בו מזרעו של יעקב ודוקא בזמן שביהמ"ק קיים כמ"ש ובא והתפלל אל הבית הזה, א"נ הכא מיירי כשבא לנצח את יעקב או עשו ע"י התפלה במלחמה או להרע ליעקב שהפסוק הקול קול יעקב דוקא ביעקב ועשו מיירי. והא דלעיל הועילה תפלת הקיסר גבי ההוא בר דרומא היינו משום דאכשלי' פומא לבר דרומא. או אפשר שהקיסר קצת מזרע יעקב הי' בו או בא'