פרדס יוסף בראשית רט

ובמד"ר פס"ג שני גדיי עזים טובים טובים לך שתקבל הברכות וטובים לבניך שתכפר ביוה"כ, וי"ל דק' אחר כי הברכות הי' מגיעים ליעקב מן הדין כי הוא הבכור כמ"ש רש"י תולדות משל לשפופרת ומדוע סיבב ה' שיקבל בדרך ערמה, אמנם מעשה אבות סימן לבנים, וידע כי יהי' נפזרים בארץ, ובאיזה מדינות ישוללו מהם חקי אזרח ויגבילו זכותיהם, ולמען לא נגוע ברעב, כי רק למסחר עינינו תחזינה, ההכרח תאלצנו כפעם בפעם לעזוב דרך הפשוט וישר, ובתחבולות נשיג לחם תקנו אשר מגיע לנו מן הדין, ולמען שלא יהי' זאת לעון כשבת המלך על כסא דין, ע"כ סיבב שהמובחר באבות יעקב שגם הוא לא השיג הברכות רק ע"י תחבולות ובזה יוקטן חטא ישראל אשר הולכים בעקבותיו כי מעינות פרנסה סתמו, ולחלק יצאו בין לאום ללאום וז"פ שני גדיי עזים טובים לך שעליהם תקבל הברכות, ולמען שלא יפלא שתשיג בדרך לא ישר כל כך. התירוץ טובים לבניך שעליהם תתכפר ביוה"כ, ועי"ז תאמר לקטיגור הם! ובשערי תשובה או"ח סי' תפ"ב סק"א, הביא מ"ש באגרת שמואל על רות במ"ש רות לגואל (ד' ה') ביום קנית רות המואביה. לפי שצפה ברוה"ק שעתיד לצאת מחלצי' שלשלת מלכות בית דוד לכן אמר המואביה כדי שימאן הוא ויקחנה הוא ויזכה לשלשלת גדולה, ואף שאסור לרמות חבירו ליקח את שלו, זה בדבר שבממון אבל במצות אף שא"א ליקח מיד הזוכה כגון כסוי ומילה וכיוצא, מ"מ כל שלא זכה עדיין הם כדבר המופקר לכל וכל אדם נצטוה להשלים את נפשו ולזכות במצות, וזה ענין יעקב בבכורה ובברכות לפי שראה וידע שעשו התמכר לעשות רע והוא היה צריך לזה לשלימות נפשו, וכ' שעד"ז פירש הכתוב מחמס אחיך יעקב תכסך בושה בעובדיה (א' י'), שהכוונה שיוכיחו לעשו על פניו מעניני יעקב שלא בא לו בנקל מה שצריך לשלימות, עד שהוצרך להערים ולעשות בתחבולות וטצדקות דאפשר שנדמה כמו חמס הכניס עצמו בזה לפי צורך שעה לזכות בהם להחיות עצמו חיי עולם. ולכן תכסהו בושה לעשו אשר בידו טובו ומאס בטוב ובחר ברע ע"ש והדברים מתוקים מדבש עכ"ל, והנה נאמן עלי הדיין שכ' באגרת שמואל כן, אבל אנכי חפשתי בכל הספר ולא מצאתי שום רמז מזה שם, וראיתי עוד בשם הג"ר חיים מוולאושנע ז"ל משל לאב שהי' לו ב' בנים א' ישר הולך וא' שובב, והישר סבל הרבה ואחיו השובב והביא תמיד דבתו רע לאביו על אחיו השובב, פ"א בא השובב לאביו עם פצעים שהוכה מאחיו, האב תחת לענוש בנו הטוב על הכותו את אחיו, עוד נתן מתנת יד לבנו השובב, ואנשי הבית הביטו בתמהון על זה, וענה האב להם, יודע אנכי מזג בני הטוב שאינו מוכשר להכות באגרוף רשע על לא דבר, ואם קרה כזאת אני מתאר עד היכן לחץ אותו השובב, שהוצרך להניף ידיו עליו הישר באדם, וז"פ מחמס אחיך יעקב אם יעקב התם נצרך לשלוח בחמס ידו זה האות על הלחץ שסיבל מעשו חמס ממנו כל מקורי הפרנסה ואין לו עצה ומוכרח להכשל במעשים מגונים, כן יכולים לומר על אותם ההולכים בדרך אשר אינו נכון כל כך כי הגלות ותנאי החיים המרים המה בעוכריהם וה' ירחם:

יא) איש שעיר. ביו"ד סי' רל"ד ס"א אשה אחר י"ב שנה ויום א' אם הביאה ב' שערות נקראת נערה אח"כ בוגרות כלומר מלאה שער כי תרגום ירושלמי של איש שעיר גבר בגר, ופלא בג' תרגומים לא נמצא כן רק גבר שערן, ועי' בתוספות יו"ט פ"ג מ"ח דכתובות שכ' דשלא בדקדוק כתב כן דהא בב' שערות סגי אבל ר"ל שמתחלת להתמלא בשער, ועי' בראשון לציון שם, ובהפלאה שבערכין מהגר"י פיק שהקשה עליו דהא משהביאה ב' שערות היא בסימני נערות, וגם במ"ש בשם תרגום ליתא כן וצע"ג:

שם אולי ימשני אבי. ערמב"ן ב' אחים יוכל להיות דומים זל"ז בקולם, עי' שו"ת מחנה חיים אה"ע סי' י"ג סתירה מסנהדרין ל"ח א' דאין א' דומה לחבירו, ומילקוט נשא מב' אחיות שהי' דומות זל"ז (ולפלא שלא העיר מה שי"ל דלשון אין פירוש רוב, ועי' בזה בשדי חמד בכללים א') ובסנהדרין שם מונה גם קיל, ועכ"ז כתב ברמב"ן דאחים יוכל להיות דומים בקילם, ועתש"ו עבודת הגרשוני סי' ק"י שהי' דן מקולות שווים לאות כי אחים המה ליקח ירושת אביו, ונראה כי הש"ס לא מיירי מאחים ואחות, ועשו"ת מהרא"ל אה"ע סי' י"ח, (ועמ"ש בפ' חיי שרה כ"ד ל"ד):

יג) אך שמע בקולי וגו', עי' תולדות נח דרוש י"ג, דקשה דלך קח לי מיותר דודאי ישמע לקולה, אלא שבא להורות ליעקב דרך הליכות מצוה אם עושה בבהלה וחרדה לא תחשב לו לצדקה ועבודת המצוה צ"ל בחריצות וזריזות ורבקה חשבה הגם שעטפה אותו בעורות מ"מ יחרד יעקב אולי יכירנו בקול כמו שהי' באמת שאמר הקול קול