פרדס יוסף בראשית רו

ג"כ דהנה גזל עכו"ם אסור מה"ת, וערש"י עירובין דס"ב דמ"מ עשה דוהשיב את הגזילה ליכא גבי' וכ"כ ביום תרועה ר"ה דכ"ח בתד"ה אר"י, ובנתיבות המשפט סי' שמ"ח, ובנוב"י מ"ק יו"ד סי' פ"א, ועי' מה שכתבתי בזה בספרי פרי יוסף הנספח לס' חשרת מים על גיטין דנ"ה, וא"כ ק' היאך הוי גזל נל"ע דהלאו כולל יותר מעשה בעכו"ם דלאו איכא ועשה דוהשיב ליכא ועי' מזה בישועות יעקב אה"ע רס"י כ"ח, ואל תקשוני שבעכו"ם ליכא לאו בגזל רק עשה דואכלת את כל העמים או מוחשב עם קונהו בב"ק דקי"ג ב'. אך כ' הפוסקים דזה רק גילוי בעלמא דבתורה כ' סתם לא תגזול, ורק דיכולין לומר דעכו"ם אינו בכלל, וא"כ כשגילתה תורה דאיכא איסור גבי' שוב קאי הלא תגזול בדוכתי' אף בעכו"ם, עי' במלא הרועים ערך גזל גוי אות יו"ד, והדק"ל דהוי לאו הכולל יותר מעשה, ונלפע"ד דהמשל"מ פ"ג ה"ד ממלוה הק' דהלאו לא תבוא לעבוט עבוטו הוא בין בעשיר בין בעני, ועשה דוהשיב לו את העבוט שייך רק בעני והוי לאו הכולל יותר מעשה, ותי' בתומים סי' צ"ז סק"ו דבר חדש דדוקא היכי דעשה אינו במעשה לוקה בלאו הכולל יותר מעשה, אבל היכי דהוי במעשה אין לוקין ע"ש, וכ"כ בתוס' חולין דפ"א א' ד"ה הנה, לענין אין עשה מנתק ב' לאוין דבעשה דמעשה מנתק ע"ש, והסברא דבשלמא בתמורה העשה אינו במעשה כלל אבל בהשבת עבוט דהוי מעשה ואינו סברא שהתורה תאמר לך והשב עבוט ותלקה, וא"כ אף בעשיר דליכא עשה לוקין דהלאו לא פלגינן לחצאין וכיון דבעני אין לוקין כן בעשיר, וא"כ א"ש דגזל הוי העשה במעשה אין לוקין, וראי' לזה ממכות דט"ו דמקשי' לר"י מאונס שגירש ומשני כל ימיו בעמוד והחזיר ומנתק הלאו לאחר גירושין, ומשו"ה מחזיר ואינו לוקה, ומאוד ק' הא הוי לאו הכולל יותר מעשה דהלאו שייך בין בכהן בין בישראל ועשה דכל ימיו דקאי לאחר גירושין ל"ש רק בישראל, וא"כ הי' צריך להיות אף בישראל שילקה, אבל להתומים ניחא כיון דעשה הוי במעשה אין לוקין:

ולפמ"ש התומים עוד שם לתרץ דבצבור ושותפים בתמורה ל"ש לעולם העשה דיהי' קודש אבל בהשבת העבוט אף דעכשיו הוא עשיר, מ"מ אפשר שיעני למחר ושייך בי' העשה ל"ה לאו הכולל יותר מעשה, וכן י"ל בגזל עכו"ם דאפשר שיגייר מחר ויהי' העשה שייך בי' והוי לאו הנל"פ. וא"כ א"ש הקו' מסומא דבכל לאוין הנל"ע דהוי במעשה דליכא אופן דעשה לא יהי' במעשה זולת בתמורה ושפיר הוי לאוין הנל"ע ול"ש בהו לאו הכולל יותר מעשה כסברות התומים:

ובעיוני בזה אמרתי לבאר כל חמירא דאיכא ברשותי מ"ש הרמב"ם פ"א ה"ג מחמץ דהמשהה חמץ בפסח אינו לוקה דהוי לאו שא"ב מעשה וקונה חמץ בפסח לוקה, וקשה הא הוי להנל"ע כמ"ש תוס' פסחים כ"ט, ועי' בפסחים צ"ה, ובמשל"מ שם, ותי' המפו' דהוי לאו הכולל יותר מעשה דהל"ת נשים חייבות ועשה דתשביתו דהוי הזמ"ג פטורות ומשו"ה לוקה בקנה, והנה השאג"א סי' פ"ב כ' דאף על עשה דתשביתו נשים חייבות דהיכי דאיכא ל"ת אף העשה אלים ונשים חייבות בה, ועי' בתוס' קידושין דל"ד א' ד"ה מעקה לענין שריפת קדשים ובהמקנה שם בזה. עוד כ' המפו' דבכל להנל"ע נשים חייבות על העשה דאל"כ יהי' חמורין מאנשים כיון שלא יהי' שייך גביי' העשה לנתק הלאו והעשה ל"ה להחמיר רק להקל לכן חייבות, וא"כ ל"ה לאו הכולל יותר מעשה, ולהתומים הנ"ל אף אי נשים פטורות על מ"ע דתשביתו ל"ה לאו הכולל יותר מעשה כיון דהוי מעשה ואין לוקין והדק"ל דבחמץ הוי להנל"ע וראיתי במהרי"ט בחי' על קידושין דל"ד דכל לאוין הנל"ע נשים פטורות, דהא דנשים חייבות בל"ת ילפינן בקידושין דל"ה, מאיש או אשה שיעשו מכל חטאת האלה השוה הכ' אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, ולהנל"ע לא חשוב חטאת שאתי לנתק הלאו, ועי' ג"כ בס' לימודי ה' לימוד מ"ט:

והנה רש"י בקידושין שם כ' בלשונו מכאן שנשים חייבות על כל ל"ת שבתורה שהרי עונשן מלקות, וכ"כ בפסחים דמ"ג ב' ולאוין עונשין מלקות הן עכ"ל, וא"כ בלא"ה ל"ש לאו הכולל יותר מעשה אף דל"ש גבי נשים עשה דתשביתו ח"מ אף הל"ת דהוי נל"ע פטורות (אך עי' בחינוך מ' ח' וי"ד שאף בלהנל"ע ואין בו מעשה נשים חייבות, ועי' בשעה"מ פי"ט ה"ה מפסולי מוקדשין שכ"כ) ובמנ"ח מצוה ח' כ' דזה רחוק שיהי' פטורות מכל ל"ת שאין בהם מלקות, וכ' דהא דהשוה הכ' שנשים חייבות כו' לא קאי רק לל"ת שהזמ"ג, דל"ת שאין הז"ג ל"צ קרא לחיובא, דת"ל מק"ו ממ"ע שלא הז"ג שנשים חייבות מכ"ש בל"ת שלא הז"ג, והעלה דבל"ת שהז"ג ואין בו מלקות נשים פטורות ע"ש, וא"כ בפסח הל"ת דלא יראה הוי הזמ"ג וניתק לעשה