פרדס יוסף בראשית כ

וכ"ת של"י לאוה"ע טענת כלום כפית כו' ז"א דמ"ט פתח בבראשית בזכות התורה א"כ אי ל"ה מתחלת מבראשית ל"ה ידעי גם מתנאי זה ואזדא טענת כלום כפית, ומתרץ של"י לסטים וכיון דהוצרך לכתוב מעשה בראשית שוב ידעו דבזכות התורה נברא והוי תנאי קודם למעשה ומהני כפיית ההר משו"ה הוצרך כל ס' בראשית להודיע ז' מצות שקבלו ויהיה להם לתשובה ז' מצות שקבלתם היכן קיימתם עכ"ל בקיצור:

והנה עוד הק' המפו' הא כל תנאי צריך שיהיה אפשר לקיים ע"י שליח, ומעשה בראשית א"א ע"י שליח, ורק י"ל כמשה"ק הראשונים אמאי מועיל תנאי בנדר ונזיר הא א"א ע"י שליח והתירוץ דכל מה דבעי דיני תנאים רק דמצד הסברא ל"ה מהני תנאי דלא אתי דיבור ומבטל מעשה, ורק דילפינן מב"ג וב"ר ובעי דמי לה, וע' רמב"ן ב"ב פי"נ ורא"ש יבמות דק"ו ובפני יהושע כתובות נ"ו תד"ה הרי. וגיטין ע"ה. וקידושין ס"א, והפלאה כתו' דע"ד ד"ה מכדי. וחידושי הרי"ח ר"פ השולח. ושו"ת מהר"י מינץ סי' כ"ד, ובספרי פרי יוסף על גיטין דע"ה. וא"כ במעשה בראשית הבריאה היה ע"י דיבור ל"צ לדיני תנאים כמו בנזיר, וא"ש בזה בפ' מקץ (מ"ג ט') בהא דנידוהו ע"ת צריך הפרה, והק' הרא"ם הא לא כפל התנאי א"כ מעשה קיים מ"ש באור החיים, ולהנ"ל א"ש דנידוי רק דיבור ול"ל ת"כ, וא"ש בפ' ראה את הברכה אשר תשמעו פרש"י על מנת והק' הא הוי מעשה קודם לתנאי ולהנ"ל א"ש דברכה רק דיבור ול"צ דיני תנאים:

והנה מ"ש בחו"י להקשות הלשון ואם לאו שם תהי' קבורתכם מה הלשון "שם" פה יהיה קבורתכם הול"ל, י"ל פ"ד צחות דהנה רואים אנו כזמנינו רכים מאבדים עצמם לדעת ר"ל זה השליך את עצמו מחומה, וזה נח תחת מסלת הברזל, ואחד קיים ראשית הגז (הגאז), וזה שזה סם המות, ואם נביט על תולדות כל עם, נראה שישראל סבלו יותר מכל האומות. והסבה אשר מלפנים סבלו שהיה להם אמונה, וזה נתן להם כח לסבול פגעי הזמן וזה פירש "שם" תהיה קבורתכם, שם בהגימינאזיע אם לא ישיג תעודה טובה יאבד את עצמו, אצל הבערזע כי יפסיד או לא ישיג מבוקשו ועוד. ואא"ז הגה"ק מהר"א הכהן ז"ל האבד"ק סאכאטשוב בזכרון נפלאות על הגדה ד"ה ויגרשם, כ' על קו' ר"י. אע"ג דאין סיפור א' בתורה שלא לצורך אפי' אחות לוטן תמנע, מ"מ הק' ר"י אמאי פתח בבראשית מפני ששם תורה אינו אלא על מצות התורה, כמ"ש הרד"ק ששם תורה היא יראה ואין לכתוב בה רק המצות, ותי' שאם יאמרו לסטים, דהרבה מצות תלויין בארץ ואם אין הארץ לישראל רק מצד שכבשנו אותה לא יתכן מצות אלו כלל ומדוע נתקדשה א"י יותר משאר ארצות, ולזה נכתבה מבראשית להודיע שהוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, א"ת תינח פ' בראשית, שאר הסיפורים למ"ל, ורק נכתבה לברר לנו האמת אשר ה' כרת ברית עם אברהם ונתן לו התורה לנחלה ולא לכל זרעו ולא נתקיים רק בזרעו של יעקב, ולזה נתחייב הארץ במתנות, וכ"כ רש"י וילך אל ארצו מפני יעקב אחיו מפני השט"ח כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. אלך לי מכאן אין לי חלק בהמתנה ולא בפרעון החוב, כי מתנות הארץ עם גזרת כי גר יהי' זרעך, הם ב' דברים דשייכי אהדדי דפרע החוב זכה בארץ, ומי שרצה לזכות במתנה הי' צריך לפרוע החוב, ולזה המביא בכורים שהוא מהמצות התלויות בארץ אמר ויגר שם שלא תאמר שיעקב ובניו הלכו מן הארץ להשתקע במצרים ול"ה חפץ בפרעון החוב ומתנות הארץ ומדוע נשתנה א"י מכל הארצות בענין מצות התלויות בארץ ואמר שהלך רק לגור ולא להשתקע ע"ש. ועי' בכתנות אור מהפמ"א בזה דבר נכון:

ועי' בשו"ת זכרון צבי מנחם בחי' אגדה אות כ"ח שכ' על קו' המפו' דמה הק' דהיה צריך להתחיל מהחדש, והלא מילה וג"ה קודם, וכ' עפמ"ש המחקרים דהמזלות מכריחין האדם לעשות כמ"ש בשבת דקנ"ו א' האי מאן דבמזל מאדים כו' ואיך יקיים לא תרצח, הא ע"כ מוכרח לעשות ורק דאין מזל לישראל, וראיה לזה דהא כל העולמות לא נבראו רק בשביל ישראל ויציבא בארעא וכו' שהמזלות יכריחו לעשות שהם רק נבראו בשביל ישראל וזה מוכח מקידוש החדש דתלוי בב"ד דאתם אפי' מזידין וכמ"ש בירושלמי אם עיברו ב"ד השנה בתוליה חוזרין דהיא פחותה מבת ג' שנים, וזה שאלת ר"י דהי' צריך התורה להתחיל מהחדש הזה לכם בשביל טעם זה אלא כח מעשיו הגיד לעמו ע"ש:

שם של"י לסטים, עי' סנהדרין דצ"א א' בתשובות גביהה. ובח"א אא"ז המהרש"א מ"ש בזה, ועי' בס' ים התלמוד על ב"ק בפתיחה אות ב' שהק' המפו' עמ"ש רש"י ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם. אטו אם יתן א' מתנה יוכל לחזור וליטול ממנו, וי"ל עפמ"ש רשב"א שבת פ"ח דאיך נגלו מא"י הא היה להם טענת מודעא קודם שקבלוהו באחשורוש, ותי' שא"י על תנאי שיקיימו התורה. וזה נמי יכולים לומר לאוה"ע דעל תנאי זה נתן להם א"י שיקיימו ז' מצות וכיון שלא קיימו