פרדס יוסף בראשית יט

לישראל מ"מ נאמרה לישראל בסיני, א"כ איך אפ"ל שלא תהיה נוהגת בישראל דא"כ למה נאמרה להם בסיני, אך דברי הרב אינו אלא כשת"ל שלישראל נאמרה וכיון שנוהגת בישראל יש לנו לומר בהכרח שנא' בסיני, אבל את"ל דלב"נ רק נאמרה אין עוד שום הכרח לומר שנ' בסיני, ושפיר פריך בגמ'. ועדיין נשאר לחקור מ"ש הרמב"ן דצריך לפתוח בבראשית כי שם נגלו כחה פנות יקרות מהתורה ובפרט חדוש העולם שהוא עיקר גדול בתורתינו, והוא תי' שזה לא יספיק לביאורו על השלימות ולרמז בעלמא היה די שיכתב אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ והאמת כי ודאי מוכרח לומר של"ה כוונת ר"י שיתחיל מהחדש ולא יזכיר כלל בריאת שמים וארץ, ורק דהיה די אם היה מזכירו כנ"ל, והשיב דכח מעשיו הגיד לעמו של"י לסטים כו' וע"י שהתחיל בזה הראה לדעת שאין זה לידיעת אמונה בלבד רק גם לתשובה נוצחת לאוה"ע של"י לסטים כו', וע"ע בפ' וירא. ובכנסת הגדולה חאו"ח דקמ"ה, בנמוקי רש"י ציין דבריו. ויפה תואר פ"א סי' ג' וכ' ולענד"נ שתירוץ הרב מיושב לצד שמק' בגמ' אדרבה מדלא נשנית בסיני לב"נ נאמרה ולא לישראל, אבל לצד אחר שמק' לזה ולזה נא', אדרבה מדנשנית בסיני לישראל נא' ולא לב"נ והאי נשנת לרא"ם הוא בכתיבה, ומה צורך לחזור ולכותבם כיון דבאמירה סגי כמצות ג"ה דבאמירה לחוד לישראל נא' ולא לב"נ מדחזרה ונשנית בכתיבה הכפל הורה לן דלזה ולזה נא'. וי"ל דאי לאו שנכתבה אין שום הוראה הנא' לישראל ע"פ והיינו אומרים דל"נ לישראל בסיני אפי' ע"פ ולב"נ רק נאמרה עכ"ל:

ובס' הליכות אלי סי' תקל"ה מהגאון ר"ש אלגאזי כ' וז"ל נא' לב"נ ולא נשנית לישראל נא' כ' רא"ם וא"ת הרי פ"ו אינה בכלל ז' מצות. י"ל דמשניתנה תורה בסיני בטלה מב"נ ונשארה אצל ישראל אבל קודם מ"ת היה נוהג גם בב"נ, אמנם בסוף לשונו צ"ע שכ' וא"ת א"כ למה לא נמנית פ"ו בכלל הז' מצות, י"ל כמו שתי' תו"ס קו"ע לא חשיב, ואתמהה דאיפכא כ' תו"ס ד"ה והא פ"ו דשוא"ת נמי הוא ע"ש ואפ"ל בדוחק בכוונת דבריו דלפ"מ דפריך בתר הכי הכ"נ מילה ופ"ו איתני ומשני הני איתני לשום מילתא ופרש"י דמילה ופ"ו מקרי מצוה שנ' לב"נ ולא נשנית בסיני דהנכרים אינם מצווים בהם מסיני ואילך וכפי זאת המסקנא דפ"ו נכרים מצוים בהם עד סיני, א"כ ק' לחשביה בהדי ז' מצות, ובשלמא לפי המסקנא י"ל דל"נ לב"נ כלל, ועכצ"ל דהטעם משום דסובר דהוא בקו"ע ותו"ס שכ' דנמי בשוא"ת הוא לפי האמת, אמנם נראה דל"ק דלעולם דהתרצן נמי סובר דפ"ו הוי נמי שוא"ת כתוס', ול"ק לחשביה גבי ז' מצות, י"ל דלא חשיב רק הנך מצות דנוהגות בב"נ אף אחר סיני אבל פ"ו דאחר סיני נפסק לא חשיב עכ"ל:

וע' משנה למלך פ"י ה"ז ממלכים ד"ה כ' הרא"ם אריכות גדול בזה. וע"ע במשנת חכמים בקונ' מעלות המדות דקכ"ח ביאור לרש"י הנ"ל. ובאפוקי יהודה דרוש כ"ו. ובהקדמה לשו"ת מהרש"ם ח"א להגאון מברעזאן ובס' בית האוצר להגאון מהר"י ענגעל ז"ל מערכת א' כלל א' אות כ' ומהאריכות לא העתקתי דבריהם:

ובס' חות יאיר פ' יתרו מהג' אור חדש ז"ל כ' דילד"ק למה הכפיל הקו' ל"ה צריך להתחיל אלא מהחדש וחזר ושאל מ"מ פתח בבראשית שאלה שניה למותר דדי באמרו דהיה צריך להתחיל מהחדש הזה לכם, ועוד מה מתרץ של"י לסטים א"כ די בזה שכ' שמים וארץ וסיפק בידו לעשות בה מה שירצה א"כ כל הני קראי עד פ' החדש למ"ל, וי"ל דלכאו"ק הרי הוצרך להשמיענו ז' מצות דקבלו ב"נ וצ"ל דמה נפק"מ מה דהוה הוה, אך ק' לפמ"ש בע"ז ד"ג לעת"ל יטול ה' ס"ת בחיקו ויאמר כל מי שעסק בזו יטול שכרו נתקבצו אוה"ע כו' ואמרו כלום כפית עליו ההר ומשיב להם ז' מצות היכן קיימתם וכו' הרי צריך לכתוב מצות שעי"ז ישיב להם תשובה, אך י"ל דהק' המפו' איך התנה במתן תורה אי לא יקבלו יחזור לתהו ובהו הא בעינן תנאי קודם למעשה וכבר נברא שמים וארץ, וכ' בס' אהבת עולם שמיד בשעת בריאה התנה שבורא בשביל התורה והוי תנאי קודם למעשה, ומדויק מ"ש ואם לאו שם תהיה קבורחכם מלת שם מורה על אותו התנאי שקדם לבריאה דמהני ויוחזר העולם לתהו ובהו וממילא שם תהי' קבורתכם ע"ש, ובמד' אי' בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית, ואי' בציונים ולכל היד החזקה זו כפיית הר כגיגית ע"ש והק' ע"ז הא אף אי לא יקבלו התורה א"י לכלותן דל"ה תנאי קודם למעשה, לזה אמר בראשית בשביל התורה שנקראת בראשית נברא העולם והוי תנאי קודם למעשה, וא"ש קושיתינו דשאל ר"י ל"ה צריך להתחיל רק מהחדש) מה אמרת של"י לאוה"ע טענת כלום כפית עלינו הר כגיגית, ז"א דאם ל"ה ידעו מפתיחת מעשה בראשית אז גם ל"ה ידעו שהתנה הקב"ה בעת בריאת העולם שבורא רק בשביל התורה, וממילא אזדא טענת כפיית הר שהרי ל"ה לישראל שום יראה מזה שאין ה' מכלה אותם של"ה תנאי קודם למעשה, וגם ליכא למידרש ויתיצבו תחתית ההר על כפיית ההר דל"מ תנאי אחר מעשה, וזה ששאל ר"י ל"ה צריך להתחיל רק מהחדש,