פרדס יוסף בראשית קצז

מקנה דשלב"ל דלא סמכא דעתי', והביא ריב"ש בשבועה מהני דשלב"ל עש"ה, ועי' רשב"ם ב"ב קמ"ב דשלב"ל ל"מ דלא סמכא דעתא והיכי דגמר ומקני קני, וכ"כ בשטמ"ק ועי' מבי"ט ח"ב סי' קל"ז דמה"ט אדם מקנה לבנו דשלב"ל שדעתו קרובה אצל בנו סמכא דעתי', ועי' מהר"ם מינץ סי' ל"ה, ובשו"ת מהרש"ם ח"א סי' מ"ז, וח"ד סי' צ"ה, ועי' ג"כ בבעה"ת דמכר לו בטוה"נ דבר מיעוט דאנכי הולך למות וחיי' אינם שווים הרבה ע"ש, ועי' בס' שמע שלמה ובספרו אהבת עולם עמוד גמ"ח דקי"ב שכ' כהאו"ח ולא הביא דבריו. ועי' בס' שליחות אלי' אריכות בזה:

ובשו"ת הריב"ש סי' רכ"ח כ' מ"ש בשם הטור עה"ת בשם הרא"ש דשבועה מהני בדשלב"ל לא הרא"ש ולא בנו חתימו עלה והראי' ממכירת עשו אין לה עיקר שהי' קודם הדיבור ואז הי' מועיל דשלב"ל, והשבועה הי' לרוחא דמילתא שלא יערער עשו כי הכירו יעקב לאיש זרוע לכן השביעו. ועי' בקצות החשן סי' רע"ח סקי"ג דבסילוק מהני דשלבל"ע ועשו אמר למה זה לי בכורה דהוא סילוק עש"ה, ובס' ישועות מלכו להגאון מקוטנא ז"ל ראיתי הטעם דקודם מ"ת דשלב"ל בר קנין ע"פ חז"ל ויהי ערב ויהי בקר דכל הבריאה הי' תלוי' ועומדת עד יום הששי מתן תורה, נמצא דקודם מ"ת כל הבריאה הי' עוד דשלב"ל ודבר קבוע ל"ה עוד בנמצא רק הכל הי' תלוי במ"ת שיבוא לכן הוי דשלב"ל בר קנין, ועי' בכת"א להפמ"א ז"ל שכ' ג"כ הא דמכר בדבר מיעוט ול"ה יכול עשו ליטעון משטה הייתי בך. מ"מ משום שאמר אנכי הולך לחות ולא שוה חיי' הרבה, וגם בשבועה קיי"ל דלא יכול לומר משטה אני בך עש"ה, ועי' בשו"ת כסא דהרסנא סי' ר"ה, ועי' בגור ארי' שהק' ג"כ דל"ש מכירה בדבר שא"ב ממש, וצ"ל שהי' מקנה לו עשו גופו ליעקב לכל זכות הבכורה וקנינו הוי קנין עכ"ל, ומוכח מזה דאבות יצאו מכלל ב"נ דאל"כ הא אין קנין לב"נ לב"נ אחר בגופו רק במעשי ידי' כמ"ש ביבמות דמ"ו אי, וגיטין ל"ח א', ועי' בס' בית האוצר ח"א כלל א' אות ו' שיהי' הגוף בעצם קנוי לו ליתא בב"נ משא"כ גוף לפירותיו נקנה אף בב"נ עש"ה, ובשו"ת זכרון יצחק בח"ת כ' ע"פ הגמ' נדרים ל"ד השטן גימ' שס"ד דיש לשטן רשות להסית חוץ מיוה"כ, וידוע דשטן הוא שר של עשו וזש"ה מכרה כיום הידוע דהיינו יוה"כ כשם שביום הזה לית לך רשות לאשטוני, לא יהי' לך על מכירה זו רשות להסטין ולערער ע"ש:

ובאמת י"ל דיש ב' מעלות בבכורה, א'. שמקודש לעבודה כמ"ש רש"י אין רשע זה כדאי כו', ב' לענין ירושה פי שנים. ולזה בחיי אב הוי דשלב"ל ול"מ מכירה. אך לענין קדושה הוי דבר שבא לעולם, וז"פ מכרה כיום ברצוני לקנות מה שעתיד לבוא לאחר מות אבינו דהיינו ירושה רק כיום מה שהוא עתה היינו ענין הקדושה, וע"ז התרצה עשו דחלק הקדושה הי' עליו למשא, ובני יקירי הרה"ח מו"ה דוד נ"י העיר מדברי המשל"מ פ"ד מאישות במחוסר זמן אי מקרי דשלב"ל כחו בקטן לאחר שאגדל וע"ש בהגהות דהעיר מהא דמקדש לאחר ל' יום דמקודשת ותי' דשא"ה דיכול לקדשה עכשיו, ועשעה"מ פכ"ב ממכירה. וע"ז אמר "כיום" היינו מעכשיו ומהני מכירה. אבל באמת מעכשיו ל"מ בדשלב"ל ורק י"ל עפמ"ש הרמ"א חו"מ סר"ט בשם מרדכי באומר לכשיהי' בעולם אז יקנה, קנה אף שעכשיו אינו בעולם, וערשב"א קידושין ס"ג בשם ס' המקח דהמזכה לעובר לכשתלד קני כר"נ כיון דעובר אז בעולם והוי כחו שקנה לאחר ל' אבל דשלב"ל ל"מ אף לכשיהי', ובס' המקנה הק' משחרור וגירות דהוי ג"כ לכשיהי' בעילם ואעפ"כ ל"מ, ותי' דבקנינים ל"צ אמירה חל קנין דמעיקרא כיון דלא חזר בנתיים או דשטר קיים. אבל בקידושין דצריך אמירה, וכיון דאמירה הי' קודם שבא לעולם ל"מ, ועי' נתה"מ סי' רי"א סק"ה:

וגוף הקו' נראה עפמ"ש המרדכי הובא בחו"מ סי' ר"ט ס"ד דהיכי דהקנה דשלב"ל עם דבר שבא לעולם מגו דחל על הבא לעולם חל נמי אשלבל"ע. א"כ לפמש"ל בעשו הי' ב' ענינים והי' דשלב"ל ענין ירושה ודבר שבא לעולם ענין קדושת בכור שפיר מהני, ועב"ב קמ"ג וחו"מ סי' ר"י ס"ג בקני את וחמור, ובאה"ע סי' מ"א ס"ג במקדש ה' נשים ואחיות בכולכם ל"מ, וכ' ב"ש וחמ"ח אף דקני את וחמור קני מחצה באמר בלשון כולכם ל"מ כלל. אבל את ואת קני מחצה, ועי' נוב"י מהדו"ק חו"מ סי' כ"ו וכ"ט, דאם מקנה דשלב"ל ודבר שבא לעולם קני מחצה, דאי"ל דכוונתו רק בשתיהן דא"י כלל אם יהי' בעולם. אבל בעבידו דאתי ל"ק כלל. וגם בקני את וחמור אם יוליד בשנה זו בזה כ"ע מודים דקני מחצה, דכוונתו אם לא יוליד יקנה הוא לחוד מחצה. ועי' פתחי תשובה סוס"י ר"ג, ובשו"ת בית שמואל אחרון אה"ע סי' נ':