פרדס יוסף בראשית קפח

כב) ויתרוצצו. רש"י כשעוברת על ביהכ"נ וכו' עי' באר שבע סנהדרין דצ"א והקשה מהא דהודה רבי לאנטונינוס דמשעת יציאה שולט היצה"ר ולא מיצירה דכ' לפתח חטאת רובץ, וי"ל דיש ב' יצה"ר מחשביי ומעשיי כמ"ש בנדה ד"ל ע"ב דלמדין עם הולד כל התורה וכשיוצא מלאך סטרו על פיו ושוכח הכל, וכיון שיכול ללמוד בודאי יש לו שכל ג"כ לבחור בטוב ולמאוס ברע ע"י היצ"ט שבו המחשביי, וג"כ איפכא, וה"נ יעקב ועשו כשלמדו התורה בבטן בחר יעקב בתורה ולכן פרכס לצאת לקיים התורה, וכן עשו לפני ע"ז והכל במחשבתם ויצרם שהי' להם בבטן, ואח"כ בלידה בסטרת המלאך שכחו מחשבתם הראשונה ובא להם יצה"ר המעשיי המסית לעשות רע, אבל קודם לכן הי' להם יצר המחשביי, ועי' שו"ת זכרון יצחק בח"ת. וקול אלי', ושם משמואל להגר"ש סאליר ז"ל. ובארץ חמדה מהמלבי"ם, שהביאו הא דר"ש העמסוני, בב"ק מ"א, קידושין נ"ו, ופסחים כ"ג, דורש כל עשין וכשהגיע לאת ה"א תירא פירש כו' ולרש"י הנ"ל מפרכס לצאת כו' ורבקה לא הי' יודעת שהם ב' עוברין וסברה שעובר א' הוא ויש מקום להרהר ח"ו דיש ב' רשויות כיון דיש ב' הפכיים בנושא א', ותאמר א"כ למה זה אנכי' ר"ל מ"ש אנכי ה' אלקיך בי' דברות שהוא נגד מה שאירע לי ברציצה זו, ותלך לדרוש את ה' היינו את ה' אלקיך תירא, ויאמר לה ה' שני גוים בבטנך א' צדיק וא' רשע, ואל יעלה על לבך שיש ח"ו ב' רשויות, ועי' בכל"י, ובנפלאות חדשות, ובס' פתגמין קדישין באות ס', ובהקדמה לשו"ת מהרש"ם ח"א אות כ"ז. והחת"ם כ' על רש"י למה זה אנכי על הריון ורמב"ן פי' למה אני חי כלל, וי"ל דתרווייהו בהדדי א"ש דמי שאין לו בנים חשיב כמת, ומי שיסורין מושלין עליו כאלו אינו חי, ואמרה ממ"נ למה זה אנכי אם אין לי בנם הנני כמת, ואם יש לי יסורים אין חיותי חיות, ובס' ישועות מלכו להגאון מקוטנא ז"ל איתא על ויתרוצצו פרש"י ריצה זו א"י מה הוא, וי"ל כי הראב"ע בפכ"ה כ' שהי' לפלא שנפתחו ב' השליות כאחד דאל"כ היאך הי' אפשר לאחד לאחוז בעקב השני, ובאמת י"ל דיעקב ועשו הי' בשליא אחת ועי"ז אפשר הי' לו לאחוז בעקב עשו, אך תאומים בשליא א' באשר תמיד המה ביחד בלי תנועות אז נדבקים זב"ז והוא בריה של תיום שאנו רואים לפעמים, ולמנוע מזה היה מנפלאות הבורא כי הוולדות תמיד נתרוצצו וע"י תנועות ריצה הזו נשמרו שלא יתדבקו ביחד, ובקובץ דרושים חוברת א ד' סי' כ"ט הביא דבברכות ד"י ע"א דחזקי' לא נשא אשה דחזי ברוה"ק דנפק מיני' בני דלא מעלי וישעי' השיב לו בהדי כבשי דרחמנא למ"ל, ופי' ביע"ד דבאמת מנשה חזר בתשובה אח"כ רק דתשובתו לא נתקבלה רק ע"י חתירה מתחת כה"כ, ולא ראה זאת חזקי' ברוה"ק ולכן לא רצה לישא, וישעי' ראה בנבואה וז"ל בהדי כבשי כו' דאין אתה רואה במקום סתר דיתקבל תשובתו ע"ש, ונראה מזה דאם הי' עומד ברשעו עד סופו הי' הצדק עם חזקי', וי"ל דלכן חשבה עלי לשכורה דעלי ראה כי בניו לא ילכו בדרכי' א"כ אין לה דעת דלמה לה להתפלל על בנים. ורבקה ראתה כי מפרכס בביהמ"ד ובע"ז וסברה שיהי' הפכפך במעשיו פעם צדיק ופעם רשע ואם בתחילתו יהי' צדיק ובסוף רשע וכל צדקותיו לא יזכרו נוח לה שלא תלד כלל, למה זה אנכי מתפלל על הריון ותלך לדרוש את ה' מה יהי' בסופו דאולי בתחילה יהי' רשע ולבסוף צדיק ונוח לה לילד, וע"ש בחוברת יו"ד סי' ט' בס' הדודאים:

ואחי הרה"ג ר' שלמה זאב נ"י אחר דלהכי הוסיפו לחזקי' ט"ו שנה (מ"ב כ' ו') ועי' יבמות מ"ט ב'. עפ"מ שארז"ל שרבקה הי' עקרה כדי שלא יראה יצחק בן בנו יוצא לתרבות רעות. כן חזקי' לא רצה לישא בנעוריה לפי שראה של"י לו זרעא מעלי', רצה להמתין עד סוף ימי' שלא יראה בבניו הרשעים, וא"ל ישעי' בהדי כבשי דרחמנא ל"ל, שאם יהי' רצון ה' בכך יהי' כובש מעיינך עד עת ההוא, וכשעשה תשובה ונתקבלה תפילתו שלא יראה בבניו הרשעים הוסיפו לו ט"ו שנים כמו שהי' בעשו שהי' ט"ו שנה במיתת אברהם דכשנולד יצחק הי' אברהם ק' וכשנולד עשו הי' יצחק ס', נמצא הי' אברהם אז ק"ס וחי עד קע"ה, והי' עשו בן ט"ו, ואף שמבן י"ג נעשה בר עונשין, כ' המפו' דבעיני העולם לא הוחזק לרשע עד בן ט"ו וה"נ כן, ובקו"ד חוברת ב' סי' נ' כ' ג"כ כן דאמרה למה זה אנכי דעל בן רשע אחז"ל בפ"ט מ"ז דב"ב בני רוכל תקברם אמם, ובמד"ר וישב פפ"ד, וע"ז ויאמר לה שני גוים בבטנך, וכמו שאחז"ל ע"ז די"א ע"א אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שלחנם צנון וחזרת לא ביהמ"ח וימוה"ג, והפשט י"ל דצנון בא לגרר תאות אכילה ולעוזרו ובא על השלחן קודם אכילה שתפתח האצטמוכא, וחזרת טבעו לעכל אכילה ובא לאחר אכילה ובשום פעם לא יהי' שנים אלו יחד על השלחן כי טבעם שונות, ורק בבתי משתאות אשר זה הולך וזה בא, זה הולך לאכול וזה קם מאכילתו ואוכל חזרת