פרדס יוסף בראשית קפז

לא הזכיר שמחה, רק אשתו לבד, וי"ל דהקב"ה עושה נס שיתגדל שמו ברבים אולם מצינו בחז"ל דשינוי השם גורם לבטל הגזירה. "אברם אינו מוליד אברהם מוליד" ואם הי' אצל רבקה ג"כ שינוי השם ל"ה הנס גדול כ"כ שהרי כן דרכו לבטל הגזירה בשינוי השם, ולכן כ' התורה רק ותהר "רבקה" אשתו שגם בעת הריון הי' שמה רבקה וזה תגדיל הנם. וכ"כ בס' דברי שלום עש"ה:

שם רש"י זה עומד בזוית כו' וכן היא. עי' מהרש"א יבמות דס"ד. וברא"ם כאן. ובכל הפרשה. ובס' אהבת עולם דרוש ז'. והנה צ"ב מדוע עמדו דוקא בזוית. ועי' ס' מים חיים ע"פ גמ' ב"ב דכ"ה א' אריב"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו אנשי כנה"ג שהודיעו לנו מקום תפלה, דכ' וצבא השמים לך משתחוים. דשמש וירח העומדים במזרח משתחוים למערב, ובזה יובן מחמת שהם עדיין לא ידעו מקום תפלה ורצו לצאת ימי ספק התחכמו לעשות ממ"נ. ויצחק העמיד עצמו בקרן מערבית צפונית ורבקה בקרן מזרחית דרומית, דממ"נ לאיזה רוח שצריך להתפלל יעמדו. וכ"כ בדרש משה:

שם רש"י לו ולא לה. שא"ד תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה, וק' למ"ל עוד הפעם לפיכך לו ולא לה, וכ' בס' קהלות ישורון דאי' בברכות ד"ז א' צדיק וטוב לו צב"צ ורע לו צב"ר, רשע וטוב לו רב"צ ורע לו רב"ר, וכ' בס' צפנת פענח דאמאי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא והלא מצינו בתורה שיש שכר דכ' אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם וכן נתינת א"י בשכר התורה, ותי' דזכות הרבים הוי בעוה"ז ועוה"ב וזכות היחיד אינו רק לעוה"ב, וגשמים וא"י בזכות רבים. וכ"כ במהרש"א. וזה טעם צדיק וטוב לו צב"צ דזכותו וזכות אביו זה רבים דמיעוט רבים שנים. וצב"ר שאין לו רק זכות עצמו וליכא שכר בעוה"ז, לפי"ז י"ל אפי' צב"ר לפעמים יש זכות דרבים ע"פ גמ' דברכות ב' שנכנסו להתפלל וקדם א' ולא המתין לחבירו טורפין לו תפילתו בפניו ולא עוד אלא גורם שכינה שתסתלק מישראל ואם המתין שכרו יראה זרע ויאריך ימים. וא"כ אם הצב"ר יתפלל עם צב"צ והמתין תפילתו מקובלת שזכותו וזכות חבירו הוי רבים, ועוד יל"ד מה לשון א"ד תפלת צב"צ לתפלת צב"ר ולא אמר סתם א"ד צב"צ לצב"ר, ולהנ"ל א"ש ויעתר לו ולא לה וצריך טעם, ואת"ל שהוא צב"צ ויש לו זכות דרבים משא"כ היא צב"ר, הלא אם צב"צ וצב"ר נכנסו להתפלל כאחד והמתין הוי נמי זכות רבים, לכן אמר שא"ד תפלת צב"צ תפילת דוקא כלו' שצב"צ קדם להתפלל ויצא ולא המתין. וא"ש לפיכך לו ולא לה כלו' אף כאן נכנסו שניהם להתפלל, ודאי התפללה ויצאה ולא המתינה ואין כאן זכות רבים לפיכך לו ולא לה, ועי' ס' דרוש שמואל עפמ"ש בתענית דכ"ג בחוני המעגל דהתפלל עם אשתו וענו לה מתחילה, ושאלו לו מ"ט א"ל דאשה נותנת ריפתא לעניא ומקרבת הנאתה, וש"מ אף דהוא הי' צדיק יותר ממנה מ"מ היא נענתה תחלה, וכאן ק' למה לא הלך יצחק להתפלל בשדה כמ"ש ויצא יצחק לשוח בשדה, ורק דצריך לתפלת רבקה דמקרבת הנייתה והתפלל עמה בזוית, וא"כ הי' ראוי שתקובל תפלתה מקודם. וע"כ שא"ד תפלת צב"צ ובס' אמרי בינה הק' דהול"ל לתפלת צדיקת בת רשע דברבקה מיירי וי"ל דה' אמר לאברהם לך לך מארצך כאן א"א זוכה לבנים והוצרך לשנות מקומו לשנות המזל, ויצחק לא הוצרך לשנות מקומו והועיל תפילתו לשנות המזל, וצ"ל שא"ד תפלת צב"צ ואברהם צב"ר וזה כוונת רש"י ויעתר לו ה' וק' למה מועיל תפילתו ולא הוצרך לשנות מקומו כמו אברהם ועז"א שא"ד תפלת צב"צ ואברהם הי' צב"ר לפיכך לו ולא לה. דהיא היתה ג"כ צדיקת בת רשע וע"ע בע"נ ולקוטי שושנים ואו"ש:

ועתש"ו הרא"ש כלל ד' שנשאל אם ראוי לקבל ש"צ צדיק יותר או מיוחס יותר והשיב דמה יתרון בהיחוס ויותר טוב לקרב הרחוקים, והק' עלי' מיבמות ס"ד. א"ד תפלת צב"צ לצב"ר. וכ' המהרש"ל בתשובה דתפלת צב"צ טוב יותר כשמתפלל בעד עצמו דזכות אבותיו מסייעתו, אבל כשמתפלל בעד אחרים אדרבה חשובה ביותר לפני ה', מי שמניח מעשה אבותיו והולך בדרך ישרים. ועי' טור או"ח סי' נ"ג וט"ז סק"ג ומג"א סק"ח מ"ש בזה:

ובמשלי (ג' ט') כבד את ה' מהונך פרש"י מכל מה שחננך אפי' מקול, (אל תקרא מהונך אלא מגרונך) הנה זה לא נמצא בשום מקום. ועי' בב"י או"ח סי' נ"ג בשם שבולי לקט ובאה"ט אות י"ב בשם פסיקתא ועי' בהגהות מהגר"ז מרגליות על הפסיקתא. ובתניא רבתא: