פרדס יוסף בראשית קפה

חיים ופרדס דוד מספרים מאחד שהי' לו בן באמעריקא וכתב האב לו שיכתב לו האמת ע"ד הנהגת ביתו בעניני יהדות. הבן שהי' טרוד בעסקי' כתב לשון קצרה. שהוא בטוח בעדו. גם בעד נכדו ומסופק בבני' וד"ל, והי' כחידה סתומה מכתבו, אכל לכוף הבין האב כוונתו. שהוא בטוח בעדו שישאר יהודי נאמן לעדתו, כן בטוח בנכדי' שיהי' גוים גמורים. אבל רק מסופק בבניו מה יהי' עד סופם:

שם רש"י לצני הדור כו' קלסתר וכו' עי' בס' מכלל יופי דף ז' הק' המפו' מה ראי' הלא לדעת המחקרים בני זנונים המה יותר דומים לבעל לפי שמהרהרת בבעלה בשעת זנות, (ועי' בזה בס' תולדות יצחק כאן) וי"ל עפמ"ש בסוטה דכ"ו ונזרעה זרע אם הי' עקרה נפקדת אר"י א"כ יסתרו כל עקרות אלא אם יולדות שחורים יולדות לבנים, וזה"פ לפי שלצני הדור אמרו מאבימלך ר"ל ממעשה אבימלך נתעברה שבאתה לידי חשד בדין שתטול שכרה, כדאי' במד' וה' פקד כו'. זו שנכנסת לביתו של פרעה ואבימלך אינו דין שנפקדת. ואפי' שאין זה גנאי לשרה מ"מ גנאי לאברהם שלא מצדקתו זכה להוליד, אלא בדין שתטול שכרה. וזה תינח לר"ע אבל לר"י ל"ש זה לכן הראה ה' דעת ר"י אמת יולדות שחורים כו' וצר קלסתר פניו דומה לאברהם שהי' יפ"ת וזיו איקונין של אברהם הי' אור זיו פניו של אדם הראשון זה מן הדין לר"י, ומאין לה זכות. א"ו זכותו של אברהם גרמה להוליד שהוא למעלה מן המזל, ואז העידו הכל אברהם הוליד את יצחק ר"ל בזכותו נולד יצחק ומה שהי' יפ"ת משום בושה שלה שהי' לה מאבימלך. ובנח"ק כ' דק' הלשין ליצני הדור דהול"ל רשעי הדור. וי"ל דל"ה רשעים וידעו כי יצחק נולד מאברהם רק כי בעבור שהתפלל אברהם על אבימלך נענה הוא תחלה ונפקדה שרה, וז"ש מאבימלך מסיבת אבימלך. אך מפקי לה בלשון לצנות. והפתאים סברו שהוא כפשט הדברים לכן צר קלסת"פ. וכ"כ בס' טירת כסף. וע"ש שהביא בעה"ט תצא (כ"ג כ') לא יבא פצוע דכה וסמיך לי' לא יבא ממזר לומר שממזר אינו מוליד. וק' דראינו שממזרים יולידו וכמ"ש הוא ענה וכן באלופי עשו, וי"ל דה"ד בישראל ממזר אינו מוליד ואברהם משנימול הי' לו דין ישראל, וז"ש א"ת יצחק אף שהיה לו דין ישראל ואיך הוליד יצחק אם לא שאברהם הוליד את יצחק, ולכן יצחק ג"כ הוליד שהי' זרע קודש מאברהם, וע"ע בהקדמה לשו"ת משיבת נפש שכ' ג"כ כנ"ל דלא עביד רחמנא ניסא לשיקרא לכן בלידת שרה הי' נם ופלא ואין להרהר מאבימלך ולכן הי' אמותינו עקרות שלא יהי' הרהור ח"ו שהולידו בעבירה ועתה נסתם פי המקטרגים ע"ש דרוש נכון ע"ז וע"ע בתורת משה, ואדני פז, ואו"ש. ובס' מעיני החכמה ב"מ דפ"ז:

ועי' שו"ת שם אריה אה"ע סי' צ"א אשה ששהתה י' שנים ולא ילדה ויצא עלי' קלא דל"פ שזינתה וילדה אי חשבי' לבתו לכל דבר, והביא תוס' יבמות דל"ז א' ד"ה וזו. דנשים ששהו י' שנים אין לומר דרוב מתעברות ע"ש באריכות והעלה להתיר. ועי' ג"כ בפתחי תשובה אה"ע סי' קנ"ו ססקכ"ו, ובנוב"י מ"ת אה"ע סי' ס"ט. ובהשמטות לשם ארי' הביא ראי' מרש"י כאן דרק ליצני הדור אמרו ולא הכשרים. ואף דשהתה זמן רב עם אברהם ולא ילדה ואח"כ נלקחה לאבימלך ונתעברה אין לך כיעור גדול מזה, אפ"ה אין לחוש חלילה שמאבימלך נתעברה רק שהי' לעז מליצני הדור, וראי' מזה שאין לחוש כלל ע"ש. ובס' בית שמואל הק' למה גבי לידת יצחק העיד אברהם הוליד את יצחק, ועוד מה בעי הפ' דהי' בן ס' שנה, וי"ל דביבמות ע"ח ב' דממזר ספק לא חי ודאי חי כדי שלא יתערבו בכשרים. אבל אי ידעינן שממזר לא יתערב, וא"כ האיך אמרו ליצנים מאבימלך איך יכול לחיות. וצ"ל דהטעם הוא שלא יתערבו, ויצחק עקר הי' וא"י להוליד ויכול לחיות אבל וא"ת יצחק והוליד ושפיר מוכח דאברהם הוליד יצחק דאי מאבימלך היאך חי, אך ק' הא כ"ע ידעו דקודם לא נתעברה רק מעתה שנלקחה לאבימלך והוי ודאי ומחזר ודאי חי. ורק אי' בגמ' א' לס' שנה אנדרלמוסיא באה לעולם ומכלה ממזרים, ואי' טעם למה דוקא צס' שנה משום דיותר מס' שנה אין אדם זוכר וכמ"ש בכתובות ד' כ' ע"ב, וא"כ ממזרים דידעו נעשין ללא ידעו אחר ס' שנה לכך מכלה אותם, וזה מתרץ הפסוק דק' דילמא לעולם מאבימלך דהוי ודאי כנ"ל לכן אמר דיצחק בן ס' שנה ואחר ס' נעשו ידעו כלא ידעו ואפ"ה חי מוכח דמאברהם נתעברה:

כ) ויהי יצחק רש"י וכי עדיין ל"ה יודעין כו' עי' דרשות הראנ"ח שרגילים לתרץ דברי רש"י בכ"מ שהוא מזכיר קו' הכתוב בפירוש ואינו אומר פירושו סתם, והקו' מתורצת מאלי' כמנהגו בכל שאר דבריו, אלא שכאן ג"כ אינו מזכיר קו' בפ' שעיקר קו' הוא מהפסוק מאמר מפדן ארם בין הדבקים הול"ל בת בתואל