פרדס יוסף בראשית קפד

נפקדת, ולחד מ"ד אם הי' יולדת א' יולדת ב' וכו', ואי' במד"ר דשרה נפקדת מחמת שנלקחה לפרעה ואבימלך, ובדין הוא ונקתה ונזרעה זרע, ורבקה ג"כ ע"י שנחשדה מאליעזר נפקדה, וז"ש וא"ת יצחק שנפקדה רבקה מחמת שנחשדה מאליעזר, וע"כ משום דאם הי' עקרה נפקדת, א"כ ה"ה שרה נפקדת מחמת חשד, ושפיר אברהם הוליד את יצחק, אך דילמא כהמ"ד הב' דיולדת א' יולדת ב' וא"כ באמת זה הוי השכר של רבקה, אבל אם היה עקרה אינה נפקדת, ועדיין הרינון על שרה, ע"כ פרש"י יעקב ועשו והי' א' רשע, וא"א לומר דהיה השכר לרבקה שתלד בן רשע, וע"כ כהמ"ד הא' אם הי' עקרה נפקדת א"כ גם שרה נפקדת מאברהם. ובס' לק"ש כ' דאי' יצחק שהי' צדיק בן צדיק מכחו נולד יעקב, ורבקה שהי' בת רשע מכחה נולד עשו, וז"ש וא"ת יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק ולא מאבימלך, ומוכח זה משום יעקב ועשו האמורים בפ', דאי מאבימלך ל"ה יצחק בן צדיק, והי' בדין דשניהם הי' ראוים להיות רשעים. ועוד הובא דאי' בע"ז דנ"ד ב', הרי שגזל סאה חיטין וזרעם בדין שלא יצמיח אלא עולם כמנהגו נוהג, וכ' המפו' שהקב"ה אינו מבטל הטבע. אבל לעשות נס חוץ לדרך הטבע אינו עושה דלא עביד ניסא לשיקרא. וגם אמרו חז"ל ממזר מהראוי שלא יוליד, אך בשביל שוטה זה ישתנו סדרי בראשית ו אך מדהוליד ב' יעקב ועשו ול"ה בדרך הטבע ע"כ דיצחק כשר הי' ובכת"א כ' דעיקר תלונת לצני הדור הי' משום שהוליד א' צדיק ורשע ואמרו דצדיק מצד שרה ורשע מצד אבימלך, ובאמת יש טעם אחר דכ' בבעה"ט (חיי שרה כ"ד כ"ט) ולרבקה אח ושמו לבן שכל הנושא אשה יבדוק באחיה, ולכן ילדה בן אחד רשע. וז"ש וא"ת יצחק יעקב ועשו, ומזה נולד הלעז כנ"ל ואמר אברהם הוליד את יצחק, ול"ק למה נולד עשו כיון דשניהם הי' צדיקים, ותי' ויהי יצחק כו' רבקה אחות לבן, זה גרם שיהי' א' מבני' רשעים, וא"ש דהנה כ"מ אלה פוסל ראשונים ואלה מוסיף ולמעלה כ' תולדות ישמעאל והול"ל ביצחק אלה תולדות לפסול ראשונים, ולזה פרש"י יעקב ועשו וא"כ א"א למיפסל דגם בתולדות יצחק הי' אחד רשע ולכן כ' ואלה:

עוד ראיתי דלכן נולד ישמעאל מאברהם לשאוב הזוהמא שהי' עוד מתרח, ועי"ז יצא יצחק מזוקק וכן עשו כדי שיצא יעקב נקי, אך, צ"ע למה ישמעאל נולד זמן רב קודם ומאשה אחרת, ועשו נולד ביחד עם יעקב ובשליא אחת, וי"ל כמו בצירוף כאשר יש פסולת בזהב צורפין באור ונפרד הפסולת, אבל אח"כ כשהזהב נקי רק שרוצין לזקקו יותר שלא ישאר בו שום שמץ פסולת, אז נותנין לכור פסולת אחר כמו עופרת וע"י ההיתוך העופרת מקבל אליו כל חלקי הפסולת מזהב שנשאר, ונמצא שע"י הפסולת העופרת יהי' פעולה לשאוב כל הזוהמא מהזהב הנשאר מצירוף הראשון, וכשנולד ישמעאל יצא יצחק נקי אך ל"ה מזוקק בלי שום שמץ וע"י יעקב הי' צירוף אחר צירוף, והי' נצרך להיות עשו ביחד עם יעקב בשליא אחת, ועשו בלע כל הפסולת ונשאר יעקב נקי לגמרי, וז"ש רש"י יעקב ועשו וכו' דהי' ביחד. ובס' מרפא לנפש כ' עפמ"ש דאברהם הי' חסד יצחק עבודה יעקב תורה. ועמש"ל בפ' לך (י"ב ב'), ואי' במגילה ג' א' ת"ת נדחה מקריאת המגילה, וכ"ש מפני עבודה, ועבודה נדחית מפני מת מצוה, היינו גמ"ח וז"ש וא"ת יצחק היינו יעקב שמרמז על התורה לפעמים נקרא תולדה נגד עבודה שת"ת נדחה מעבודה, אברהם הוליד את יצחק לפעמים עבודה ג"כ נקרא תולדה, היינו נגד מת מצוה שהוא גמ"ח שעבודה נדחית ממנה ע"ש, ועי' קובץ דרושים חוב' ה' סי' כ' הביא אלשיך על הפ' אבשלום בני בני. דכל המלמד בן אחר כאלו ילדו. ובל"ם כשמלמד בנו יתכן לקרות בנו ב' פעמים א' בעצם והב' מה שלמדו, ומשו"ה קרא דוד לבנו ב"פ בני ע"ש. וזה פי' אא"ז הגה"ק ר' יעקב מייזליש ז"ל האבד"ק פיעטרקוב. א"ת יצחק בן אברהם שהי' בנו בעצם, אח"ז אמר אברהם הוליד כי למד אתו והוי כילדו, וז"ש המדרש גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו עש"ה. וע"ע בחוברת ט' סי' ט' בס' הדודאים:

ובחי' על דרוש הבאתי הא שכ' א"ת יצחק. יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק וכתיב וא"ת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר, וכ' ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה כל אלה בני קטורה. דג' מיני בנים הי' לאברהם:

יצחק הי' לכבוד לאביו ומייחס עמו. ואברהם מייחס ג"כ עם יצחק בנו. לא כן עם ישמעאל הוא היה בן אברהם והי' עוד מייחס עצמו שיש לו אב אברהם, אבל אברהם לא היה מייחס עצמו עם בנו ישמעאל, אבל במדרגה פחותה עמדו בני קטורה שהם לא יחסו עצמם אף עם אברהם אביהם. ורק אלה בני קטורה. והענין נכון מאד ועי' בחה"ת, ובאר מים