פרדס יוסף בראשית קעו

הי' יו"ט ותחומין אסורין כמו בשבת לז"א שקפצה וע"י קפיצה למעלה מי' אין תחומין:

ודודי הגאון האבד"ק לאסק שליט"א אמר דבר נכון ונדפס בקובץ דרושים חוברת ו' סי' כ"ט, דלכאו"ק איך עשה לו אליעזר סימן בהא שאמר לה הגמיאני נא, הא אמר שמואל בקידושין ד"ע ע"א, אין משתמשין באשה בין גדולה בין קטנה, ועכצ"ל דכל האיסור הוא מפני הרגל עבירה, ובפחות מג' שנים ויום א' דאין ביאתה ביאה ועי' נדה דמ"ג) אין לחוש ורבקה הי' אז בת ג"ש כמ"ש רש"י פ' תולדות (כ"ה כ'). ואם לא הי' קפיצת הדרך הי' אליעזר בא אחר שכבר הי' בת ג"ש ויום א' ולא הי' אפשר לו לעשות הסימן אשר בו נתברר לו כי ראוי' היא לבוא לבית אברהם. והחת"ם ז"ל כ' דרבקה הי' בת ג"ש ואם ימתין עוד יום א' שוב תהי' גיורת דאסורה לכהן וה"ה ליצחק עולה תמימה ע"כ קפצה לו הארץ משא"כ בחזרה. והנה איתא דהם לא האמינו לו עד שנתן להם פירות והכירו שהי' נתלשין ביומן כדאי' ר"פ אין צדין דיש להכיר בפירות ואמרו לו תשב אתנו ימים או עשור ולא תפסיד עי"ז כי תוכל לילך ע"י קפיצה, וא"ל טעיתם כי לא מחכמה קפצתי רק כי ה' הצליח דרכי ע"ד נס משא"כ בחזרה "אלכה" נא אל אדני בהליכה ולא בקפיצה. והר"ר העשיל ז"ל אמר דעל הפ' ויתן לו פרש"י שטר מתנה הראה להם, א"כ י"ל דהראה להם דהשטר מתנה נכתב בו ביום ועי"ז ידעו דהאמת אתו דבא בקפיצה:

נ) ויען לבן ובתואל. רש"י רשע הי' וקפץ להשיב לפני אביו פי' שו"ת חות יאיר סי' רכ"ה שהק' מוישלח (ל"ד י"ג) ויענו בני יעקב את שכם למה אמרו לפני אביהם כיון דשכם בא אל יעקב, והתי' דבשלמא כאן לבן ובתואל אמרו שפיר מדהקדים ש"מ דרשע הי' אבל שם לא מצינו דיעקב דיבר עם שכם, וא"ש בזה מ"ש תוס' ערכין ד"י ע"ב ד"ה אמרו, על מה דאי' שם דאמרו המלאכים לפני המקום למה אין ישראל אומרים שירה בר"ה ויו"כ דמשמע מלשון זה דהם אומרים שירה ולכן אין למנוע לומר והחיות ישוררו ע"ש, וצ"ע מחולין דצ"א ב' שאין מלה"ש אומרים שירה עד שישראל אומרים מלמטה, וא"כ לא יתכן שהמלאכים יאמרו שירה וישראל לא אע"כ דאם ישראל אומרים שירה מלאכים ממתינים להם. אבל באם אין ישראל אומרים שירה מלאכים לא שתקי ע"ש, וע"ע בס' מיני תרגומא ובני הרה"ח מו"ה דוד נ"י אמר עפמ"ש הרמב"ן שם כי ברצון אביהם ובעצתו ענו כי הי' הדבר להם לקלון לא רצו שיפתח פיו לדבר בי כלל ע"ש וא"כ א"ש דל"ש דהי' רשעים בזה דמה שאמרו הי' ברשות אביהם, אבל לבן לא נטל רשות מאביו ושפיר הוכיח מזה דדיבר מקודם דהי' רשע:

שם מטוב עד רע. עי' תורת משה והביאותיו לעיל בפ' בראשית (ב' י"ח):

נא) הנה רבקה לפניך קח ולך. ובפנ"ז נקרא לנערה, ורק שם אז כבר מת בתואל כרש"י, ואין משיאין יתומה רק מדעתה כמ"ש בכתובות פ"ו מ"ו:

נב) עבד אברהם, עי' בהגהות חשק שלמה על מס' סופרים פכ"א הלכה ט'. עוג הוא אליעזר. וכ"ה בפדר"א ספט"ז, ולכאורה צ"ע דהא עוג מלך הבשן הרגו משה וכמ"ש בפ' חקת (כ"א ל"ה) ואלו אליעזר אמרי' לקמן סופ"ק דמס' ד"א זוטא דנכנס לג"ע בחייו ע"ש, שוב מצאתי בתוס' עה"ת שהאריכו בזה ותי' דשני עוג מלך הבשן הי' דכל מלכי בשן נקראו ע"ש עוג, ועוג דהרגו משה אחר הי'. ועי' מדרש תלפיות ענף אליעזר הביא מדרש דאליעזר הי' בן בנו של נמרוד, וכשיצחק נשא רבקה אליעזר יצא חפשי וגם במדרש פ' חיי שרה כ' דאליעזר הי' כנען בן חם ולפי ששרת לאברהם יצא מכלל ארור שנא' בו, בא ברוך ה', ובמדרש פ' פנחס, אליעזר נקרא צדיק שנא' צדיק אוכל לשובע נפשו, שאמר הגמיאני נא מעט מים ועשו רשע שפער פיו הלעיטני נא ע"ש מה שהאריך בזה:

נה) ובתואל היכן הי' המלאך המיתו, ובפסוק ל"ג ויושם לפניו לאכול. במדרש ורש"י שנתנו לאליעזר סם והמלאך החליף בשל בתואל, והקשו מהיכן למדו זה. ובמדרש תלפיות ענף אליעזר הביא גז"ש כ' כאן ויושם ובמיתת יוסף כ' ויושם בארון מה שם מיתה אף כאן מיתה וגם מדכ' לשון יחיד ויושם לפניו הא אליעזר הביא עמו אנשים ג"כ הול"ל לפניהם. א"ו רק לו הביאו מיוחד סם ע"ש. והחת"ם ז"ל אמר דהכתיב ויישם והקרי ויושם ולפי"ז ניתן לו ב' פעמים לאכול. בפ"א נתן לפניו לאכול אחד מבני הבית אשר נראה לכל מי הוא אשר העמיד לפניו המאכל, ובפעם ב' הושם לפניו מהמלאך אשר לא נראה לשום אדם ובב' יודין הפי' "הוא השים לפניו" ויושם בשורק פי' שהושם ולא מורה מי שהשים רק סתם הושם מהמלאך:

וראיתי בשם האזולאי ז"ל דבתואל ידע הדין דבעשה שליח לקדש ומת השליח בדרך