פרדס יוסף בראשית קעה

לו הנגיעה רק אח"כ וא"כ גם כאן אליעזר לא הי מרגיש הנגיעה מבתו רק אח"כ כשסיפר המעשה ול"ה לו עוד נגיעה סיפר שמקודם הי' לו נגיעה. (ומצאתי שנדפס זה בס' נפלאות חדשות) והוא אמר דבעת שהי' אליעזר בביתו של הצדיק אברהם לא הי' יכול להיות לו נגיעה, ורק אח"כ כשיצא מבית קדשו תיכף הי' לו נגיעה ופח"ח. והרה"צ ר' נח ז"ל מפיאסעצנא אמר לי אז בשם אדמו"ר שליט"א ע"ד הפשט שמקודם לא הי' יכול לחשוב שיקח בתו שאם לא תאבה האשה לילך אזי יצחק ילך אליה, ורק אח"כ שאמר לו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה, ול"ה יכול יצחק לילך אלי', אז חישב שיקח את בתו, ואחי הרה"ג ר' שלמה זאב שיחי' אמר עפמ"ש הנוב"י מ"ק אה"ע סי' ס"ד דמשו"ה לא הוי שליח בקידושין תופס במקום שח"ל, דקידושין רק מדעתה ולא תתרצה באחר ול"ש חב לאחרים. ועוד דמגו דזכי לנפשי' זכי לחברי' ע"ש, ובשו"ת ברית אברהם אה"ע סי' קי"ח קי"ט, א"כ אליעזר שהי' שליח לקידושין אמר אולי לא תלך דתלוי ברצונה ואין אני ח"ל, והכתיב אלי דיש גם טעם הב' מגו דזכי לנפשי' דאליעזר עבד משוחרר הי' וזקן יושב בישיבה, עי' ביומא דכ"ח ב', א"כ אלי ממש ולכן מועיל שליחות:

ועי"ל כי אליעזר הי' חושב מקודם כי משפחת אברהם הם ג"כ אנשים גדולים כמו אברהם והיה ירא לומר לו שיקח בתו. אבל כשבא לשם וראה שמשפחתו הוא לבן ארמי, עתה חשב אלי כ' גם אנכי הנני חשוב ומורינו כמו משפחתו:

וברש"י כ' א"ל אברהם בני כרוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברון. ומקשים הול"ל ואין ברוך מדבק בארור. אך אומרים העולם דבסוף נעשה הארור מיוחס ויתחיל להשתרר על הברוך ואין הארור יוכל להדבק בו. והוא אמת ופוק חזי שכן הוא טמא דבר. וגם מלפנים כל אחד אשר משפחתו בזוי' ירא לגשת כי ידובר ט נכבדות עם איש חוטר ממשפחת מיוחסת, וכסף למכביר פזר עד בלי די. סדן אתו כי חשקה נפשו אשר לימים יוצרו. נכדיו גם המה יהי' חמר למשפחה כבודה אבל לעת כזאת עבד ימשול באדוניו. הולך בקומה זקופה כי כסף וזהב כו'. ובימי קדם כל אחד ממשפחה נכבדה הי' לשם ולתהלה וכולם כבוד יאמרו לו. ואם נמצא איש ממשפחה שפלה אשר הצליח דרכו. הכבוד נעדר ממנו. ובשער בת רבים מצא מקומו מן הצד. ואין איש יאמר לו עלה. ועתה הדיוט קופץ בראש ועונה עזות בפני איש נכבד מאבי אבות הקדושים ונעשה אלהי כסף ואלהי זהב":

מב) רש"י היום יצאתי והיום באתי. מכאן שקפצה לו הארץ אר"א יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, עי' בס' קהלות ישורון ק' לשון עבדי לשון רבים הלא אליעזר לבדו הי', ועוד דהול"ל יותר מתורתן של בנים. וי"ל דכ' ויקח פשרה גמלים ויקם וילך למ"ל הכפל ויקם וילך, ועוד מצינו דמשק אליעזר שהי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים. וכי כבודו ליקח בעצמו עשרה גמלים, וצ"ל שלקח עבד לכל גמל כדכ' ויתן מים לרחוץ רגליו ורגלי אנשים אשר אתו, וצ"ב למה דוקא י', וי"ל ע"פ מדרש יש תפלה שנענית למ' יום מנלן חמשה, ויש לכ"א מדניאל, ויש לג' חיונה, ויש לשעה מאליעזר, וי"ל עפמ"ש בברכות ד"ו דעשרה מקדמי שכינה ואתיא ג' עד דיתבו, ואם מקדם השכינה, התפלה רצויה יותר ונענית לשעה ואם מאחרין ביאת השכינה עד דיתבו אין נענה רק לאח"ז. וזה כוונת אליעזר שלקח י' גמלים ועבד לכל גמל כדי להתפלל בי' ונענה לשעה. ואיתא בילקוט ראובני, וכל טוב אדוניו בידו ברשותו כמו ויקח את כל ארצו מידו, וא"ש ויקח י' גמלים וילך כלו' שהלך להתפלל בי' לכן כל טוב אדוניו כלומר טובת אדוניו להצליח בשליחותו בידו ברשותו שהוא יגרום להיות נענה לשעה, וז"פ יפה שיחתן כלומר תפילתן של עבדי אבות עבדי ל"ר שהי' מתפללין בי' ונענה, מתורתן של בנים נשמע זאת שהרי פרשת אליעזר כפולה וילך והדר וכל טוב אדוניו בידו ויקם וילך, הכפל למה ודאי פירושו בשביל שהלך להתפלל בי' נענה, וע"ע בתורת משה, ובס' אמרי בינה, ומה שכתבתי בפ' ויגש (מ"ו י"ב) בשם התה"ד, ובהקדמה לס' חומות יהושע, ובקובץ הבאר ח"ג סי' ע' ומגודל האריכות לא העתקתי דבריהם עש"ה:

ובס' אור יקרות הביא ילקוט מחרן עד ב"ש הי' מהלך י"ז ימים ואליעזר הלך בג' שעות ותמוה מנלן, וי"ל עפמ"ש בספרים דלכך הי' לאליעזר קפיצת הדרך משום דהלך מביתו יום א' דסוכות, ואיך הלך חוץ לתחום לכן קפצה הארץ, ונודע דתחום דאור' י"ב מיל, ומהלך אדם בשעה ד' מיל, ומוכח שפיר דהלך בג' שעות דיכול לילך י"ב מיל והו"ל תחום דאו' והי' יכול לילך ולא יותר דעיקר קפיצת הדרך הי' שלא ילך יותר מתחום. ובהקדמה לידי משה על מד"ר, כ' דיצחק נעקד ביו"כ, ודרך ג' ימים הי' הר המוריה מביתו, נמצא בא לביתו חן העקדה בי"ג בתשרי, ונתבשר לו שמתה שרה ואותו היום נגלה השכינה ליצחק, וא"ל היום נולד בת זוגו רבקה, ואיתא במס' סופרים פכ"א הלכה ט', רבקה הי' בת ג' שנים וג' ימים כשבא אליעזר, נמצא דאותו יום הי' יום א' של סוכות ואיתא בעירובין מ"ג א' אין תחומין למעלה מעשרה, ומסיק בגמ' דמשכחת פ"י קפיצת הארץ, וא"כ ה"פ לפי שהי' ק' למדרש היום יצאתי והלא