פרדס יוסף בראשית קעג

כד) בת בתואל בן מלכה. ערש"י ויגש (מ"ו ט"ו) אלה בני לאה, תלה הזכרים בלאה ונקבה ביעקב אשה מזרעת תחלה וכו', ועי' בס' תולדות אפרים פ' תצא דמשו"ה כ' (בפכ"ב ט"ז) ואמר אבי הנערה ופרש"י מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש. וי"ל הטעם דנטפלו האבות כדי שיתבזו כמ"ש רש"י שם, א"כ בבת דבאה מכח האב מהראוי שיתבזה הוא ביותר, ובסו"מ לעיל (כ"א כ') כ' ואמרו דמשמע שניהם דבדין הי' שהאם לבדה תזקק לדבר. שבן בא מכחה ורק כיון שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש. לכן הוצרך שיאמר גם הוא:

כט) ולרבקה אח ושמו לבן. עי' אוה"ח הצדיקים שמם קודם דכתיב ושמו בועז ושם האיש אלימלך וכו' א"כ למה לקח הכ' סדר הצדיקים בלבן הרשע, וצ"ע שלא הביא שכבר הקשה במד"ר נשא פ' יו"ד ומתרץ של"ה לבן שמו עצם רק לבן מאד או מלובן ברשע ע"ש ובמפורשי המד' ועי' בפ' תולדות (כ"ו מ"ג) אל לבן אחי ועוד שם, ועי' שמות (ט"ו ג') ה' שמו, ולהיפך איש בן בליעל שבע בן בכרי (ש"ב ב' א') וע"ש במדרש ובלקח טוב על אסתר פסוק איש יהודי (ב' ה') ובראב"ע איוב עה"כ איוב שמו:

לא) פניתי הבית. רש"י מע"ז וצ"ב מנ"ל זאת, ועוד מנא ידע לבן שהוא מבית אברהם דצריך לפנות ע"ז, דאח"כ אמר עבד אברהם אנכי ועדיין לא ידע, ובס' אמרי צבי וקהלת יצחק הביאו, דק' דהשאלה היה היש בית אביך מקים "לנו ללון, והיא השיבתו גם מקום ללין ולא אמרה לכם ללון מזה נראה דאליעזר שאל לנו ללון, היינו דהגיד לה שהוא מבית אברהם ומבקש מקום טהור, והיא השיבתו מקום ללון ולא אמרה לכם, יען דהיה ביתם מלא ע"ז, וע"כ כאשר רצתה רבקה וסיפרה שמבקש מקום פנוי מע"ז אמר לבן אנכי פניתי הבית מע"ז ע"ש, ובאמת בתרגום ובתיב"ע פי' אתר כשר, ועמ"ש בזה בקובץ המאסף ש' תרס"ח כרך ב' סי' נ"ט:

לג) לא אוכל עד אם דברתי דברי, עי' ס' משנת חכמים ה' עכו"ם סי' מ"ה דאי' בפסחים דמ"ט דאסור להנות מסעודת רשות, וסעודת אירוסין מקרי סעודת מצוה, ולכן לא רצה לאכול עד שידבר ואם יסכימו לדבריו אז יהי' המתנות סבלונות ויהי' סעודת מצוה ע"ש, ובקדושת לוי כ' כי אליעזר היה שליחו של יצחק, והחתן ביום קידושין אסור לאכול עד אחר קידושין וזה לא אוכל עד אם דברתי דברי וזהו הקידושין. וכ"כ זקיני הגרד"ד ז"ל בס' הדודאים והובא בקובץ דרושים חוברת ח' סי' כ"ד אך ק' הא שתה מים באותו יום. אך להטעם שרק משקה המשכר אסור ולא מים, ואכילה גורר שתיית יין, ועמ"ש בזה בקו"ד חוברת ט' סי' ל"ב ונ"א ומהאריכות לא העתקתי. ובס' משנת ר' אליעזר כ' עפמ"ש באה"ע סי' נ' השולח סבלונות לבית חמי' וחזרו משידוכין כתב ברמ"א דאם אכל החתן אצל הכלה אז הסבלונות אינן חיזרין ואל"כ חוזרין וקיי"ל שלוחו ש"א כמותו, ואליעזר דהי' שלוחו של יצחק נתן סבלונות לרבקה, כמ"ש וישם את הנזם. ומדאגה פן יחזרו מהשידוכין ואם יאכל יפסיד הסבלונות אמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ואז אם לא תתרצו מחויבים אתם להחזיר הסבלונות, ועי' בזה בנחל קדומים. ואא"ז ז"ל בנח"י כ' דאחז"ל למה ת"ח דומה לפני ע"ה לקיתון של זהב כו' אכל עמו דומה לקיתון של חרס, וכן באליעזר שהי' דולה ומשקה כו' לא רצה לדבר עמו למען לא יגרע מחשיבתו אצלם ויהי' דבריו נשמעים:

ובתיב"ע כיון דחמא סמא דקטילא אחר לא אוכל עד דאמלל פתגמי וצ"ע. ובס' בנין אריאל כ' ע"פ המדרש דהמלאך הסיב הקערה עם סם לפני בתואל, ותוס' פ"ב דקידושין מ"ה ב' כ' דקטנה שהלך אביה למדה"י ומת שם ראוי' שתהי' אסורה לכל העולם שמא קיבל אביה קידושין אלא דמוקמינן לה בחזקת פנויה. וקיי"ל היכי דאיכא לברורי לא מוקמינן אחזקה. ולפי שהי' יודע אליעזר שבתואל ימות ע"י הסם, רצה לדבר תחלה ויהי' בתואל יכול להשיב לו אם קיבל קידושין לה, אבל אם ימתין לאחר הסעודה לא יתברר הדבר אם קיבל קידושין:

לד) עבד אברהם אנכי. עי' בספר מגדנות אליעזר בקו"א דל"ו עפמ"ש בירו' פ"ב דמכות דאם ת"ח בא למקום אחר לא יקבל כבוד יותר מהמגיע לו ע"ש, ובמדרש פנ"ט סי' ח' עה"כ זקן ביתו שהי' זיו איקונין של אליעזר דומה לאברהם, עוד במדרש ויאמר בא ברוך ה' שהי' סבור שהוא אברהם שהי' קלסתר פניו דומה לו, והנה כשבא אליעזר לבתואל התקבצו כל אנשי ביתו לחלוק כבוד לאברהם. וכשאליעזר ראה זאת, ויראתו הי' קודמת לחכמתו אמר הקדמה אינני ראוי לכבוד גדול כזה כי רק עבד אברהם אנכי ועמ"ש בפ' תולדות כ"ז י"א:

לו) ותלד שרה אחרי זקנתה. וקשה למה לאליעזר לדבר דבר שאין נפק"מ אם ילדה בן בילדותה או בזקנותה, עי' אדני פז דליצני הדור