פרדס יוסף בראשית קסב

לרמז על עשו דברשעים מיתתם קודם קבורתם כי בחייהם קרוים מתים לכן כ' מיתה קודם:

ו) שמעני אדוני נשיא אלקים אתה. במד' מלך אתה עלינו, עי' ס' דב"ש שכ' עפמ"ש בסנהד' די"ז, דמלך הותר לו ליקח שדות שלא ברשות והק' בתוס' מנבות דלא רצה ליתן לו וכ' דרק במתנה מותר ליקח ולא במכירה דגנאי הוא לו למכור נחלת אבותיו, וכאן כיון שהי' מלך וכמ"ש ביפ"ת ואמרו קבור את מתך וגו' כדין מלך, והשיב להם כי אינו מבקש מהם בתורת מלך כי אם בכסף מלא, ועי"ל דהם רצו ליתן לו שיקבור מתו ולא לאחוזה שיוכל להורישו והוא בקש שיתנו לו אחוזת קבר ע"ש באריכות:

ז) וישתחו לעם הארץ. עי' בס' ילקוט הגרשוני. וחוט המשולש להח"ס מ"ש בזה:

ח) את מתי מלפני. ערמב"ן אם לא תעשו כן אקברנה בארון, וק' דרמב"ן בעצמו בס' תורת אדם כ' מגמ' סנהד' דמ"ו ב' דמצות קבורה אינו מקיים רק בקרקע אבל בארון הוי בכלל מלין את מתו, ובס' כל"ח כ' דקבורה הוא מטעם כמ"ש במ"ר בראשית קומץ עפר שנבראת ממנה גזולה בידך לך החזר, והענין שאדם נברא מאדמה לתקנה ולזככה וכיון שחטא ואינו מתקן העפר עליו להשיב אל האדמה, ויש בזה השבת גזילה, והגה"ק בעל אבני נזר ז"ל אמר בגמ' חולין דצ"ב ב', דחשיב מצות שב"נ מקיימין שאין שוקלין בשר המת באיטלז, וקשה דהיכן נצטוו ב"נ שלא לאכול בשר המת ואמר כיון דמצות קבורה משום השבת גזילה ומי שאינו קיבר גוזל הקרקע וב"נ מצווה על גזל. וטעם ב' כ' בתוס' יו"ט פ"ב מ"ו דאבות בשם כל בו שקשה לנפש כשתראה הגוף מתבזה ומוטל בלי קבורה. ונפק"מ דלטעם ב' בארון ג"כ מקיים קבורה דאינו מתבזה, ולטעם א' צריך השבת גזילה לקרקע ולא לארון, ומ"ר שנקרא איש אלקים ונזדכך לגמרי כמלאכי השרת ל"ש בי' קבורת קרקע כיון שאינו מינו עם הקרקע, וז"פ ולא ידע איש את ענין קבורתו, שלמה הי' צריך להיות נקבר בקרקע דדי שיהי' נקבר בארון, וכן בשרה שמתה בלי חטא ותיקנה חלק העפר ול"ש השבת הגזילה ומתקיים מצות קבורה מה"ת בארון. ועי' ג"כ בספורנו סו"פ ויחי דיוסף נקבר בארון ולא בקרקע. ועי' בסוטה די"ג דפלוגתא אי הארון שוקע בנילוס או הי' קבור בקבורת המלכים, וג"כ י"ל דיוסף הי' צדיק יסוד עולם ל"ה לו שייכות להקרקע:

ט) המכפלה רש"י בית ועלי' ע"ג. ד"א שכפולה בזוגות וכ' רמב"ן ואינו נכון ורא"ם תמה שזה המאמר נזכר בעירובין דנ"ג א' וע"ש במהרש"א, ובזה"ק הרגיש בזה האי מערתא לאו איהו כפלתא וקרא קרי' לה לבתר מערת שדה המכפלה וכו' ע"ש ויל"ד כיון דמכפלה אינו סובל לפ' על ב' בתים זו לפנים מזו עד שהוצרך לומר שכפולה בזוגות, א"כ מנין לומר שהי' ב' בתים זו לפנים מזו. א"ו דלא במלת מכפלה פליגו אלא כל חד קבלתו היאך הי' המערה. וגמ' פריך דלפי קבלת בו"ע ניחא מלת מכפלה. ואי זו לפנים מזו מה ל' מכפלה. ובס' איי הים סי' י"ח כ' דא"א לומר דאברהם קרא מכפלה שכפולה בזוגות דאז לא נקברו עדיין ואף דידע ברוה"ק מ"מ ל"ש לומר באזני בני חת, א"ו דשם מכפלה הי' מימים קדמונים ופליגו כו' וההבדל ביניהם דלמ"ד ב' בתים כו' היינו שבאותו קרקע הי' בשטחו ב' בתים ושטיחת הקרקע נקרא מכפלה, וז"פ מערת המכפלה ר"ל מערה של שדה המכפלה, ומ"ד בית ועלי' ע"ג מערה בעצמה הי' כפולה עליונים ותחתונים, ופריך בשלמא כו' היינו דכ' מכפלה כלו' בל' נקבה לומר שהיא מכפלה אלא למ"ד ב' בתים והמערה ל"ה כפולה רק השדה מאי מכפלה כלו' בל' נקבה הי"ל לתאר מכפל בל' זכר, כדכ' ויקם שדה עפרון ומשני כפולה בזוגות כלו' אמת בלשון עפרון ובני חת נקרא בל"ז אבל התורה תארה עכשיו בל"נ שעכשיו כפולה בזוגות, ועי' בשל"ה פ' חיי שרה בזה וע"ש בתורת חיים ובעץ יוסף על ע"י דפוס ווילנא מ"ש בזה ובס' לשון הזהב ומהאריכות לא העתקתי:

ט) בכסף מלא. רש"י אשלם כל שווי' וערמב"ן ור' בחיי, ועי' בספר החיים לאחי המהר"ל מפראג ז"ל ח"ב פ"ח אות ג' טעם לזה שצריך לקנות הקרקע שאין רשות למשחית להוציא את האדם מרשותו, ולכן קנה אברהם מערת המכפלה. ולכן יעשו בעלי השבעות המשביעים לשדים עיגול שאין ביכולת שדים לכנוס מרה"ר לרה"י ע"ש, ועי' זה"ק תרומה דקכ"ח דגם אם יוכל לעשות מצוה בחנם כגון שחבירו רוצה ליתן לו אתרוג מצוה יותר לקנות בממון, וז"ש ויצאה חנם אין כסף, ועי' תנא דב"א ח"א פי"ז כשאמרו נעשה ונשמע מיד אמר ה' ויקחו לי תרומה שצריך לקיים מצוה שיש בה חסרון כים, ועי' ס'